זה לא סוד שלהיות הורה זה אחד התפקידים הכי מאתגרים בעולם. ממחקר על סגנונות הורות שונים ועד ניסיון של פריצות הורות שונות, אנחנו תמיד עושים מעל ומעבר כדי לוודא שאנחנו מגדלים ילדים שמחים ומצליחים, אבל לא משנה באיזה סגנון אנחנו בוחרים להשתמש, בסופו של יום, זה עדיין מסתכם בסוג היחסים שיש לכל הורה עם ילדיו. ככל שהקשר בין הורה לילד חזק יותר, כך החינוך טוב יותר. במאמר נדון בנושא יחס ילדים הורים והשפעתם על עיצוב האישיות שלנו.
יחס ילדים הורים והשפעתם על עיצוב האישיות שלנו
קשר הורה וילד הוא קשר ייחודי, המטפח את הצמיחה וההתפתחות ההוליסטית של הילד. יחסי ילדים הורים מניחים את הבסיס להתנהגות, לעיצוב אישיות, לתכונות ולערכים שלהם. אז מדוע חשובה מערכת יחסי ילדים הורים חיובית ובריאה?
חשיבות יחסי ילדים הורים לעיצוב אישיות הילדים
- ילדים שיש להם מערכת יחסים בריאה עם הוריהם נוטים יותר לפתח קשרים חיוביים עם אנשים אחרים סביבם. הם יכולים ליצור קשרים בטוחים וחברות עם בני גילם.
- הם טובים יותר בוויסות הרגשות שלהם כשהם מתמודדים עם מתח ומצבים קשים.
- התקשרות בטוחה במסגרת יחסי משפחה עוזרת לקדם את ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילד. זה גם עוזר לילדים להפגין התנהגויות חברתיות חיוביות.
- המעורבות הבריאה של ההורים בחיי היום יום של ילדיהם מסייעת להבטיח שילדיהם יוכלו לבצע ביצועים טובים יותר מבחינה חברתית ולימודית.
- ילדים שיש להם יחסי משפחה בטוחים וחיוביים לומדים מיומנויות וערכים חיוניים שמובילים אותם בדרך להצלחה עתידית.
עד כמה ההורים באמת משפיעים על עיצוב אישיות ילדיהם?
לפי הפסיכולוג חיים עמית, באופן טבעי, לגנים יש השפעה רבה על עיצוב אישיות ילדים, תכונות ומאפיינים שונים של הילד. למעשה, ההשפעה על תכונות כמו אימפולסיביות, עצבנות, מופנמות, סבלנות וכדומה מושפעת באופן שווה מהגנטיקה ומהסביבה, וזאת מבלי שלקחנו בחשבון את יחסי ההורים והילדים, מה שיכול להסביר את ההבדלים בחוויית מרד גיל ההתבגרות בין משפחות שונות.
מבחינה חינוכית, הוא מדגיש, שגם בתוך התא המשפחתי, ההורים הם לא הגורם היחידי שמשפיע על הילד, שכן לאחים יש השפעה רבה, במיוחד במקרים בהם הם הדמות הנערצת, ולכן הם יכולים לחזק או להפחית את השפעת ההורים ולהשפיע לא מעט על עיצוב אישיות הילד.
אף על פי שהשפעת ההורים על ילדיהם מצומצמת, עמית מציין את הסיבות לכך, שכל הורה צריך למצות את השפעתו על ילדו:
- להורים השפעה ניכרת על הסביבה המשפחתית בה הילד גדל. זה כולל את האווירה הביתית, את האופן בו יתנהלו היחסים בין בני הבית, מידת התחרותיות, האמפטיה, הביקורת, החום, השיפוטיות והחמלה וכדומה. כמו כן, ההורים אחראים לקבוע את הקירבה לדודים, סבים וסבתות בהתאם למידת ההשפעה שלהם על הילדים ועוד.
- לדברי עמית, גם לאוכל שהילד צורך יכולה להיות השפעה ניכרת על התנהגותו, וזה תחום נוסף שבו ההורים יכולים לקחת פיקוד, זאת על ידי אימוץ הרגלי אכילה ותזונה בריאים, רכישת מצרכי מזון חיוניים ועוד. בהקשר זה הוא מדגיש את ההשפעה שנעשית באופן עקיף, אך נותן משקל לדוגמה האישית של ההורה לילד.
- להורים יש השפעה גם על הסביבה החברתית של הילד. זו מתבטאת בעיקר בבחירת מקום המגורים או מסגרות הלימוד של הילד. אין זה מפתיע לשמוע על הורים שהעתיקו את מקום מגוריהם או העבירו את ילדם בית ספר בשל בעיות חברתיות. בהרבה מן המקרים זה מסייע לפתור בעיות שונות.
- לבסוף, עמית מציין, כי המרכיבים שציינו לעיל ומרכיבים נוספים, עשויים להשפיע באופן מכריע על הביטוי הגנטי של ילדיהם. לדבריו, יחסי משפחה, אימוץ הרגלי תזונה בריאים, פיתוח אורח חיים בריא, חשיפה לסביבה מסוימת וכדומה עשויים להשפיע יותר מכל על הביטוי הגנטי של הילד, ובהינתן הגירויים המתאימים, כל ילד יכול להביא לידי ביטוי נטיות תורשתיות או כישרונות שונים כמו כישרון למוזיקה, לאומנות או לספורט.
כיצד סגנון ההורות משפיע על אישיות הילדים?
שרון פוסט-רצבי, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים, מפרטת כיצד סגנונות הורות עשויים להשפיע על הילדים ועל האיזון שביחסי ילדים הורים. להלן חלוקה כללית של סגנונות ההורות השונים ואופן השפעתם:
- הורות סמכותית – סגנון הורות שמעודד משא ומתן מילולי. הורים סמכותיים משתפים את הילד בנימוקים ובסיבות הרציונאליות של מדיניותם והחלטותיהם מתוך הערכה לרצון האוטונומי של ילדיהם לשתף פעולה ולציית לכללים. מתוקף תפקידם, ההורים מספקים הדרכה, מציבים גבולות ברורים, פועלים בגמישות ובהיגיון ומספקים חום רגשי. הורים סמכותיים מכוונים את ילדיהם להיות אסרטיביים ואחראים, משתפי פעולה ובעלי וויסות רגשי גבוה. הורות מסוג זה מתאפיינת בתגובתיות גבוהה מצד ההורה לצורכי הילד, ובמקביל, ציפייה גבוהה מהילד להיענות לצורכי ההורים בחזרה.
- הורות סמכותנית – סגנון הורות שמעריך ציות וענישה כוחנית. הורים סמכותניים מעריכים את שימור הסדר, הסמכות והמסורת. הם מכוונים את ילדיהם לעצמאות ודורשים ציות מלא ללא הסברים או משא ומתן מתוך התפיסה שעל הילד לקבל את התפיסה של ההורה כמו שהיא, גם אם עמדתם נכפית עליו. הורות מסוג זה מתאפיינת בתגובתיות נמוכה מצד ההורה לצורכי הילד.
- הורות מתירנית – הורים מתירנים מאפשרים לילדיהם לקבל החלטות באופן עצמאי ומציבים פחות דרישות ביחס להורים שנוקטים בסגנונות הורות אחרים. בעיני ההורים הללו, הם לא מהווים מודל לחיקוי ולא לוקחים באחריות על עיצוב ההתנהגות של ילדם. הם מציבים מעט דרישות בפני הילד לאחריות, וכאשר הילד לא ממושמע הם ינסו להסביר לו ולשכנע כיצד עליו לנהוג, אך לא יפעילו סמכות או כוח לאכיפת הדרישות שלהם. סגנון הורות מתירני מתאפיין בתגובתיות גבוהה לצורכי הילד, בעוד הדרישות מהילד נמוכות.
- הורות אפקטיבית – סגנון הורות שמעודד איזון בין ההורים והילד, ומתבטא בעיקר סביב גיל ההתבגרות, כשההורה רוצה לשמור על האינדיווידואליות שלו, והמתבגר על העצמאות שלו. סגנון ההורות הזה מתבטא במתן חופש והרחבת הגבולות של הילד לצד נוכחות הורית שמספקת לו ביטחון.
- הורות מזניחה – סגנון ההורות הזה מתאפיין בהעדר פיקוח, תמיככה ואחריות הורית. במקרים רבים, הורים מזניחים אף דוחים את ילדיהם, ומן הסתם, בעלי תגובתיות נמוכה עד נעדרת לצורכי הילד.
פוסט-רצבי טוענת, שברוב המשפחות, סגנונות ההורות מעורבים, אם כי בעשורים האחרונים חלה ירידה בסמכות ההורים. היא מציינת, שלא מעט הורים לא עקביים ואף נבוכים נוכח משבר היררכי וחוסר וודאות באשר לאופייה ואיכותה של הסמכות ההורית, מצב המכונה “ערפל הורי”, אשר יש לו השפעה מכרעת על יחסי משפחה באופן כללי, ועל יחסי ילדים הורים בפרט.
בשל חוסר העקביות של ההורים ואי הבהירות באשר לקו החינוכי, עלולות להתפתח בקרב הילדים חרדות, שבמצבי קיצון יתבטאו בהתפרצויות זעם ואלימות, שיחריפו את תופעת מרד גיל ההתבגרות.
חוקרים שונים מתייחסים להשפעת חוסר עקביות ההורים בקווים החינוכיים כהשפעה הגורמת לחרדות קשות בקרב ילדים. ככול שקיימת אי בהירות בהתנהגות ההורים ביחס לחינוך והקניית התנהגות ברורה של המותר והאסור, גדלה חרדתו של הילד והתנהגותו תוקצן לכדי אלימות והתפרצויות זעם.
עושים סדר בבלגן
ילדים ומתבגרים זקוקים לסדר וגבולות ברורים. עם זאת, במקרים רבים, הורים בוחרים לוותר, לרצות ולהתרכך מסיבות שונות, במיוחד בתקופת מרד גיל ההתבגרות, שמותיר רבים חסרי אונים מול השינויים שילדיהם חווים. אף על פי כן, חשוב לזכור, שגבולות ברורים והיכרות עם הגבולות והדרישות שיש להורים מהילד מעניקים לו ביטחון ויציבות לאורך חייו, אשר מאפשרים לו לפתח עימם ועם הסביבה קשרים בריאים.
באשר להיענות לצרכיו, אין מדובר רק בצרכים החומריים, שכן לצרכים הרגשיים יש משקל גדול אף יותר, ולכן על ההורים להיות רגישים אליהם, מה שדורש גמישות והתאמת הדרישות והגבולות לסיטואציה ולמתבגר.
לסיכום, יחס ילדים הורים והשפעתם על עיצוב האישיות שלנו הוא נושא מורכב. עם זאת, כדי לאזן בין הדברים, חשוב שכל הורה יסגל עקביות ויהווה מודל לילדיו. כמו כן, חיוני לחתור לשיתוף ושקיפות ולעודד למידה, לגבות את הילד, ויהי מה, תמיד להיות שם בשבילו.
