fbpx

הפוטנציאל החבוי שבכולנו

פידבק שלילי שהילדים שלנו מקבלים בבית הספר יכול לכבות את היצירתיות ולקבור עמוק את הפוטנציאל הלא ממומש שלהם. הסיפור של קרן מדגים איך אפשר לחזק את הילדים שלנו גם כשהם לא בדיוק מתיישבים בתוך המסגרת המקובלת


“לא יצא ממנה כלום!” כך הוא פסק באוזנה של אמי, בקול נחרץ מעל ראשי. הוא היה פסיכולוג, כנראה לא מהטובים, כי איך אפשר להגיד בצורה כה נחרצת מעל ראשה של ילדה בת ארבע וחצי, שלא יצא ממנה כלום?

הפוטנציאל הגלום


זה קרה שוב, בחטיבת הביניים.
רגע לפני התיכון, הגיעו בוחנים מבחוץ לבצע “מבחני התאמה” פסיכוטכנים. המטרה היתה לשפוך קצת אור על הפוטנציאל הגלום בתלמידים. רעד לי הפופיק, כאבה לי הבטן ו”אור” לא נשפך לעברי באותו היום. את הפוטנציאל שזיהו הבוחנים – יצירתית, עם יכולת אלתור ותפיסה מרחבית – כבר לא יכולתי לשמוע. מה שכן הצלחתי לשמוע, בקול רם וברור, זה שאין לי שום סיכוי להוציא בגרות מלאה, ובטח לא במקצועות “רבי מלל”. מה שהבנתי בין השורות שאני, לא כמו כולם! ואת זה, לא הסכמתי לסבול.

הפרדוקס שבניגודים


כשניגשה אלי המורה בהפסקה ובישרה לי שבדקה את המבחנים בהיסטוריה, שוב החסרתי פעימה. ככה זה כשרועדים ממורים ורגילים לבכות לפני, תוך כדי, ואחרי כל מבחן.
“אל תדאגי” היא אמרה וחייכה. “קיבלת ציון מצוין ואני גאה בך!”
הזלתי דמעת התרגשות והתחלתי לנשום. כשראיתי את הציון שקיבלתי, 62 מוקף בעיגול אדום עם סמיילי צוחק, פרצתי בבכי! נראה לי שאז לראשונה, התחלתי להבין את “הפרדוקס בניגודים” – איך כישלון מצד אחד מתפרש כהצלחה מצד שני.  איך “מציאות” מסוימת, כמו ציון 60 אינו מבטא הצלחה או כישלון, אלא רק פוטנציאל ממומש או בלתי ממומש.

הצלחה אינה תלויה במספרים וציונים


אז חרקתי שיניים, הושפלתי, שנאתי. לא היה יום שעבר, מבלי שרציתי למות או להרוג ועל אף ולמרות “פסיקתם” הנוקבת של כל הנוגעים בנפשי, סיימתי ללמוד בתיכון עיוני נחשב עם בגרות מלאה בממוצע ציונים של 93 עם שני מקצועות רבי מלל מוגברים.
מאז אני “מתגברת סדרתית”,  התגברתי על תקופה בלתי נסבלת והוכחתי להם, ולעצמי שאני “כמו כולם”. במשך שנים ניסיתי לשקם את הבטחון העצמי והערך הירוד שדבק בי. להפנים, שהצלחה או כישלון אינם בהכרח תלויים במספרים וציונים, וגם לא באמירות “מקטינות” ואפילו לא “מגדילות” של אחרים, אלא בעיקר בחוויה שלנו את עצמינו!
יש לנו הזכות והשליחות להעביר מסר חד וברור לילדינו “שלהיות כמו כולם” זה לא בהכרח האתגר האמיתי. האתגר זה להרגיש שווים למרות ובזכות מי שאנחנו.

הפיכת החיסרון ליתרון


מדהים להיזכר, איך “מחמאה” של מורה, משפט של פסיכולוג, תוצאה של מבחן או אבחון יכול לייצר עלבון צורב וסדק בלב.
כיום אני מתמחה בהתגברויות – הופכת חסרונות ליתרונות, לקויות לכישרונות וסיטואציות מאתגרות להזדמנויות שוות. אני עושה זאת בהצלחה בחיי האישיים, במסגרת עבודתי כמעצבת פנים ולאחרונה גם כמרצה.
במהלך השנים, פיתחתי אסטרטגיות יצירתיות בשילוב הומור עצמי וחשיבה מחוץ לקופסא. “הפוך גוט’ה הפוך”, זו לא רק שורה מסרט מיתולוגי, זו אסטרטגיה משנת חיים ונקודת מבט. כל דבר אפשר להפוך, לשנות לו את הייעוד ובכך ליצור משהו חדש. לא פחות או יותר, פשוט אחר.
הנה למשל דוגמא מהמקצוע שלי, דמיינו לעצמכם עמוד סורר “שנולד לפתע” במהלך שיפוץ, “תקלה” שנתגלתה במהלך שבירת קירות. מה עכשיו? פוס משחק? המציאות השתנתה ונדרש פתרון יצירתי להעלמת העמוד.
אך מה קורה אם אין אישור להסירו? צריך להתמודד עם המצב הנתון להפוך את “החיסרון” ליתרון.  יש לכך מלא פתרונות יצירתיים אפשריים: להדגיש, לשכפל, לשנות יעוד.
הרעיון המרכזי – לחזקו ברמה העיצובית – להפוך את העמוד לחלק מקונספט מעוצב המשרת את החלל ואינו נתפס יותר כחסרון, אלא להיפך. העמוד בתפקידו החדש מוסיף עניין, הופך את המרחב ליצירתי ומיוחד, לא כמו כולם.

הפוטנציאל החבוי שבכולנו
העמוד הלא צפוי. עיצוב: קרן פז, צילום: חגית אריאלי


כך גם עם הילדים שלנו. תהפכו את נקודת מבטם, מבטכם, שכפלו, הגדילו בשקל תשעים את הכישרונות והחוזקות שלהם, אולי אפילו תציעו להם משחק בו תחפשו עבורם ביחד “יעוד” (כזה שיעצים את רוחם).

למשל, ילדה שחולמת בהקיץ היא בעלת פוטנציאל להמציא רעיונות מבריקים ולהיות בסטארט-אפיסטית של המחר. ילד שפחות משתתף בשיעור ומעדיף בעיקר להתרכז בהקשבה,  הוא אולי הפסיכולוג האולטימטיבי, כזה שידע להקשיב (התאימו כמובן יחד איתם את הפתרונות).

הכשלונות של היום הם הכשרונות של מחר


אבא שלי זיהה את הפוטנציאל שלי, עוד בטרם הפך ממומש. מי יודע? אולי בזכותו התקבלתי לבצלאל והפכתי למעצבת? כשהייתי בת 12 הוא בחר רק בי להתלוות אליו לאילת, לעזור לו לשפץ לעצב ולהפוך דירה חדשה ישנה לבית קיץ מפנק עבור משפחתנו.
הוא אמר לי בקול סמכותי וגאה שיש לי חוש טכני, שאני יצירתית, ומעולה באלתורים. אני זוכרת את זה כמו אתמול.
לנו ההורים, יש את הכח לטעת בילדינו ביטחון, להשקות את ניצני הפוטנציאל, לזהות את השונות והייחודיות המתפתחת שלהם ולהעיף אותם קדימה. הכישלונות של היום הם הכישרונות של המחר.

הכותבת היא בעלת סטודיו לעיצוב פנים  ,Quick design מרצה בפני תלמידות, תלמידים, אנשי חינוך והורים על האומץ להיות “לא כמו כולם”.

עוד בנושא

commentIcon

2 תגובות

  1. תודה קרן על שאפשרת הצצה לעולמך הכל כך מיוחד ויצירתי. את מוכשרת, מתגברת ומעוררת השראה!

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.