התפתחות מינית מוקדמת

התפתחות מינית מוקדמת היא מצב שבו גופם של ילד או ילדה מתחיל לעבור את השינוי לגוף בוגר בגיל מוקדם מידי. גיל ההתבגרות מתחיל בממוצע אצל בנות בין הגילאים 8 עד 13. אצל בנים הוא מתחיל בין הגילאים 9 עד 14.

בערך 1 מכל 5,000 ילדים (בנים ובנות) מראים סימני התפתחות מינית מוקדמת. כיום, ניתן לראות יותר ויותר מקרים כאלו. אצל בנות לדוגמה, גיל קבלת המונרך (הווסת הראשונה) נשאר זהה, אך סימנים מוקדמים כמו התפתחות ניצני השד וצמיחת שיער ערווה עשויים להופיע בגיל צעיר בהשוואה למה שהיה נפוץ לפני כמה עשרות שנים.

הורים לילדים ביסודי עשויים להיות מודאגים כאשר מופיעה התבגרות מינית מוקדמת אצל ילדיהם. המאמר הבא נועד לתת מידע על הסימנים, האבחון ואופן הטיפול בבעיה, כדי שתוכלו להיות ערניים , לפקח ולסייע לבנכם או לבתכם אם הם חווים התפתחות מוקדמת.

סוגי התפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים

חשוב להבחין בין שני מקרים של התפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים:

1. התפתחות מינית מוקדמת מרכזית – סוג זה של התפתחות מינית מוקדמת נפוץ יותר. הוא נראה ומרגיש כמו התפתחות מינית רגילה, אבל מתרחש בשלב מוקדם. בלוטת יותרת המוח מתחילה לייצר הורמונים המכונים גונדוטרופינים. הורמונים אלו גורמים לאשכים או לשחלות לייצר הורמונים אחרים: טסטוסטרון או אסטרוגן. הורמוני המין הללו גורמים לשינויים פיזיולוגיים בגיל ההתבגרות כמו התפתחות השד אצל בנות ושיעור פנים אצל בנים.
2. התפתחות מינית מוקדמת היקפית – מצב זה מכונה גם פסאודו-בגרות מוקדמת והוא נפוץ פחות. במקרה זה, ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון מעוררים את התסמינים, אבל המוח ובלוטת יותרת המוח אינם מעורבים. בדרך כלל מדובר בבעיה מקומית בשחלות, באשכים או בבלוטת יותרת הכליה.

התסמינים של התפתחות מינית מוקדמת

הסימנים של התפתחות מינית מוקדמת זהים בדרך כלל לאלו של התפתחות מינית תקינה. אצל בנות בגיל ההתבגרות הסימנים העיקריים כוללים את הופעת ניצני השדיים, וכשנתיים-שלוש לאחר מכן את קבלת הווסת. אצל בנים נראה את הופעתו של שיער הפנים, העמקת הקול, גדילתם של האשכים, הפין ושק האשכים והופעה ספונטנית של זקפה או שפיכה.

בקרב שני המינים נראה צמיחת גובה מהירה, ריח גוף, שיער בית שחי וערווה וכן עשוי להופיע אקנה בפנים ובגוף.

מצבים חריגים שעלולים להיראות כמו התפתחות מינית מוקדמת

• התפתחות שדיים אצל ילדה – מצב שלא בהכרח מעיד על התפתחות מינית מוקדמת. ברוב המקרים זה גם לא מצריך טיפול, אך כדאי לקחת את הילדה לבדיקה אצל רופא הילדים כדי לוודא שאכן אין סיבה לדאגה.
• צמיחת שיער ערווה או שיער בבתי השחי – מצב זה עלול לקרות כאשר בלוטת יותרת הכליה משחררת הורמונים בשלב מוקדם. למרות שזה עשוי להיראות מדאיג כשזה קורה בגיל צעיר יחסית, זה בדרך כלל לא מהווה בעיה. פעמים רבות, זה לא סימן להתפתחות מינית מוקדמת, אך מכיוון שזה אחד הסימנים שמעידים על התפתחות מינית, כדאי שבתכם או בנכם יראו רופא.

גורמי הסיכון של התפתחות מינית מוקדמת

עשויים להיות מספר גורמים להתפתחות מינית מוקדמת:

1. מין – בנות נוטות פי 10 להתפתחות מינית מוקדמת מרכזית בהשוואה לבנים.
2. גנטיקה – אם התפתחות מינית מוקדמת נובעת מבעיה גנטית, ייתכן שגם הורה או אח של הילד סובלים מאותה בעיה.
3. השמנה – מספר מחקרים הראו קשר בין השמנת יתר בקרב נערות צעירות לבין סיכון מוגבר להתפתחות מוקדמת.

אבחון של התפתחות מינית מוקדמת

כדי להבין אם לבנכם או לבתכם יש התפתחות מינית מוקדמת, הרופא שלכם עשוי:

• לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלהם
• לבצע בדיקה גופנית
• לעשות בדיקת דם כדי לבדוק את רמות ההורמונים שלהם
• לבצע צילום רנטגן של פרקי הידיים כדי לבחון את גיל העצמות שלהם, מה שעשוי לחשוף גדילה מהירה של העצמות

 אם הרופא יזהה סימנים של התפתחות מוקדמת, הוא יבצע בדיקה נוספת כדי לבחון באיזה סוג מדובר – מרכזי או היקפי. בדיקה זו מכונה בדיקת גירוי הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH), במהלכה הרופא נותן זריקה של ההורמון, ולאחר מכן לוקח סדרה של דגימות דם במשך תקופה כדי לבדוק את התגובות של הורמוני המין האחרים בגוף של הילד או הילדה. אם הורמונים אחרים עולים בדגימות, זה סימן להתפתחות מינית מוקדמת מרכזית. אם רמות ההורמונים האחרים נשארות זהות, זה סימן להתפתחות מינית מוקדמת היקפית.

בדיקות נוספות שילדיכם עשויים לעבור לצורך אבחון הגורמים למצבו יכולים לכלול בדיקת MRI לאיתור בעיות מוחיות, בדיקות דם לבדיקת תפקוד בלוטת התריס ובדיקת אולטרסאונד לאיתור גידולים.

אילו שאלות תוכלו להציג בפני רופא הילדים שלכם?

כדי לקחת חלק בתהליך ולקבל החלטות מושכלות, מומלץ לשאול את רופא הילדים את השאלות הבאות:

1. באילו בדיקות הרופא עתיד להשתמש כדי לקבוע האם לילד או לילדה יש התפתחות מינית מוקדמת?
2. האם הרופא מזהה סימנים המצביעים על כך שהמצב נגרם ממצב רפואי אחר?
3. אילו אפשרויות טיפול קיימות למצב זה?
4. מהן תופעות הלוואי של הטיפול?
5. כמה זמן מומלץ להשאיר את הילד או הילדה בטיפול?
6. איך ניתן לדעת האם הטיפול עובד או לא?
7. כיצד ניתן לתמוך ברווחה של הילד או הילדה?
8. מה ההשלכות של אי טיפול בבעיה?

אפשרויות הטיפול בהתבגרות מינית מוקדמת

במקרים מסוימים, הרופא עשוי להפנות אתכם אל בדיקה של אנדוקרינולוג ילדים לצורך טיפול. גישת הטיפול תהיה תלויה במה שגורם להתפתחות המוקדמת של ילדכם. אלו אפשרויות הטיפול הנפוצות:

• המתנה ערנית – במקרים רבים, הרופא לא ימצא את הסיבה להתבגרות המינית המוקדמת של ילדכם, והוא עשוי להציע מעקב של מספר חודשים לפני שיבחר את אפשרות הטיפול המתאימה.
• טיפול באמצעות הורמון GnRH – אם לבנכם או לבתכם יש התבגרות מינית מוקדמת מרכזית ללא מצבים אחרים, הרופא עשוי להציע טיפול באמצעות הורמון GnRH, שיוזרק לילדכם פעם בחודש עד שהוא או היא יגיעו לגיל הרגיל להתפתחות. מטרת הטיפול היא לעצור את ההתפתחות המינית בזמן שהם מקבלים את הטיפול.
• שתל היסטרלין (Vantas) – הטיפול באמצעות שתל היסטרלין נעשה באמצעות הליך ניתוחי, במהלכו השתל מונח מתחת לעור בחלק הפנימי של הזרוע העליונה. הטיפול מעכב את ההתפתחות למשך שנה ואינו מצריך זריקות מידי חודש.

סיבוכים של התפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים

• קומה נמוכה – בעוד שילדים עם התבגרות מינית מוקדמת לעיתים קרובות גבוהים לגילם, במקרים מסוימים, התוצאה עלולה להיות הפוכה . הסיבה לכך היא, שבתום ההתפתחות המינית הצמיחה נעצרת. מכיוון שהתבגרות מינית מוקדמת מסתיימת בגיל צעיר בהשוואה להתפתחות מינית תקינה, הילדים שסובלים מזה מפסיקים לגבוה בגיל מוקדם יותר. התוצאה עלולה להיות גובה קצר יותר ממה שהיה להם אחרת.
• לחץ – גיל ההתבגרות הוא תקופה מבלבלת, בין אם זה קורה בגיל 12 או לפני כן, ובמיוחד בהעדר מכנה משותף עם שאר הילדים בני אותו הגיל, התפתחות מינית מוקדמת עלולה להוסיף לילדכם לחץ. אם אתם מזהים שבנכם או בתכם נאבקים עם מצבם מבחינה רגשית, היו ערניים לירידה בציונים, בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות, הימנעות מסיטואציות חברתיות, הסתגרות בחדר או אובדן עניין בדברים שם בדרך כלל נהנים מהם. 

כהורים למתבגרים וילדים, עליכם לזכור, שתסמינים שעשויים להיראות כמו התבגרות מינית מוקדמת לא קשורים ולעיתים קרובות מתבהרים מעצמם. כמו כן, כשיש צורך בטיפול, הוא בדרך כלל עובד. ולבסוף, רוב הילדים עם התבגרות מינית מוקדמת מסתדרים מצוין – רפואית, פסיכולוגית וחברתית.