דימוי עצמי נבנה בהדרגה כבר מגיל צעיר ותלוי במידה רבה גם בהתנהלות בבית. במיוחד בגיל ההתבגרות, הגיל המבלבל, כדאי לפתח הרגלים משפחתיים מיטיבים שיעזרו לילדינו
השנתיים האחרונות של הקורונה, גלי המחלה, הסגרים והבידודים, העצימו את ההכרה בצורך שלנו ההורים לעזור לילדינו לשקם את הדימוי העצמי שלהם. כבר ברור כי שהות ממושכת בבית, דלת המקרר שנפתחת לעיתים קרובות, לימודים לא סדירים ותקשורת חברתית שמוגבלת לרשתות חברתיות או ווטסאפ, מביאים איתם הסתגרות, דכאון והשמנה. מכאן הדרך לפגיעה בדימוי העצמי ובדימוי הגוף קצרה.
מה זה דימוי עצמי ודימוי גוף?
דימוי עצמי זו המחשבה, הדמיון, איך אני מדמיין את עצמי, מה אני חושב על עצמי ועל הגוף שלי. המחשבות והדמיונות מתחילים כבר מגיל צעיר, לפי איך שהתייחסו אלי, ובהמשך ניזונים ישירות מסרטים, פרסומות, קליפים לשירים, תוכניות ריאליטי למיניהן, שלאו דווקא עולות בקנה אחד עם הפרספקטיבה הנכונה לילדים שלנו, והופכים בקלות לגורמי השוואה.
בגילאי ההתבגרות כשההתפתחות המינית והזהות עצמית נמצאות בשיאן, הרבה רגשות מציפים ומבלבלים והתחושות מלוות בחוסר אונים ובשאלות שאין להם מקור טוב לקבל עליהם תשובות.
יצירת מקור אותנטי לשאלות ושיתוף
כדאי לשים לב בתקופה זו למספר פעולות שאפשר לעשות על מנת לעזור להם וליצור מקור אותנטי ואמין שיוכלו לשאול בו שאלות ולשתף בבטחה במסגרת הפרטית. זהו תהליך שנבנה לאורך זמן, לאחר התמדה אך יש דברים שקורים די מהר במידה ואתם ההורים, לוקחים אחריות על הנושא:
- לפתח שיחות בבית, שלא קשורות בנושא הנ”ל, כמו ענייני חדשות שעל הפרק, תוכנית ריאליטי מדוברת על מנת ללמד את בני הבית ליצור דו-שיח בכל נושא שהוא. זה מתחיל בנושאים “קלים” ובהמשך זה יתפתח לנושאים מורכבים יותר. זה ילמד גם אתכם ההורים איך לפתח שיחה ביניכם לבין בני הזוג או בכלל. לאחר תרגול של מספר פעמים בנושאים שונים (מסיב לשולחן האוכל, בדרך ברכב, קניה בסופר וכד’) אפשר לפתח את המודעות לכך שפרסומות וקליפים הם לא העולם האמיתי, זה עולם של שחקנים והצגה ולשאול אותם מה דעתם על זה? ומה הם חושבים על הייצוג החזותי, הנראות? והכי חשוב להקשיב למה שהם אומרים (אם הם כבר משתפים פעולה) ולא להיכנס להם לדברים.
- הורידו ביקורת ושיפוטיות לאפס. אל תבקרו אותם ותעירו על שום שיתוף שלהם. קבלו בהבנה שככה הם חושבים. בנוסף, אל תעירו גם על מספר השעות שהם יושבים מול המסכים או פותחים את המקרר. ביקורת ושיפוט מורידים מאוד את הערך העצמי בקרב הילדים והנוער וצריך לדעת איך להציב נכון את הגבולות ואיך להעביר בצורה נעימה את המסר אותו אנחנו רוצים להעביר.
- הראו להם שאתם “רואים” אותם, לא משנה מה הם עושים. גם אם אין שיתוף פעולה, כל מילת עידוד וחיזוק מכם מחזקת אצלם, באופן לא מודע, את ההבנה שהם יכולים לסמוך עליכם. מצאו תמיד דבר טוב או שניים להעצים אותם בהם.
- נסו בעדינות להציע להם להקטין את זמן המסך על ידי בקשת עזרה לבוא אתכם לקניות, לצאת להליכה בים, דאגו לארוחות מסודרות, בריאות וזמינות בתוך הבית. אפשר להציע להם להשתתף בפעילות התנדבותית שכל כך נדרשת מאיתנו בימים אלה.
- שמשו דוגמא אישית. זה לפני הכל. הראו להם שכל מה שאתם מצפים מהם, אתם עושים בעצמכם. שתפו על הכניסה לתהליך, על הקשיים והחששות שלכם, על רגעי הצלחה קטנים שלכם ועוד. נהלו שיחה כזו גם מול הבן זוג ולאו דווקא מולם, תאמינו לי שהם שומעים את כל מה שאתם אומרים.
זיכרו, כל זה נועד כדי לעודד ולהרים את מדד הערך העצמי שלהם. ערך עצמי גבוה יוביל לתחושת בטחון במי שהם ויוביל לדימוי גוף חיובי. בהצלחה
הכותבת היא מלבישה רגשית, מלווה נשים לחיבור וביטוי עצמי דרך בגדים. לעמוד הפייסבוק
המאמר נכתב בשיתוף הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי בישראל
אולי יעניין אתכם גם:
