fbpx

מכות בין אחים

התרגלנו לשמוע, שכאשר הילדים רבים, אסור לנו להתערב. אולם, ממחקר שנערך באוניברסיטת ניו-המפשייר ופורסם בשנת 2013 בכתב העת לרפואת ילדים “פדיאטריקס”, עולה כי ילדים שחוו אלימות מצד אחים חוו יותר מצוקה רגשית ביחס לילדים שלא חוו אלימות מסוג זה. 

במסגרת המחקר נעשו ראיונות ל- 3,599 קורבנות אלימות בגילאי 10-17 או הורים לילדים מגיל לידה עד גיל 9, ונמצא כי הילדים שחוו אלימות מצד אחיהם, בעיקר בגילאים הצעירים (גיל לידה עד גיל 9) נמצאו בסיכון מוגבר להפרעות נפשיות. המסקנות היו גורפות, הורים, מחנכים ורופאי ילדים חייבים לתת תשומת לב לקטטות ואלימות אפשרית בין אחים.

בימינו מריבות בין אחים הן דבר שכיח, ויכולות להתבטא במגוון דרכים ועוצמות. למעשה, היריבות האינטימית הזו כל כך נפוצה, שבבתים רבים הורגלו אליה ולעיתים כלל לא מבחינים בה. לעתים קרובות ההורים מתעלמים מזה, כל עוד אף אחד לא נהרג, לא מעט מהם רואים בצורות הרכות יותר שלה חלק נורמלי מההתבגרות.  אולם, ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שבמיעוט מהמקרים, יריבות בין אחים שמשלבת אלמנטים אלימים הופכת לסוג של התעללות חוזרת, בלתי נמנעת ופוגעת רגשית.

בעיה או לא? מה הורים צריכים לחפש כשהילדים רבים?

הורים חייבים להיות מסוגלים להבחין בין סכסוך בריא בין אחים לבין התעללות מזיקה. ההנחה הכללית היא שיריבות בין אחים היא חלק נורמלי, ובעיקר לא מזיק, מההתבגרות. אחים לעיתים קרובות מתחרים מבלי שאף אחד ייפגע, וההשוואות החריפות אך המאוזנות הללו לגבי הישגים, אטרקטיביות ויחסים חברתיים עם בני גילם, עשויות למעשה לחזק את קשרי האחים. לדוגמה, תחרות הוגנת ומאוזנת מלמדת ילדים כיצד לחלוק, להתפשר, לנצח ללא השפלה ולהפסיד ללא השפלה עצמית.

לדברי ד”ר אורי גדס אילני, עו”ס ומטפל במשפחות, ניתן לתאר אלימות או התעללות בין אחים כדפוס חוזר של תוקפנות פיזית מתוך כוונה לגרום נזק ומוטיבציה על ידי צורך בכוח ושליטה. לעתים קרובות, מדובר בדפוס מתגבר של תוקפנות, שההורים מתקשים לעצור. כמה מהשאלות החשובות ביותר שיש לשאול הן: האם ילד אחד הוא בעקביות קורבן של השני? באיזו תדירות וכמה זמן ההתנהגות מתרחשת? והאם גיל ההתנהגות מתאים?

ילד בן 6 שמכה את אחיו בן ה- 4 בגלל שחטף לו את הצעצוע זה דבר אחד.  ילד בן 12 שגורר שוב ושוב את אחיו בן ה-8  רק בגלל שלקח לו את השלט של הפלייסטיישן זה משהו אחר. כאשר ילד אחד הוא תמיד המפסיד, התוקפנות ממשיכה להסלים, ואם ההורים לא מתערבים ביעילות, בטיחות הילד הקורבן הופך לדאגה העיקרית.

לעתים קרובות יש גם מרכיב רגשי באלימות בין האחים. לא נדיר לראות מקרים בהם התוקפנות מתחילה כ”הקנטה”, שעשויה לכלול לעג, העלבה, איום, אימה וזלזול באח צעיר או פחות חזק. לפעמים, ילד יהרוס רכוש של אח צעיר כאמצעי להסית לאלימות. מעניין לגלות, שככל הנראה, אלימות בין אחים מתרחשת בתדירות גבוהה יותר מאלימות בין הורים לילדים או התעללות בבני זוג.

מה גורם או מוביל להתעללות?

מה שמתחיל בתור יריבות רגילה בין אחים יכול להסלים למשהו נוסף כאשר הורים לא מצליחים לפקח כראוי על ילדיהם או ללמד אותם דרכים מתאימות ובריאות לפתרון סכסוכים. בנסיבות נפוצות למדי, הורים עשויים להשאיר אח מבוגר אחראי על הצעירים. ייתכן שהילד האחראי לא ידע כיצד להפעיל משמעת מתאימה, וכאשר ילד אחד מתנהג בצורה שאינה מקובלת או רצויה, האח הגדול עלול ללכת לקיצוניות כדי לגרום לילד לציית לו.

ד”ר גדס אילני טוען, שלפגיעה מאח מבוגר או חזק יותר יש השלכות ארוכות וקצרות טווח. הילד הצעיר עלול להתחיל להפגין סימנים של דיכאון, חרדה, פחד מהחושך, בעיות התנהגות בבית הספר ואפילו, במקרים מסוימים, מחשבות על פגיעה עצמית. לטענתו, גם הילד שהוא התוקפן עלול לסבול. ייתכן שהוא או היא גם מציקים לילדים בבית הספר. 

עוד הוא מוסיף, שייתכן, שהילד בתפקיד התוקפן עלול לחוות השפעות ארוכות טווח, ולהראות סימני אגרסיביות גם עם בני או בנות זוג בבגרותו. בשל כך חשוב לשים לב למצבו הרגשי של כל אחד מהצדדים ולבחון כלים להתמודדות עם בעיות רגשיות אצל ילדים.

אל תתעלמו מהתנהגות אכזרית

הורים לעתים קרובות מעלימים עין או מכחישים התנהגות אכזרית בין ילדיהם. ד”ר גדס אילני מבהיר, על ההורים להתערב בכל פעם שיש חשד להתנהגות אלימה, מכות בין אחים או כל סכנה לפגיעה באחד הילדים, ועדיף שיעשו זאת לאחר שסיפקו לאחים את ההזדמנות לפתור את הקונפליקטים שלהם תוך כדי שהם בוחנים, האם הם זקוקים לעזרה נוספת. 

תזמון ורגישות הם קריטיים. בהתחלה, סכסוך בין אחים נובע בגלל מאבק על משאבים, כמו צעצועים, שטח, כסף וכדומה. כשההורים מתערבים יש סכנה שזה יהפוך להעדפה מצידם. מאבק על אהבת ההורים יוביל בדרך כלל להתנהגות אחים הרבה יותר אגרסיבית.

מעורבות הורים – כיצד להתערב בשלבים מוקדמים?

  • אם המשפחה שלכם נוטה לחילוקי דעות תחרותיים, שימו לב לצמצום יריבות בין הילדים על ידי הצבעה על קווי דמיון בהתנהגותם, והימנעו מהדגשת ההבדלים ביניהם. 
  • תגמלו התנהגות רגישה וחיובית בקרב אחים ואחיות. כאשר אתם משבחים אינטראקציות חיוביות, הפוטנציאל להתעללות באחים מצטמצם.
  • הגדירו מוקדם כללי בסיס לגבי מדיניות הבית – “אצלנו אסור להכות”, “בביתנו לא מגנים בשמות”  וכדומה. 
  • הקדישו זמן קבוע לשיחה עם ילדיכם בנפרד, במיוחד לאחר שהם היו לבד יחד. 
  • הקפידו לעקוב אחר בחירות המדיה של ילדיכם (טלוויזיה, משחקי וידאו וגלישה באינטרנט) וללמד אותם על גלישה בטוחה ברשת. דונו עימם בהודעות המדיה הבלתי הולמות, ואף אסרו את הבחירות הגרועות שלהם.
  • ברגע שמתחיל מאבק בין אחים, למדו כיצד להתערב בדרכים המונעות הסלמה של הסכסוך. קחו את הזמן הדרוש כדי לקבל את התפיסה של כל ילד את הקונפליקט, אפשרו לכל ילד לומר מהי התפיסה של האחר עד שיבינו אותה במלואה, הניחו לכל אחד לבטא את תחושותיו במידת האפשר, ובחנו מה כל ילד רוצה לעשות עם הבעיה. לבסוף, עזרו להם להגיע לפשרה. כדי לעשות את זה בצורה נכונה, חשוב להיעזר באנשי מקצוע כמו יועצת הורים לדוגמה, שתסייע לנתב את ההורה ולתת לו כלים.
  • תזכרו את ילדיכם כאשר הם מתחילים להציק זה לזה ועזרו להם לזכור איך לבטא את רגשותיהם.
  • אל תפתרו עבורם את הבעיה, אלא עזרו להם לזכור כיצד לפתור בעיות. 
  • זכרו, זה לא משנה מי התחיל, כי צריך שניים כדי ליצור מריבה. הזכירו להם שהם חולקים יחד באחריות למצבם כאשר נשברים כללי יסוד ברורים.
  • למדו את ילדיכם כיצד להתפשר, לכבד אחד את השני ולחלק דברים בצורה הוגנת. תנו להם את הכלים ואז הביעו את ביטחונכם בכך ש שהם יכולים לפתור את זה על ידי בכוחות עצמם. אל תיגררו לוויכוח שלהם.

מניעה

  • הקשיבו והאמינו לילדים שלכם. 
  • לעולם אל תשללו ילד שאומר כי הוא או היא מרגישים שנעשה עמם חוסר צדק. 
  • הימנעו מלתת לילד אחד יותר מדי אחריות או כוח על אחר.
  •  ספקו השגחת מבוגר טובה בהיעדרכם.
  • הקפידו לחקור שינויים פתאומיים במצב הרוח או בטמפרמנט אצל ילדכם.
  • חפשו עזרה מקצועית אם אינכם יכולים לשלוט בהתנהגות קרבית או פוגענית בקרב ילדיכם.

התערבות מקצועית

מטפלים בעלי הכשרה הן בטיפול משפחתי והן באלימות במשפחה יכולים לעזור למשפחתכם לעמוד באתגר של התמודדות עם תוקפנות של אחים. אקלים טיפולי שבו משפחות מעודדות ומזכירות מה הן עושות טוב, וכזה שמאפשר להורים ללמוד לעזור לילדים לפתור קונפליקטים בעצמם, יכול להפחית או להעלים את תוקפנות האחים. הורים יכולים ללמוד כיצד להתערב בסכסוכי אחים חמורים באופן מיידי ויעיל באמצעות סדרה של כללים והתנהגויות שנועדו לעודד פתרון win-win. 

במקרים מסוימים הורים צריכים ללמוד איך לנהל את רמות הכעס שלהם בעצמם, כדי שיוכלו ללמד את ילדיהם איך לנהל את שלהם. הפיתוח, היישום והמודל של מיומנויות טובות לפתרון קונפליקטים בזמנים רגועים יכולים להיות מועילים לצמצום ויכוחים ואי הסכמות. כמו כן, על ההורים להפסיק מיד ריבים מסוכנים, להפריד את הילדים וללמד אותם כיצד להרגיע את עצמם. לאחר שהם נרגעים, ההורים יכולים לקדם את הדיון על מה שקרה ולהבהיר שאלימות אינה מקובלת אף פעם. 

חשוב להבהיר, שילדים שנקלעו למאבקי כוח עזים עם אח או אחות מעריכים סביבה טיפולית בטוחה ומובנית שבה הם יכולים להתמודד עם קונפליקטים עכשוויים ללא חשש מנקמה או שיפוטיות.

עוד בנושא

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.