חרדה חברתית לקראת החופש הגדול

 

ילדים חווים חרדה חברתית מסיבות שונות, והיא עלולה ללוות אותם בתקופת הלימודים ועוד יותר בתקופת החופש הגדול. כך תזהו אותה וגם תוכלו לטפל בה

שנת הלימודים מתקרבת לסיומה והחופש הגדול יכנס אל חייהם של צעירים רבים. לא מעט ילדים חוששים מפני היעדר המסגרת הקבועה שכן היא מאפשרת להם מפגשים חברתיים קבועים, ואילו החופש הגדול עלול לייצר את ההפך הגמור. לא מעט ילדים שחווים חרדה חברתית מתקשים בשינויים ומעברים כאלו.

במאמר זה אסביר מהי חרדה חברתית, איך מזהים אותה ומה ניתן לעשות על מנת להקל עליה.

 

חרדה חברתית, מה זה אומר?

חרדה חברתית כשמה כן היא – הפחד להיות בסביבת אנשים.
החרדה הזאת עלולה להתפתח מהתנסות פחות טובה שהייתה לנו בסביבת אנשים, כאשר חווינו איזו תחושת כישלון שהובילה למבוכה, דחייה חברתית ואולי אפיו לחרם. יכול להיות שההתנסות הכואבת לא הייתה שלנו אך צפינו בה מהצד, אך יהיה חשש לבצע שוב דברים שיובילו אולי שוב לתחושת כישלון שעלול לגרום לתחושת מבוכה.
סיבה נוספת להתפתחות חרדה חברתית היא מחשבות מקובעות, אמונות ועמדות שיש לנו כלפי עצמנו, החשש שאם נבצע פעולות שונות או נאמר את דעתנו אנשים אחרים יחשבו עליהם דברים רעים, שהם לא מספיק טובים, או שהם לא בסדר. כך נהיה דרוכים כל הזמן עם רגישות יתר לביקורת ויחס שלילי מהסביבה.

הפחד שאני כמו שאני לא מספיק טוב, שלא יאהבו אותי כמו שאני, שיצחקו עלי או שיסתכלו עלי בצורה שלילית.

באופן טבעי, כשאנחנו חוששים ומפחדים, יש לנו נטייה להתרחק ולהימנע.
בעזרת ההימנעות אנו דואגים להגן על הערך של עצמנו, שלא נחווה תחושות קשות, עלבון או מבוכה.
הפחד להיתקל בחוויה לא נעימה גורם לנו להתרחק יותר ויותר מחוויות שונות בחיים, להסתגר בתוך עצמנו ולפספס חוויות חיים רבות, מגוונות וטובות.

כשילדים חווים חרדה חברתית, הם מפחדים ממצבים שבהם יצטרכו ליצור קשר עם אנשים אחרים, או לעמוד במרכז תשומת הלב.

ברוב המקרים החשש מפני מבוכה בסביבת אנשים לא באמת משקף את המציאות ואף עשוי להיות מוגזם.

 

איך מזהים חרדה חברתית?

חרדה חברתית עשויה להוביל לפגיעה תפקודית משמעותית בתחום החברתי ובלימודים.

לחרדה חברתית יכולות להיות ביטויים שונים, החל ממחשבות, דרך תופעות גופניות ועד להתנהגויות שונות. לא כל התופעות מופיעות תמיד אצל כולם.

מחשבות כמו: “אני טיפשה”, “אף אחד לא אוהב אותי”, “משהו בי לא בסדר”, “אני חייב להיות תמיד מצחיק”, “אסור שיראו שאני מסמיקה אחרת יחשבו שאני מוזרה”, “אם אשתוק יחשבו שאני טיפש”.

תופעות גופניות כמו: קושי להירדם בלילות, חוסר מנוחה, דופק מואץ, בחילה, כאבי בטן, הזעה, הסמקה, רעד בגוף.

התנהגות שבאה לידי ביטוי בהימנעות מסיטואציות חברתיות: השתתפות בשיעורים (שאלת שאלות או מתן מענה לשאלות, קריאה בקול רם), כתיבה בפני אחרים (כתיבה על לוח הכיתה), הופעה בפומבי (ישיבה או משחק על במה או השתתפות במשחק ספורט), ניהול שיחה עם חברים, השתתפות באירועים חברתיים (מסיבות יום הולדת או מסיבות ריקודים), ישיבה בצד הכתה, אי יצירת קשר עין, פחד או חוסר רצון בהתנסות בדברים חדשים, דיבור בקול חלש, מעט או ללא חברים כלל, הימנעות מהתכנסויות בהפסקות.

 

איך מתמודדים?

אם אתם כמתבגרים מרגישים שאתם חווים חלק מהדברים שנכתבו כאן זה הזמן לפנות לעזרה. אם אתם ההורים מזהים אצל ילדיכם חרדה חברתית, עודדו אותם לפנות לעזרה.

אפשר לפנות לכל אדם שאתם מרגישים בטוחים לשתף אותו, אמא/אבא, אח/ות גדולים, מורה, יועצת ביה”ס, שכנה, סבתא, חבר/ה.

שתפו אותם במחשבות שלכם, ברגשות שלכם ובקשו את עזרתם, תמיכה וטיפול נכון יביא לשיפור בתפקוד ולירידה משמעותית ברמות החרדה. תוכלו לקבל כלים נכונים להעלאת הביטחון עצמי שיאפשר לכם להתמודד עם מחסומים רגשיים ומצבים מורכבים מבחינה חברתית. תלמדו דרכים שונות להרגעת התסמינים הפיזיים וכלים להתמודדות עם מחשבות טורדניות הגורמות לחרדה.

החיים מורכבים מסיטואציות שונות ומגוונות, ילדים וילדות שיקבלו את הכלים הנכונים יוכלו לדעת להפוך סיטואציות שונות לחוויות מפתחות ומעצימות וכך יוכלו להגשים את עצמם בחייהם הבוגרים.

 

גם אתם יכולים לעזור לאחרים

אם במקרה ראיתם ילד או ילדה ושמתם לב שהם קצת יותר מידי ביישנים, יושבים בצד, לא משתתפים, מתקשים במפגש עם ילדים אחרים, נמנעים ממצבים חברתיים, הושיטו להם יד, הציעו להם עזרה, תהיו להם לחברה או חברה, הציעו להם לקרוא את המאמר הזה, הציעו להם לשתף מבוגר שהם סומכים עליו.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים, “מהורות סוערת להורות זוהרת”, חברה בקהילת המטפלים SomeBuddy