הנתונים מראים כי יש עליה בהיקף השימוש בחומרים ממכרים בקרב בני נוער מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. למרות הרתיעה, עליכם לפתוח את הנושא עם המתבגרים שלכם. לפניכם אוסף עצות מועילות
מדי שנה, לקראת היציאה לחופש הגדול, הורים רבים עסוקים בשאלה כיצד לוודא שילדיהם נמנעים מסיכונים ושומרים על ביטחונם האישי. השנה, הדאגה הזו מצטרפת לתקופה ארוכה של התמודדות עם טראומה לאומית, חרדה ומתח. הנתונים מראים כי יש עליה בהיקף השימוש בחומרים ממכרים בקרב בני נוער מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. עליה זו, יחד עם שגרת היום שמופרת בעת החופש, עלולה להוות כר נרחב לשימוש בסיכון מוגבר בחומרים. לאור כל אלה, חשוב שהורים יקיימו שיח פתוח בנושא זה עם בני הנוער, ישוחחו על הסיכונים, על הדרכים להימנע מהם ועל פעילויות נוספות בחופש שיכולות לתת מענה לרצון הטבעי בבילוי עם חברים, מנוחה ויציאה מהשגרה.
אין טעם לעצום עיניים
ראשית, מומלץ מאד להתחיל לדבר על הנושא בגיל צעיר ולהתאים את רמת השיח והתכנים לגיל הילדים. ככל שילדיכם מתבגרים, גדלים הסיכויים שהם יתנסו באלכוהול ובסמים, וחשוב לא להתעלם מכך, אלא לצייד אותם בדרכים לשמור על עצמם ובכללים שיספקו גם הם הגנה. הורים לעיתים מתקשים לדבר על נושא זה עם ילדיהם כי הם חוששים שבעצם השיחה הם נותנים לגיטמציה לשימוש, או כי הם לא יודעים מה לומר, או חוששים שיישאלו על השימוש שלהם בחומרים. כל החסמים האלו מובנים מאד, אבל צריך להבין שרבים מבני הנוער משתמשים או מתנסים בשימוש בחומרים במילא ולכן אין טעם ולא נכון לעצום עיניים. שיחה על שימוש בחומרים מסמנת לילדיכם שזה נושא שאפשר לדבר עליו, אפשר להתייעץ לגביו ואפשר לפנות אליכם לקבלת עזרה בעת הצורך. להלן כמה דגשים חשובים לפני שניגשים לשיח עם בני הנוער:
חיבור – חשבו על עצמכם כילדים ובני נוער- כיצד הייתם רוצים שיפנו וידברו אליכם? אל תיסחפו בנאומים ובהרצאות, נסו לגייס אותם לשיחה ובעיקר להקשיב להם. גלו סקרנות באשר לנקודת המבט שלהם, למוטיבציה שלהם להשתמש בחומרים, ללחצים שהם חווים מהסביבה ולחוויה שלהם. נסו לבסס ערוץ תקשורת פתוח בנושא הזה ולהיות כתובת עבורם.
תיזמון – בחרו את הזמן והמקום הנכונים. שיחה יכולה להתפתח באגביות או מתוך הקשר (לדוגמה, אחרי צפייה בתוכן רלוונטי בטלוויזיה, לקראת מסיבה שהנער/ה עומד/ת להשתתף בה וכד’). השיחה יכולה להתקיים תוך כדי טיול או בילוי משותף. לא מומלץ לקיים שיחה זו במרחב בו יש גירויים רבים שיכולים להסיט את תשומת הלב.
מסגרת השיחה – הזכירו לילדיכם שאתם אוהבים אותם ודואגים להם. נהלו את השיחה מתוך הקשר של אכפתיות ודאגה. השתדלו להישאר רגועים ולא להפגין לחץ או חרדה יתר על המידה, משום שאווירה כזו עלולה להקטין את הסיכוי שילדיכם ישתפו אתכם בלבטים או בהתנסויות שלהם.
אמינות – מסרו להם מידע אמין והיו ברורים. זכרו שכיום, כשהמידע זמין ברשת החברתית, מידע לא-אמין, שניתן להפריך בקלות, רק יפגע באפקטיביות של מה שתאמרו.
גבולות – היו ברורים לגבי הכללים והגבולות בבית. הגיעו להסכמה הורית משותפת לגבי גבולות וכללים שתוכלו לעמוד בהם והבהירו אותם בעקביות והתמדה.
עצות – אל תסתפקו באמירות כלליות שעשויות להתפרש בכל מיני דרכים, היו ברורים בהמלצותיכם.
גם אתם התנסיתם? אל תחששו מלדבר על זה
החשש של הורים מכך שיישאלו על הרגלי השימוש שלהם עלול להרתיע אותם ולחסום שיחות חשובות עם ילדיהם על אלכוהול וסמים..הנה כמה המלצות להתייחסות לשימוש האישי שלכם בשיחה עם ילדיכם:
אל תשקרו. בני נוער קולטים לעתים קרובות יותר ממה שנראה, ולרוב כאשר הם שואלים אתכם כבר יש להם מושג לגבי האמת בכל מקרה. כאשר משקרים לבני נוער והשקר נחשף, הדבר פוגע מאוד באמינות שלכם ויקשה על תקשורת אפקטיבית עם הילדים בהמשך.
אל תגזימו. אין צורך לחשוף בפני הילדים את כל הפרטים לגבי השימוש שלכם בסמים, בהווה ובעבר. שתפו אותם במה שלמדתם מניסיונכם על הנושא ואיך אתם מרגישים עם זה היום. חשוב מאוד להדגיש שהניסיון והחוויות שלכם לא בהכרח דומים למה שהם עלולים לחוות. אם נפגעתם משימוש בסמים ואלכוהול, או הכרתם אנשים שנפגעו משימוש כזה, שתפו את בני הנוער גם בזה. תבחינו בשיחה בין שימוש כמבוגרים לשימוש בגיל ההתבגרות. החזירו את השיחה אל הילדים והבחירות שלהם. שאלו אותם מה קורה אצלם ואצל החברים שלהם.
ריצה למרחקים ארוכים
חשוב לזכור, אלו לא שיחות חד־פעמיות של “זבנג וגמרנו”. צריך לקיים את השיח הזה באופן מתמשך ולשמור על ערוץ התקשורת בנושא זה פתוח. לעתים השיחות טעונות רגשית, ובמצבים כאלו לגיטימי ואף רצוי לעשות הפסקה ולבקש להמשיך בזמן אחר, אחרי מחשבה והתכווננות מחודשת.
ולסיום, הציעו תמיכה ועזרה והזכירו לידיכם כי אתם מעוניינים לשמוע ולהיות שותפים בחייהם; זכרו כי קשר אוהב, דואג, רציף, נוכח ואמפתי ביניכם לבין ילדיכם, הוא הבסיס לשמירה עליהם ולשינוי הרגלים במקרה הצורך.
במידה ואתם מזהים שימוש בסיכון מוגבר בקרב ילדכם, והם מסרבים לשנות בעצמם את דפוסי השימוש שלהם ו/או לפנות לטיפול, מומלץ לפנות להדרכת הורים מסודרת אצל אנשי מקצוע מומחים בתחום.
הכותבות הן עו”ס אביטל פרידמן, מנהלת קמפוס ההכשרות של המרכז הישראלי להתמכרויות ורוני גלולה פרץ, מפתחת תוכן והכשרות במרכז הישראלי להתמכרויות
