fbpx

בפנטזיה שלהם

בפנטזיה שלהם

“הארי פוטר” ו”שודדי הקריביים”, שוברי הקופות העכשוויים, מייצגים את ז’אנר הפנטזיה שלא מפסיק לפרוח בספרות ובקולנוע. מה בין מדע בדיוני לפנטזיה? מדוע ילדים ובני נוער נמשכים כל כך לז’אנר? מה הסיכוי שגם ההורים יצליחו ליהנות ממנו? והאם יש כבר הימור על הלהיט הבא? מפנטזים


גם אם אינכם ממהרים לקולנוע בכל פעם שיוצא סרט פנטזיה חדש, קרוב לוודאי שהגיע לאוזניכם השם: “שודדי הקריביים – זרמים זרים” . הסרט, הרביעי בסדרת סרטי הפנטזיה עטורי הפרסים והמעריצים, סוחף אחריו מתבגרים רבים – כל שכן אלו שנכבשו בקסמה של מלכת הז’אנר שקדמה לו (רק לפני שנים ספורות): טרילוגיית “שר הטבעות”. גם פרסי ג’קסון והאולימפיים משתייך לז’אנר האהוב, ונדמה כי על כל אלה מנצח “הארי פוטר”, המגולם בימים אלה בסרט השביעי בסדרה: “הארי פוטר ואוצרות המוות” (לא מעט סבורים, אגב, כי יש להגביל את גיל הצפייה בו בשל הסצנות המבעיתות).
ילדים רבים מתבגרים ממש לצד סדרות הספרים והסרטים הללו, תרתי משמע. כולנו צפינו בהארי פוטר הופך מילד לנער, במקביל לתהליך ההתבגרות של ילדנו. גם הדינמיקה שמתרחשת בין ספרי וסרטי הפנטזיה מעניינת כשלעצמה: ממש כמו המבוגרים, ישנם מתבגרים המקדימים את קריאת הספר לסרט, ויש המסתפקים באחד מהם. במקרים רבים, דווקא הצפייה בסרט מובילה את הילדים לאתר את הספר כדי לקרוא אותו. כל זאת על אף העובדה שלעתים נדמה כי הקשר בין הסרט לבין הספר שעליו הוא מבוסס הוא מקרי בהחלט.

קסמים, אבירים ונסיכות

למתבגרים הייתה מאז ומעולם משיכה אל עולם הפנטזיה והמדע הבדיוני בתרבות. אייל גורן וצפריר גרוסמן, עורכי ז’אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני בהוצאת הספרים “אופוס”, ניסו להשיב לנו על השאלה מה בעצם יש בז’אנר הזה שגורם לילדים שלנו לאהוב אותו כל כך (בעיקר לבנים, אך לא רק), ובמובן מסוים אף “להתמכר” אליו. אולם לפני הכול כדאי להכיר מעט את ההגדרות. גרוסמן מצביע על ההבדל בין ז’אנר הפנטזיה למדע הבדיוני, שרבים נוטים לבלבל ביניהם: “פנטזיה עוסקת במה שקרה בעבר הרחוק, בעוד מדע בדיוני הוא עתידני יותר. ספרי הפנטזיה ממוקמים לרוב בתקופת ימי הביניים ומתארים אבירים, נסיכות, חרבות וקסם. לעומתם, מדע בדיוני מדבר על עולמות עתידניים – על דברים שיכולים לקרות”. גורן מוסיף כי כיום הפנטזיה הופכת להיות יותר אורבנית, “כלומר ‘מלבישים’ אותה על התקופה המודרנית, אך זו עדיין פנטזיה ואלו עדיין עולמות נפרדים”.
מהם הקסם והייחודיות של ז’אנר הפנטזיה?
“זהו ז’אנר שנותן לנו הזדמנות להתחבר לרצון להיות משהו אחר וחזק יותר ממה שאנחנו בחיי היומיום. יש משהו מושך, מסקרן ומיוחד בכך שניתן להפעיל כישוף או קסם ולהציל נסיכות”, אומר גורן. וגרוסמן מוסיף: “זהו אסקפיזם, קל יותר לדמיין זאת ולהתחבר לכך מאשר לספרים שמדברים על חיי היומיום”.
מדוע דווקא מתבגרים נמשכים לז’אנר הזה?
“כי זה מגניב ומרחיב את הדמיון”, משיב גורן. “בגיל ההתבגרות, ילדים מנסים לפרוץ את הגבולות. הם לא מאמינים להורים או למורים והם מחפשים מישהו שיראה להם את האמת. מכאן המשיכה למיסטיקה ולאפשרויות הבלתי מוגבלות שמציעים הספרים. הצעירים שוהים כל היום בבית הספר, יש את השגרה של שיעורי הבית, ואילו ספרי הפנטזיה מעניקים להם אפשרות לצאת מהשגרה הזו ולעשות משהו מלהיב”.
כל הצעירים יכולים להתחבר לז’אנר הזה, או שהוא מתאים לילדים עם אופי מסוים?
“ז’אנר הפנטזיה מותאם לכל מי שיכול להתמודד איתו ולהתחבר אליו, לאו דווקא לילדים אינטלקטואליים יותר או כל דבר אחר – אלו הן סטיגמות”, אומר גורן. “השאלה האמיתית היא האם אותם ילדים שקוראים ספרי פנטזיה יקראו גם ספרים מז’אנרים אחרים, אבל על זה איני יודע לענות”.
בעולם הפנטזיה משולבים גם אלמנטים שיכולים ליצור בקורא או בצופה פחדים. האם הורים אמורים לראות בז’אנר תופעה מבורכת, או להגביל את החשיפה אליו?
“זו לא תופעה, אלא צעירים שקוראים ספרים וזה מצוין! קריאת ספרי פנטזיה מפתחת את השפה ואת הדמיון, ומעוררת בצעירים מודעות לדברים שונים ויכולת התבוננות סביבם”, אומר גרוסמן. “יש ספרים שמיועדים למבוגרים בלבד ואותם אכן יש להגביל, אך אלו הם מעטים. פעם אמרו שצעירים כמעט לא קוראים ספרים, וז’אנר הפנטזיה שינה את זה”. וגורן מוסיף : “צעירים שקוראים את הספרים האלה בדרך כלל מקבלים ערכים וחינוך טוב. גיבורי הספרים תמיד מנסים להגן על החלשים ולעשות טוב. מה עדיף? ילד שאחרי הלימודים יהיה בפייסבוק שלוש שעות או יקרא ספר פנטזיה?”

לא פג הקסם

אם תסתכלו היטב, בטח תמצאו בקבוצת החברים המבוגרים שלכם לפחות הורה או שניים (שוב, לרוב אבות), שלא מפספסים אף ספר או סרט פנטזיה חדש שיוצא. כן, הז’אנר אמנם נפוץ מאוד בקרב צעירים אבל לא רק.
“מי שנכנס לעולם הפנטזיה, בדרך כלל גם נשאר שם”, אומר גורן. “לרוב מדובר בכאלה שנדבקו בחיידק כבר מגיל צעיר, אבל יש גם מבוגרים בני 30 ואפילו 40 פלוס שגילו את הקסם בשלב מאוחר, ‘נדבקו’ והתחילו לקרוא”, מוסיף גרוסמן. “לדעתי, עבור עקרות הבית הרומן הרומנטי הוא סוג של פנטזיה. האפשרויות הבלתי מוגבלות שעומדות בפניהן והאגדות שקמות לתחייה, מספקות להן את אותו אסקפיזם בדיוק”.
גורן מציין כי ז’אנר הפנטזיה קיים בארץ רק 21 שנים. “בשנות ה-80 כמעט שלא ראינו את הז’אנר הזה בארץ, היו רק כמה ספרים, אבל היום ישנה עלייה בביקוש, ואפילו נוצרו תתי-ז’אנרים בתוך הפנטזיה המוכרת. גרוסמן מוסיף, כי האינטרנט מאפשר יותר לצעירים לשוחח על ספרי וסרטי הפנטזיה, וכי הוא מאפשר לקוראים להרגיש שהם לא לבד ושיש עוד רבים הנהנים מהז’אנר. את הפריחה בז’אנר הוא מייחס בעיקר לסדרת “הארי פוטר” – “הוא פשוט שבר את השוק! ילדים רצו עוד ועוד ספרים מאותו סגנון ואז החלו חיקויים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות”, הוא אומר.
אתם יכולים לנסות להמר מה יהיה הלהיט הבא?
גרוסמן וגורן מסתייגים: “אי אפשר באמת לדעת מראש מה יהיה הלהיט הבא”. ובכל זאת: גרוסמן מציין את סדרת הספרים “שיר של אש וקרח”, שהספר הראשון בו יצא לפני 15 שנה וזוכה כעת לעדנה מחודשת עקב סדרת טלוויזיה המבוססת עליו. גורן מציין את הספר “הערפילאים”, שמספר על מה קורה דווקא כשהרוע מנצח בעימות הסופי – משהו שונה ממה שאנחנו מורגלים לראות בז’אנר הפנטזיה.

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.