קריאה בהגדה עלולה לגרום לילדים עם דיסלקציה או לקויות למידה לחוש שלא בנוח, אך אף ילד וילדה לא צריכים להרגיש מבוכה ותסכול כשמבקשים מהם לקרוא בהגדה – על אחת כמה וכמה בגלל לקויות למידה שניתן להתגבר עליהן
החוויה המשפחתית בליל הסדר, מצוות סיפור יציאת מצרים והקריאה בהגדה גורמים לרבים מאיתנו להתרגשות ולצפייה גדולה לקראת. אך עבור ילדים עם לקויות למידה הקריאה בקול רם מההגדה וההתלכדות סביב הטקסט עלולה להיות חוויה מביכה ומתסכלת.
השלכות רגשיות וחוסר שייכות
הקושי בקריאה אצל ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה אחרות יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר בקריאה מאומצת, איטית, בלבול של המילים, דילוג על מילים וחוסר דיוק בקריאת הניקוד. בנוסף לכך, למאמץ הרב שאותם ילדים משקיעים בקריאה עלולות להיות השלכות רגשיות ביניהן,פחד מלעשות טעויות שאולי יגררו תגובות מעליבות, תסכול ותחושה של חוסר שייכות.
בליל הסדר, כאשר המשפחה והחברים מתכנסים סביב שולחן החג וקוראים בהגדה, יש לנו הזדמנות לחבר את הילדים אל הסיפור בדרך שלא מחייבת אותם לקרוא ובכך להפוך אותם לשותפים מלאים ולחזק אצלם את תחושת השייכות למשפחה ולמסורת.
כיצד נשתף את הילדים ונחבר אותם לסיפור ההגדה?
לקראת ליל הסדר, מומלץ להכין את הילדים ולהסביר להם מה הולך לקרות. ההכנה לקראת מה שצפוי תפיג את חוסר הוודאות ותיתן להם תחושה של שליטה על המצב. אם הם ידעו מראש למה לצפות ומה מצפים מהם יהיה להם יותר קל להתמודד עם המפגש המשפחתי ולהיות פתוח לחוויה ולהפיק ממנה את המרב. תיאום הציפיות המוקדם משדר לילדים שמבינים אותם, מתחשבים בצרכים שלהם, מחזקים את הביטחון שלו ותורמים לתחושת השייכות שלהם.
כמו כן, כחלק מההיערכות לקראת, אפשר לעודד את הילדים להכין משהו לכבוד ליל הסדר – ציור, שיר, דבר תורה, בדיחה או חידה. כאשר אנחנו נותנים לילדים לבחור את הדרך שבה הם ישתתפו, אנחנו משדרים להם שהם שותפים מלאים ומאפשרים להם לבחור את הדרך שמתאימה עבורם.
בערב החג, מומלץ שלא להפעיל לחץ על הילד או הילדה לקרוא בניגוד לרצונם ולאפשר להם להשתתף בדרך אחרת שבה הם בוחרים. ההתרגשות מהקריאה מול המשפחה והאורחים יכולה לגרום ללחץ מיותר. כמו כן יש לכבד את בקשתם אם אינם רוצים להשתתף כלל.
שיתוף החוויה מעצים ומחזק
לנו, המבוגרים, יש את היכולת להפוך את הערב לחווייתי עבור כולם ולכן מומלץ לספר את ההגדה בדרכים שונות על ידי שיר, משחק, חריזה, סיפור אישי כדי שכל אחד יוכל לקלוט אותו בדרכו שלו.
לאחר החג מומלץ לעזור לילדים לעבד את החוויה, לשמוע מהם איך הרגישו, איזה מסרים קיבלו. שיתוף החוויה בין ההורה לילד מעצים אותו והוא חלק מתהליך שיעזור בחיזוק הביטחון העצמי.
כיצד נתמוך בילדים בכל ימות השנה?
אל לנו לשכוח כי ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה אחרות מתמודדים עם הלקות במשך כל ימות השנה ואנחנו יכולים לעזור להם בכל זמן גם בהיבט הלימודי וגם בהיבט הרגשי.
בהיבט הלימודי, אם עולה חשש לקושי בקריאה יש להתריע בפני הצוותים החינוכיים כדי שיפעלו לאתר ולאבחן, כמו כן יש לעקוב אחר ההתערבות הניתנת במערכת החינוך ואם יש צורך לחזק אותה גם בשעות שלאחר הלימודים. דבר נוסף שיכול לסייע לילדים אלא הוא שיתוף פעולה עם הצוותים החינוכיים ופרה-רפואיים. באמצעות שיתוף פעולה בין הצוותים, ההורים והילדים נוכל לתת להם מעטפת רחבה וכלים שיאפשרו להם להתגבר על הלקות ולהצליח כמו כולם.
העצמת החוזקות והכישרונות
בהיבט הרגשי, נפעל לחיזוק החוזקות, התכונות החיוביות והכישרונות הטבעיים שלהם. העצמת החוזקות יאפשרו לאותם ילדים להביע את עצמם בדרכים אחרות שהם מרגישים בטוחים לגביהן. כמו כן נפעל לחיזוק הביטחון העצמי והאמונה במסוגלות שלהם לצמצם פערים, להתמודד עם הלקות ואף להתגבר עליה. זאת נוכל לעשות בין היתר אם נדאג להם לסביבה תומכת הכוללת מקום שקט, גישה לטכנולוגיה מסייעת וכד’.
בנוסף לאלה, נאפשר לילד או לילדה לבטא את הרגשות שלהם ונהיה קשובים למצוקותיהם, נשים דגש על התהליך והמאמץ ופחות על התוצאה ונשבח את ההשתדלות.
העצמת הילדים תאפשר ל הםלהתמודד עם לקות הלמידה, ללמוד לחיות איתה ואף להתגבר עליה.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית מומחית, מנהלת מקצועית ומייסדת עמותת “קול קורא” למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה. לאתר “קול קורא”
