מוזיאון המדע בירושלים מארח שוב את התחרות השנתית של מדענים ומפתחים צעירים בישראל. 47 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ מתחרים עם פרויקטים חדשניים ומרתקים בתחומים שונים. ההכרזה על הזוכים תתקיים ב-22 במרץ
כמידי שנה מגישים מאות בני נוער, שעשו עבודות גמר ברמה של 5 יח”ל, מועמדות לתחרות המתקיימת ביוזמתו וניהולו של מוזיאון המדע בירושלים. בתחרות הקרובה ישתתפו 47 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, אשר יציגו 39 פרויקטים מצטיינים פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים, בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה.
התחרות הניבה במהלך 25 שנות קיומה למעלה מ-1,000 בוגרים, שרובם השתלבו בהצלחה רבה בתחומי המחקר והאקדמיה, בתעשייה, בעסקים ועוד.
פתרונות למשברים עולמיים
בעידן של חוסר וודאות פוליטי, כלכלי ובריאותי, ומשבר אקלימי מתמשך, עתידו של העולם נמצא בידיהם של החוקרים הצעירים.
המדענים הצעירים מציעים בין השאר פתרונות לנושאים בוערים שעל סדר היום, כמו פתרונות אקולוגיים שונים לזיהום כתוצאה מתעשיית האוכל, פיתוח מערכות טכנולוגיות לייעול טיפול בחולים ולמניעת תאונות עבודה באתרי בניה.
בין הפרויקטים הנוספים שייקחו חלק בתחרות:
הקשר בין בידוד חברתי בעקבות מגפת הקורונה והתנהגות המוח – החוקרת תצפתה על התנהגות מכרסמים בבידוד כדי להבין את הקשר בין התנהגות המוח לבין ניכור חברתי. בממצאיה, ראתה כי יש קשר בין בידוד ובין תוקפנות עכברים.
קבלת החלטות במשחק שחמט – במחקר זה נבחנה ההשערה לגבי אופן קבלת החלטות במשחק השחמט בקרב שחקנים לאחר צפייה בסרטון משחק עם אופי משחק מסוים. ההשערה במחקר היא שצפייה בסרטון מסוג מסוים יוביל לכך שהשחמטאים בעצמם יציעו במשחק מהלך התואם את ההתנהגות שאליה נחשפו בסרטון. התוצאות הצביעו על פער בין הדרך שבה הנבדקים הסבירו את התנהגותם, לבין איך שזו הייתה בפועל.
שיפור עדשות וצילום כוכבים – במחקרה השוותה החוקרת בין שתי טכנולוגיות שונות לצילום כוכבים. היא הגיעה למסקנה כי השימוש בשיטת באייר (Bayer), המקובלת ברוב ענפי הצילום עשויה לאפשר בנייה של טלסקופים מדויקים יותר.
זיהוי מאגר מים על ידי מחשב – משבר האקלים, גידול האוכלוסייה וגורמים סביבתיים הנובעים מגורמים אלו מגבירים את המחסור במים זמינים לשתייה במקומות רבים בעולם. לכן, יש חשיבות רבה לשמור על איכות המים במאגרי המים הטבעיים. מטרת המחקר הייתה להשוות מודלים שונים מתחום זיהוי התמונה ולהגיע למודל המאפשר את הדיוק הרב ביותר של זיהוי מאגר מים על ידי מחשב, והבנת מגבלותיו.
מתמטיקה בעת העתיקה – החוקר ניסה להבין מה גרם לשינוי של המסורת התלמאית בעת העתיקה המאוחרת שעיקרה היה שימוש בהוכחות מתמטיות כמקור היסטורי, ומבקש להשיב מדוע נגדעה המסורת התלמאית באותה התקופה.
בקרת מזון במושבת נמלים – במחקר ניסו לבחון כיצד פעילות של נמלים בודדות מובילה לבקרת מזון ברמת המושבה. זהו מחקר חדשני וראשוני בתחום הבקרה המבוזרת ועשוי לשמש כתשתית לבקרה מבוזרת מיטבית של מערכות מבוזרות מלאכותיות, כמו רשתות חשמל ורשתות סלולר.
הדרך לקידום מצוינות מדעית
מוזיאון המדע בירושלים חרט על דגלו קידום פרויקטים מדעיים במיוחד בקרב בני נוער בבתי ספר מכל המגזרים וכל שכבות האוכלוסייה והוא מקדיש חלק נכבד מפעילותו במיזמים בינלאומיים, להנחלת חינוך מדעי-טכנולוגי בקרב בני הנוער, קידום מצוינות מדעית והעלאת המודעות לעיסוק בתחומים אלו.
“אם למדנו משהו מהשנתיים האחרונות היא כמה שבירה השגרה שלנו ומה רבה חשיבותם של מדענים, חוקרים ומהנדסים במתן פתרונות למשברים שמזמן לנו הטבע”, אומרת מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ירושלים, “על כן במיוחד בימים אלו, ועם ציון 25 שנה לתחרות, אנחנו שמחים לחזור לשגרת תחרות ולעודד את הדור הבא של המדענים והמפתחים בישראל שייתכן שבידיהם נתון הפתרון למשבר הבא.”
במשך שלושת ימי התחרות, מיטב החוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ, מהנדסים ואנשי תעשייה מתקדמת יבחנו ויעריכו את הפרויקטים והעבודות. בנוסף, באתר התחרות יוצגו כל העבודות לקהל הרחב. טקס הכרזת הזוכים והענקת הפרסים יתקיים ב- 22 במרץ בשעות הצהריים.
לזוכים בתחרות יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות רג’נרון אייסף בארה”ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי וישתתפו במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה.
התחרות הינה חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד ושיתוף פעולה בין מדענים צעירים באירופה וישראל, ושל התחרות העולמית היוקרתית רג’נרון אייסף Regeneron-ISEF בארה”ב. התחרות נתמכת על ידי משרד החינוך – מינהל מדע וטכנולוגיה וקרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים והיא מתקיימת בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים והאיחוד האירופי.
מידע נוסף אודות התחרות באתר מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים
צילום: יובל כהן אהרונוב
