איך נכניס הביתה חדשנות וחשיבה יצירתית?

טכניקות הלקוחות מעולם התרבות הארגונית יעזרו לנו לאמץ חדשנות וחשיבה יצירתית ויעזרו לנו בהתמודדות עם אתגרים משפחתיים. ואיך כל זה קשור לכלבה שהסכמתם לאמץ?

אחרי תקופה ארוכה בה המתבגרים לחצו לאמץ כלבה, אחרי תחנונים והבטחות לטפל בה, הסכמתם לאמץ כלבה ולקבל באהבה חיית מחמד על ארבע. אך מה עושים כשלאחר ההתלהבות הראשונית הילדים שוכחים ממנה? מה נוכל לעשות כדי להימנע מקונפליקטים ולא לצבור כעסים בתוך המשפחה?

התרבות הארגונית של עולם המבוגרים מספקת לנו לא מעט כלים שיעזרו לנו ליצור בבית אקלים תומך לחדשנות וחשיבה יצירתית, לחשיבה מחוץ לקופסה ולעידוד הילדים לשאול שאלות.

בעולמות של חוויית משתמש, בחברות הייטק, סטארט-אפים, ארגונים הנשענים על אסטרטגיות וחשיבה על קהלי מטרה, ההנחה הרווחת היא שאין בידינו את כל המידע, רצוי לא להניח שאנחנו יודעים הכול ונהוג לבצע פעולות חידוד ומיקוד בשאלה – האם אנחנו מעניקים את מה שהלקוח רוצה/צריך. ומה בבית?

איך כל זה קשור לכלבה?

כמו בעבודה, גם בבית, סיעור מוחות קבוצתי מביא איתו תוצאות מפתיעות והפתרונות מייצרים מחויבות כללית לפתרון האתגר. כידוע, האתגרים בבית עם מתבגרים רבים ומגוונים – החל משעת החזרה הביתה אחרי יציאה ועד למי יפנה את המדיח או ינקה אחריו את המקלחת. וכמובן, מי יוציא את הכלבה ומתי?

חדשנות אינה דווקא פתרון טכנולוגי

חדשנות היא בעצם אימוץ כל דבר חדש שלא היה בשימושינו עד כה. יכול להיות שנאמץ הרגל חדש בבית והוא יהווה עבורנו תפיסה חדשנית. כמו למשל לכוון טיימר כל ארבע שעות שיזכיר לכולנו לצאת עם הכלבה לטיול. טיימר אינו המצאה חדשה אך השימוש בבית בהקשר בעיית הכלבה שלנו היא פתרון חדשני.

גם ראיה רחבה ושימוש בכלים מעולמות האסטרטגיה והתרבות הארגונית היא חדשנות, שמעניקה לנו בסיס לעבודת צוות, שהוא ערך חשוב, גם ובעיקר בבית. ההבנה הזו מאפשרת בדרך יצירתית ולא שיפוטית, חשיבה מחוץ לקופסה.

מהות החדשנות ותחילתה של כל המצאה או פתרון לכל אתגר טמונה בשאלת שאלות.

אז למה לנו לשאול שאלות?

1. לעודד מחקר וסקרנות
2. לעורר עניין
3. לטפח חשיבה (יצירתיות, ביקורתיות, אנליטיות)
4. לטפח זיכרון
5. לפתוח זוויות ראיה שונות

טיפוח שאלת שאלות מביא את השואל לדיוק בהגדרת השאלה כדי לחתור לקבל תשובה מדויקת יותר.

תרגיל בהגדרת אתגר באמצעות שאלות:

1. חלקו לכל יושבי הבית פתקיות צבעוניות וטוש עבה.

2. על בריסטול או לוח מחיק רשמו שלוש כותרות: מה – למה – איך

3. הנחו את בני הבית בשאלות:

    מה הבעיה? מתי התחילה? מתי היא מתרחשת? איפה היא מתרחשת? מה הופך את הדבר לבעיה?

    כל אחד יכתוב תשובה בפתקית אחת. עד מהרה יתווספו מספר תשובות על כל שאלה.

    כל אחד יציג את התשובות שלו ויווצר דיון סביב נקודות המבט השונות.

4. עזרו לנסח משפט מתחת לכותרת ״מה״ – ״מה האתגר שאנחנו רוצים לפתור?״ כתבו את התשובות על פתקיות והניחו מתחת לכותרת.

5. באופן דומה נסחו את החלק המשתייך לכותרת “למה?” –   ״למה צריך לפתור את האתגר?״   כתבו את התשובות על הפתקיות באמצעות טוש והדביקו מתחת לכותרת.

6. ולבסוף חזרו על התהליך בנוגע ל”איך” – ״איך נפתור את האתגר?״    גם הפעם כתבו את התשובות על הפתקיות והניחו מתחת לכותרת.

7. התרחקו מהלוח וקראו את התשובות שעל כל אחד מהפתקים. שימו לב לזוויות הראיה השונות ותנו להם מקום בדיון.

מה קרה לכלבה? – מקרה לדוגמה:

הכלבה שלנו מסכנה, אנחנו שוכחים אותה במהלך היום.

מה האתגר שלנו?

לתת לכלבה שלנו תשומת לב

למה צריך לפתור את האתגר?

כי היא בעל חי

כ הבטחנו לשמור עליה

כי הבטחנו לטפל בה

כי אנחנו אוהבים אותה

כי אנחנו רוצים שיהיה לה טוב

כי היא חלק מאיתנו

איך נפתור את האתגר?

נעשה תורנות להוציא אותה לטיול

נשחק איתה

ניתן לה לאכול בזמן

נשמח לקראתה וניתן לה ליטוף

נזמין אותה לשבת לידנו כשאנחנו רואים טלוויזיה

עכשיו כולם מודעים לבעיה שיש בקשר לכלבה ולאופן בה ניתן לפתור אותה. היות והפתרונות והרעיונות הגיעו מתוך חשיבה משותפת, הסיטואציה יוצרת מחויבות משפחתית. יותר קל לקיים משימות שאתם והמתבגרים שלכם הצעתם. עבודת צוות בבית גם מפתחת אמפתיה לסביבה. כולם יוצאים נשכרים, גם הכלבה.

הכותבת היא ארט דירקטור, מעצבת ומאפיינת חוויית משתמש ומנחת סדנאות Design thinking