האם אתם מוצאים את עצמכם הולכים על קליפות ביצים לאחרונה עם המתבגרים שלכם? מפחדים להגיב מהחשש להשלכות של זה? אתם לא לבד. למרות שהניווט בין התקפי הזעם של פעוטות היה מאתגר למדי, אין כמו לנווט בין הרגשות העדינים והבלתי צפויים של בני העשרה אי שם בין הגילאים 9 ל- 19.
נראה שככל שהילדים שלכם גדלים, כך הבעיות והרגשות שלהם גדלים, ולמרות שבדרך כלל התגובות הרגשיות שלהם נורמליות לחלוטין, לפעמים זה נראה שממש לא!
איך נראות התפרצויות זעם אצל מתבגרים.
אנשים בכל גיל יכולים לחוות התפרצויות זעם. בדרך כלל, להתפרצויות האלו מתלווים נשימה מהירה, מתח בשרירים, מתיחות בבטן או בצוואר ותגובות פיזיולוגיות נוספות כמו אגרופים קפוצים. ההיבטים הרגשיים יכולים לנוע בין חוסר אונים, כעס ותסכול גדולים לפחד, ואף לחרדה במקרים קיצוניים.
כהורים לילדים מתבגרים או כמטפלים, ייתכן שתתחילו לשים לב לכך שהמתבגר או המתבגרת שלכם חסרי כבוד כלפיכם, נוטים למצבי רוח משתנים, דעתניים באופן יוצא דופן, מתוסכלים יותר ופחות משתפי פעולה.
החדשות הטובות הן, שעם הגיל מגיעות גם התבונה, המודעות ומשאבים נוספים שאפשר להיעזר בהם כדי למתן את להבות הזעם, זאת בעיקר הודות להתפתחות פסיכולוגית וחברתית ושליטה טובה יותר בדחפים עם המוח המתבגר. עם זאת, התקפי זעם יכולים להיות מטרידים במיוחד כאשר הם מגיעים באופן תכוף, כשההתקפים ממושכים יותר ועוצמתם מביאה לפגיעה פיזית, קריסה רגשית או פגיעה במערכות היחסים של המתבגרים.
למה בני נוער נוטים להתקפי זעם?
תגידו שלום לילדיכם המנומסים, האדיבים והנעימים, והכירו את מפלצות הנעורים מפוצצות ההורמונים וחסרות ההיגיון שגדלות אצלכם בבית. לא רק שקליפת המוח הקדם-מצחית שלהם, החלק במוח שאחראי על ההיגיון, התכנון וקבלת ההחלטות, עדיין לא מפותחת במלואה, אלא שבני נוער חווים גם שינויים הורמונליים גדולים בזמן שהגוף שלהם מכין אותם לבגרות.
בנוסף לכך, ייתכן שהמתבגרים הם גם פורצי גבולות – מחפשים יותר אוטונומיה ודורשים עצמאות בגיל ההתבגרות בקבלת החלטות. אם אתם כל הזמן מזכירים להם לעשות דבר מה או שאתם מנדבים להם עצות מבלי שהתבקשתם לעשות זאת, אתם עלולים להיענות באנחה או גלגול עיניים במקרה הטוב, או בהתקף זעם במקרה הרע.
איך לדבר עם ילד מתבגר ואיך להתמודד עם התקפי זעם?
אתם אוהבים את הילדים שלכם, אבל ההתנהגות הזו פשוט לא מקובלת. האם בתגובה אתם צועקים בחזרה? מתרחקים. נוטים לתת עונשים למתבגרים?
למרבה הצער, כל הגישות הללו מורידות את ההיבט התומך, מעכבות את תהליך הדיאלוג ומבטלות את ההזדמנות לאמן ולהדריך. ייתכן שהן גם יעוררו תסכול נוסף, יגבירו את עוצמת ההתקף, יאריכו אותו, ובגדול, יחמירו את המצב.
אז במקום לצעוק עליהם בחזרה ולנסות להשליט סדר, אספנו כמה טיפים שיסייעו לכם להתמודד עם הרגשות המורכבים של המתבגרים שלכם בזמן סערה ויסייעו להם לבנות חוסן רגשי.
5 טיפים להתמודדות עם התקפי זעם בקרב מתבגרים
בלהט הרגע, התקפי זעם משפיעים על היבטים פיזיים ורגשיים – האחד מאכיל את השני ונוצר מעגל רשע שהולך וגדל כמו כדור שלג. מחשבות ורגשות מעוררים התקפי זעם, אבל השינויים הביולוגיים והפיזיולוגיים הם שמזינים את הלהבות ושומרים על ההתקף בשיאו. אחת הדרכים להשתלט על ההתקף היא להתמודד עם ההיבטים הפיזיים הללו.
בשיאו של ההתקף, הנחו את ילדיכם לשלוט במצוקות הפיזיות שהם חווים באמצעות נשימה מבוקרת והרפיית שרירים, זאת במקום לנסות לשלוט בהיבטים הרגשיים ולומר להם להירגע. הכירו בכך שהמתבגרים שלכם במצוקה, וסייעו להם להשיג שליטה. הרפיית שרירים מתוחים והורדת קצב הלב יעזרו להם להחזיר את התפקודים הפיזיולוגיים שלהם לנורמה, ויסייעו להביא לרגיעה רגשית.
חשוב להדגיש, שבשלב הזה חשוב מאוד שתישארו עם ילדיכם ותתמכו בהם כדי להדריך אותם כיצד לעבור את ההתקף.
כשילדיכם רגועים, שוחחו איתם על דרכים נוספות שבהן הם יוכלו להרגיע את עצמם כשהם מרגישים התקף זעם מתקרב או כשהם חווים התקף. זה יכול להיות האזנה לשיר מסוים שמרגיע אותם, יציאה לטיול או פעילות ספורטיבית, תנו להם להחליט מה עושה להם טוב וסמכו עליהם בעניין זה, זו תהיה דרך נפלאה לתת להם גם את האוטונומיה לקבל החלטות בתבונה.
אם עדיין לא עשיתם זאת, תצטרכו לגדל עור של פיל או לעטות על עצמכם שריון גוף דמיוני כדי שהלב שלכם ישרוד את התקפי הזעם של המתבגרים שלכם. רק זכרו, המתבגרים שלכם לא כועסים עליכם. ה”אני שונא אותך” או “אתם לא אוהבים אותי” לא נועדו להדהד איתכם, רוב הסיכויים הם, שהמתבגרים שלכם מקווים שתהיו יותר סלחנים כי הם יודעים שהם לא מסוגלים לעשות את המניפולציות האלו בשום מקום אחר (בבית הספר לדוגמה או עם מבוגרים אחרים). למרות שאין תשובות מתאימות, אתם יכולים להתנחם בידיעה, שהמתבגרים שלכם סומכים עליכם מספיק כדי להראות לכם את הצדדים הפחות יפים שלהם.
עד כמה שזה עשוי להיות קשה לשמור על קור רוח בזמן שבני העשרה שלכם סובלים מהתקף זעם, חשוב לשמש להם דוגמה הולמת. אפשרו להם לראות איך עובדים על זה. אם במקרה תאבדו את קור הרוח שלכם, זה בסדר. מצאו דרך להתנצל ושוחחו איתם. הסבירו להם שגם אתם צריכים לעבוד על היכולת שלכם למתן את התגובות.
ככל שניתן, הקשיבו למתבגרים שלכם ואז אמתו את הרגשות שלהם. זה כולל רגעים שבהם הם רגועים, ולא בהכרח כשהם בעוררות רגשית. אתם לא חייבים להסכים עם מה שהם אומרים, ואפילו לא חייבים להבין, אבל השאלת אוזן קשבת היא חיונית. וודאו שהם יודעים שזה בסדר לכעוס ולהתעצבן, אבל מה שלא בסדר זה לרדת מהפסים, להגיד דברים פוגעים או אפילו להשליך חפצים. השתמשו בכך כהזדמנות לדבר על דרכים מתאימות ומכבדות להתמודד ולנהל את הרגשות הגדולים שיש להם.
זכרו, הקשבה אמפטית וזמן לעיבוד רגשות יכולים לפתוח את הדלת לדיאלוג עם ילדים מתבגרים, ואף לקצר את התקף הזעם שהם חווים. הקשבה פעילה מצידכם ושיתוף מצידם יסייעו להשיג שליטה על המצב, ועם הזמן, תפחת התדירות של ההתקפים, האפיזודות יהיו קצרות יותר וסוערות פחות, מכיוון שהם יתחילו להשתמש בכל הטכניקות הללו באופן לא מודע.
שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים תאפשר לכם לטפח את הקשר שלכם עם המתבגרים שלכם ויזמין אותם ליזום שיחות על מצבים מאתגרים במיוחד.
לסיום,
רוב הילדים ובני הנוער יצמחו מהתקפי הזעם שהם חווים בגיל ההתבגרות תוך שהם לומדים להתמודד עם הרגשות והתסכולים שהם חווים במגוון דרכים בונות, יעילות ובריאות יותר. עם זאת, אם התקפי הזעם מתגברים או שיש איומים של פגיעה עצמית או פגיעה באחרים וביטויי אלימות שונים, יכולות להיות בעיות בסיסיות הדורשות סיוע של איש מקצוע מומחה.
כאשר פרקים ממושכים, תכופים, אינטנסיביים ומאמצי תקשורת אינם מובילים לתוצאות מיטיבות, איש מקצוע יכול לסייע לשלול בעיות רגשיות ותקשורתיות שעלולות לעורר התקפי זעם נוספים.
