פעמים רבות הורים וילדים מתבגרים לא מצליחים לתקשר בצורה נינוחה, והתחושה היא שאף צד לא מבין את השני, מה שעלול להוביל למבוי סתום ואת מערכת היחסים למשבר. מרגישים שהתקשורת עם המתבגר שלכם בלתי אפשרית? לא מצליחים לדבר מבלי שהמתבגר יכעס או יצעק? עצרו! אל תיגררו אחריו, כי לצעוק בחזרה זה בדיוק מה שיהיה הכי פחות אפקטיבי, ואף יחמיר את המצב. בהנחה שאתם מחפשים דרכי נועם לנהל דיאלוג עם ילדים מתבגרים, הכנו מאמר שיבהיר כיצד לעשות זאת בלי צעקות ובלי כעסים.
תקשורת בגיל ההתבגרות בין הורה וילד
מכיוון שההורים הם הבוגרים מבין 2 הצדדים, עליהם מוטלת האחריות למצוא את הדרך הראויה לתקשר עם ילדם. החוכמה היא לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם ילדים בגיל ההתבגרות בכל עת, וזה תהליך שמתחיל בשלבי הילדות המוקדמת.
למעשה, ככל שהילדים מתבגרים, כך נדרש מההורים לפתח מיומנויות תקשורת חדשות, יותר מדויקות, ששמות את הדגש על כנות והקשבה פעילה.
מי שבחן את מערכת היחסים שבין ילדים בגיל ההתבגרות ומבוגרים הוא הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט. לטענתו, ילדים מתבגרים משילים את הוריהם מעליהם כמו קליפה של תפוז. עוד הוא מוסיף, שחלק מתפקיד ההורה הוא להיעזב על ידי ילדו, תהליך טבעי ובריא, וכשם שהילד משיל את הוריו מעליו, כך ההורים משילים מעליהם חלק מהתפקיד ההורי שעטו על עצמם בשנות חייו המוקדמות של ילדם. עם זאת, הוא הדגיש, שגם בשלב זה ההורה צריך להיות קשוב ודרוך בכל עת כדי לנצל כל חלון הזדמנות שהילד יפתח בפניו מפעם לפעם. אף על פי שילדים בגיל ההתבגרות מציגים את עצמם כבוגרים, עצמאים ובעלי מסוגלות עצמית, תמיד קיימת בהם הציפייה לסביבה תומכת ובוגרת שתדע להכווין ולהדריך אותם, כשיבקשו זאת.
המפתח לדיאלוג עם ילדים מתבגרים – הבנת העמדה האגוצנטרית
כמו ילדים קטנים, גם ילדים בגיל ההתבגרות הם אגוצנטריים. למעשה, האגוצנטריות לא נעלמת אף פעם, אך בבגרותנו היא עוטה על עצמה צורה חדשה. כשמדובר בדיאלוג עם ילדים ובני נוער חשוב לזכור זאת, וככל שהמבוגרים יבינו שהמתבגרים שלהם מוגבלים בשל תבנית חשיבה זו, ניתן יהיה לפתוח פתח לשיח מכובד ופורה.
זה המקום להדגיש, שלא מעט מבוגרים לכודים גם כן בתבנית החשיבה האגוצנטרית, אך שוב, זהו תפקידו של ההורה לעשות את השינוי, כדי להראות לילדים מתבגרים כיצד להשתחרר מהקיבעון המחשבתי, ואין טוב יותר ממתן דוגמה אישית. ככל שההורה יתבצר בעמדתו, כך גם המתבגר יתבצר בשלו, ולהיפך.
איך לדבר עם ילד מתבגר מבלי לעורר כעסים?
להלן כמה קווים כלליים שיסייעו לכם לקבוע איך לדבר עם ילד מתבגר – טון השיחה, אופן התנהלותה והגבולות – כך שתוכלו לנהל דיאלוג ראוי ומכובד עם ילדכם.
- הצעד הראשון שעליכם לעשות כהורים הוא לקבוע כללים וגבולות ברורים. כדאי לכתוב את הכללים הבסיסיים ולהציג את הרשימה בצורה בולטת. כמו כן, זה הכרחי שתקפידו על הכללים הללו, ושלא תסכימו לנהל דיאלוג עם ילדים שלא עומדים בהסכם, שכלליו תקפים גם לגביכם.
- העניקו לילדכם חיזוק חיובי כאשר הכללים מיושמים. תשומת לב חיובית יכולה להפחית התנהגות שלילית בצורה משמעותית. שבחו את ילדכם בגלוי, ותמרצו אותו בדרכים שהוא יעריך. הימנעו מענישה, אך הקפידו להסביר לילדכם מה ההשלכות של התנהגות שאינה ראויה במהלך השיחה. כך לדוגמה, אם אתם דנים עם המתבגר על שעת החזרה מבילוי, הקפידו להסביר לו, שאם ירים את הקול או יגיב בצורה שאינה מכובדת, הדיון ייעצר, ולא תהיה לו אפשרות נוספת לדון איתכם בנושא עד למועד שייקבע מראש.
- אף מתבגר לא אוהב שאומרים לו מה לעשות, ומתבגרים נוטים לחשוב שהם מספיק בוגרים כדי לקבל החלטות בעצמם, ושהמבוגרים תופסים אותם כילדים שלא מסוגלים לקבל החלטה מושכלת בכוחות עצמם. ובמילים אחרות, מתייחסים אליהם כמו לילדים. לכן, עליכם לגרום להם להרגיש מועצמים. אם תתנו להם חופש להחליט, הם יגיבו בצורה חיובית יותר, וככל שתתנו להם לעשות זאת מגיל צעיר יותר (באופן שתואם את גילם כמובן), כך יגדלו להיות עצמאים ושקולים יותר, ויוכלו לקבל החלטות בצורה בוגרת, מושכלת ואחראית יותר.
- מתבגרים לא אוהבים שצועקים עליהם. אם אתם מרגישים שאתם מאבדים את הסבלנות, קחו נשימה עמוקה, עצרו וקחו הפסקה. תוכלו להקליל את הסיטואציה עם ספירה באצבעותיכם וחיוך, וכך תתנו לכולם הזדמנות להתקרר מעט.
- השתדלו להימנע מביקורת, שיפוטיות, עצות והרצאות חינוכיות. כאשר המתבגר שלכם משוחח איתכם, היו פתוחים וקשובים. לפעמים כל מה שהוא צריך ורוצה זה שמישהו ישמע אותו, מישהו שיוכל להכיל את התסכול והקושי שלו, מישהו שיהיה שם בשבילו.
- הקפידו לשוחח עם ילדכם כפי שאתם מצפים ממנו לשוחח עמכם. נאה דורש – נאה מקיים. זכרו, הילדים המתבגרים הם לא הילדים הקטנים והצייתנים שהיו לכם עד לא מזמן. יש להם דעות ועיניים שבוחנות אתכם מקרוב בצורה מפוקחת. אל תעבירו להם מסרים כפולים ותאמו את התנהגותכם עם דבריכם ודרישותיכם.
- שוחחו, אל תרצו להם. כשאתם מנהלים דיאלוג עם ילדים מתבגרים, התייחסו אליהם כאנשים בוגרים, ושוחחו איתם כפי שהייתם משוחחים עם חבר או בן שיחה מבוגר. הם יעריכו את זה ויהיו פתוחים יותר להקשיב.
- זכרו, אינכם חברים של ילדכם, ותמיד מוטלת עליכם האחריות ההורית לדאוג לביטחונו ובטיחותו. אם אתם חוששים שילדכם מזיק לעצמו או מצוי בסכנה, הפעילו את הסמכות ההורית שלכם בהחלטיות ומתוך מקום אוהב.
- זכרו שמתבגרים עלולים לפרש סיטואציות בצורות שונות, ולכן כדאי להיות ערניים לתגובות, מחוות ושפת גוף בכדי לזהות אי נוחות, מבוכה, הסתייגות או ריחוק.
איך מתמודדים עם כעס של ילדים מתבגרים?
ילדים בגיל ההתבגרות לומדים מחדש כיצד להתמודד עם כעסים. אם כילדים, הם יכלו להתרגז, לבכות ולהזעיף פנים, ולפעמים אף היו מקבלים חיבוק ונשיקה כדי להירגע, הרי שבגיל ההתבגרות כולם מצפים מהם להתנהג אחרת, ולהפגין את הכעס שלהם, גם כאשר הוא מוצדק בצורה מכובדת וראויה.
כמו ילדים קטנים, גם בזמן דיאלוג עם ילדים מתבגרים, נראה שקשה להגיע להבנות, או אפילו לרתום את הקשב שלהם לשיחה. זה עלול להוביל את ההורים לתחושות של בהלה, כעס, תסכול וחוסר אונים, במיוחד כאשר הכעס הזה מגיע כרעם ביום בהיר וללא התרעה מוקדמת.
נשמע לכם כמו תרחיש מוכר? סימן שגם ילדכם הגיע לגיל ההתבגרות, ובטח גם אתם מרגישים שכל דבר שאתם אומרים, מנסים או שואלים רק מעורר את כעסו יותר ויותר.
נשאלת השאלה, איך לדבר עם ילד מתבגר שמביע כעס מבלי להיגרר למריבות וצעקות?
- לא נבהלים. צריך להבין, שהכעס של ילדים מתבגרים נועד לשרת תפקידים פסיכולוגיים חשובים. זה לא מעיד כלום על ההורה, וסביר להניח שהילד יתגבר על כך, גם אם לא תמהרו לרצות כל בקשה שלו.
- מקשיבים. חשבו על התחושה שיכולה להתעורר בכם בשעת כעס אם יפנו אליכם את הגב. כשאתם לא מקשיבים לילדכם, זה בדיוק מה שהוא מרגיש – נעלב, מתוסכל ושאין לו עם מי לדבר, אז למה בכלל לטרוח?
- מגבילים את הכעס. זה בסדר לתת לכעס לגיטימציה, וזה בסדר שהמתבגר יפרוק את כעסו, אך גם לפורקן הזה צריך להיות גבול, ועל המתבגר להבין, שכל ביטוי כעס שאינו לגיטימי, כמו צרחות, קללות, שבירת חפצים, טריקת דלת וכדומה, לא בא בחשבון.
- הישארו בסביבה. זה שהילד שלכם כועס, לא אומר שהוא לא זקוק לכם או שהוא לא רוצה שתהיו בסביבה. אל תתנו לכעסים להרחיק ביניכם, וגם אם הילד כעס, תנו לו הזדמנות להתנצל ולשוחח שוב על הדברים בצורה מכובדת וראויה.
ודבר אחרון, כשאתם מנהלים דיאלוג עם ילדים מתבגרים למדו אותם על לקיחת אחריות ועל אשמה. כאשר הם כועסים בצדק, הנחו אותם כיצד להביע את כעסם, וכאשר יש צדק בדבריהם, הראו להם שאתם מבינים זאת.
