גם המתבגרים שלנו, כמו הרבה ישראלים, יודעים להתארגן מהר ולהתגייס לעזרה כשצריך. הצליח לנו, וזו הזדמנות לשבח אותם ולהצטרף אליהם
הם משאירים את התיק שלהם זרוק בכניסה לבית וגם את הצלחת בכיור לאחר שסיימו לאכול. הם לא רואים שהמדיח סיים את פעולתו וגם לא שהכביסה כבר יבשה על החבל. את ריצפת החדר שלהם לא רואים כבר שבועיים והם בכלל לא מבינים מדוע צריך לסדר את החדר.
אבל זה רק חלק ממה שמרכיב את האנשים שהם. או רואים כי בעת הקשה הזו של מלחמה באירופה, של הרס, הרג ואנשים אשר נאלצים לעזוב את בתיהם וללכת אל עבר הלא נודע, המתבגרים שלנו פועלים.
יש ביכולתם להיות כוח אדיר של עשייה
לאורך כל השנה ניתן לראות פעילות של בני הנוער בבתי הספר התיכוניים למען אוכלוסיות נזקקות. יש בהם את החשיבה המורכבת, את הרגישות לזולת ואת ההרגשה שביכולתם לעשות. הם מתארגנים בזמן קצר, יודעים לחלק משימות, להפיץ ולהביא רעיון לכדי ביצוע.
יש ביכולתם להיות כוח מניע אדיר של עשייה: ראו אותם בתנועות הנוער ובמחנות הקיץ, וכך גם עכשיו, ביכולתם להתגייס למען עזרה לאחר. כך תלמידי תיכון בהרצליה אשר אספו ציוד ומזון יבש לנשים הדרות במקלט לנשים מוכות בעירם. כך גם תלמידי תיכונים בערים כפר סבא, חולון, רחובות ובעוד ערים רבות אשר מתארגנים בימים אלו לאיסוף ציוד למען אזרחי אוקראינה. הם מכינים פלאיירים, מפרסמים ברשתות החברתיות, מפנים מזמנם והולכים לאסוף את הציוד. הם ממיינים, אורזים ומעבירים לפליטי אוקראינה אשר נאלצים לעזוב את בתיהם ולאלה אשר מגיעים לארץ.
איך זה יכול להיות שאת החדר שלו הוא לא מסדר ושם הוא עובד יום שלם?
כן, מולנו ההורים הם מנהלים את השלב ההתפתחותי בו הם מצויים – מפתחים עולם שלם נפרד מאיתנו, מתרחקים והודפים. פחות משתפים, נמצאים עימנו בקונפליקטים רבים ובכלל, חווים אותנו כמי שהכי פחות מבינים את מה שעובר עליהם. לצד זה, הבשלות של המוח בשלב זה והתפתחותה של החשיבה הפילוסופית, באים לידי ביטוי ביכולת לרדת לעומקם של דברים. החשיבה המתפתחת בשלב בו הם מצויים, היוזמה והחיבור לערכים של שלום ושיוויון, מניעים אותם לפעולה.
עבורנו זה עשוי להיות מאד מרגיע ומשמח, להיווכח כי אכן כל הערכים אשר הנחלנו בבית נספגו. הם אולי מתנגדים אלינו כרגע, אולם מסתבר שהם התבוננו בנו לאורך כל החיים ולמדו על נתינה, על חמלה, על עזרה לזולת, על יוזמה. הערכים שהנחלנו בבית, נספגו, עברו והם לוקחים אותם איתם הלאה לחיים.
מה אנחנו יכולים לעשות בשלב זה?
אנחנו ההורים להביע הערכה על המאמץ, על הנחישות, על היוזמה, על שיתוף הפעולה, על המאמץ ועל העשייה. להציע להם עזרה, להסיע, לשנע, להיות חלק מהעשייה שלהם. ועל מה לוותר? על אמירות ציניות, על ביקורת, כמו: “הלוואי ובבית היית עושה חצי ממה שאת עושה פה” או: “לא ידעתי שככה אתה יודע לארוז, למה את הארון שלך אתה לא מסדר ככה?”.
יש לנו כאן הזדמנות להצטרף אל המתבגרים שלנו ולהיות חלק ממה שמעסיק ומעניין אותם. יש לנו כאן הזדמנות להיות איתם בעשייה שהיא לא שגרת היומיום של המטלות והדרישות של בית הספר והבית. יש לנו כאן הזדמנות ללוות את המתבגרים בעשייה ערכית, חיובית ולהתחבר אליהם במקום בו הם מצויים כעת.
וגם עבורכם – להרגיש ש”הצליח לנו”, צמחו לכם כאן מתבגרים עם ערכים, עם עשייה והובלה, מגיע לכם לשמוח על כך ועל הדרך שלכם.
הכותבת היא מדריכת הורים, מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מומחית בהדרכת הורים למתבגרים ובהדרכת הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז. לאתר של יהודית אוליבר, לאינסטגרם של יהודית אוליבר
