קודם כל נכיר בכך שכל ההתנהגויות המרגיזות או המרדניות של בני הנוער, הן תוצאה של רגשות אנושיים לגיטימיים. ניתן להם תוקף, ואחרי זה נלמד איך לווסת את הרגשות האלה. כלים להורים ולמתבגרים
תקופת הבחינות, בגרויות, בידודים, מורים פרטיים, זום, פרונטלי, היברידי, שיחות עם המחנכ.ת ועוד תופעות שלמדנו להכיר יותר בשנתיים האחרונות. לחץ שמתווסף ללחץ הטבעי שיש לכולם בתקופת בחינות. הלמידה מהבית לרוב לא מקלה על הלימוד. המחסור המצטבר בחברה, בפעילויות שיתנו כוח ואנרגיה פנויים ללמידה גם הוא לא תורם ועל כולם, גם החרדה לחלות.
לתמוך מתוך חמלה
במאמר הנוכחי אתן כמה טיפים איך לעזור למתבגר שלכם וגם לכם בתקופה מאתגרת זו. אציג רעיונות ודרכים לפיתוח חמלה הורית כלפי הנער.ה וגם כלפיכם. מחקרים כיום מוכיחים שמתוך בסיס חומל ותומך, קל יותר לעבוד עם הנער.ה על ויסות הרגשות (הטבעיים) שמתעוררים בתקופת לחץ זו ולעזור להם לשרוד אותה בשלום.
1. כל ההתנהגויות המרגיזות/ מאכזבות שאנו עדים להן, הן פועל יוצא של רגש לגיטימי
כל התנהגות, בין אם זו הימנעות מעשייה, הסתגרות, צעקות, מרידה של בני הנוער וכד’ יכולה להגיע מתוך רגשות שונים לגיטימיים כמו תסכול, פחד מכישלון, חשש מהרגשת חוסר אונים או חוסר ערך ועוד. הרגש מוביל להתנהגות שאינה רצויה והתגובה ההורית מובילה לשרשרת חדשה של התנהגות של המתבגר וחוזר חלילה. אם עד כה הגבתם להתנהגות הנער.ה בדרך מסוימת סביר להניח שהתנהגותם לא תשתנה.
2. תיקוף תיקוף תיקוף
הרגשות שלכם כהורים מובנים כמו גם הרגשות שלהם כבני נוער. זכרו שככל שהאדם מתבגר ומתנסה יותר בחייו, גדלה היכולת להכיל רגשות מורכבים. כשאנו רגועים (יחסית) אפשר להביט על הרגשות בצורה מורכבת יותר ולהבין שהם בעצם חשובים. למשל: כעס – יכול לעזור לנו להבין מה אנחנו צריכים. פחד- יכול לעזור לנו להיזהר מסכנה או להתכונן אליה טוב יותר. השאלה היא כמובן איך אותם הרגשות גורמים לנו להתנהג. המטרה שלנו היא ליצור איזשהו מרחק נשימה בין הרגש לבין התגובה אליו. שלנו כמו גם של ילדינו.
אחרי שהבנו שהרגש לגיטימי, נוכל לתת לו תוקף, ובכך להראות למתבגרים שאנחנו כאן גם לתמיכה עבורם. אפשר לתת תוקף (יש לזכור תוקף זה לא הסכמה להתנהגות אלא לרגש שהוביל אליה) באמירה כמו: “אני רואה שאתה כועס/ אני רואה שאת נסערת/ אני רואה שקשה לך עכשיו.
3. להקשיב ולתת דוגמא
הקשיבו איזה משפטים הנער.ה אומרים כשמדברים איתם על הקושי?
משפטים נפוצים יכולים להיות: אני לא יכול לסבול את זה יותר. אני משתגע.ת. אני שונא.ת להרגיש ככה.
חשוב שאם הם נאמרים, תחזקו אותם על כך ותראו בכך התקדמות. אפשר למשל לומר: “אני כל-כך שמחה שאתה משתף אותי במחשבות האלה”. או: “זה לא קל להרגיש את הדברים, אני שמחה שאתה מדבר על הדברים ולא נשאר איתם לבד”.
כדאי לדעת שלא ברור מאליו שהנער/ה ישתף במחשבות ולא “יתנהג אותם” כמו בסעיף הקודם. אם הנער.ה עוד לא משתף.ת, סימן שיש לחזור לסעיף הקודם הרבה פעמים ולתת גם דוגמא אישית בהזדמנויות כמו ארוחת ערב משותפת. לדוגמא, לספר על מחשבה שעברה לכם בראש אחרי אירועים מאתגרים שהיו לכם בעבודה.
4. ללמד כלים לוויסות עצמי – מעגל השליטה
אחרי שהקשבנו קשב מתעניין לסיבות מדוע בן הנוער מרגיש כמו שהוא מרגיש, מה המחשבות שמתעוררות בראשו, מה ההשפעה הפיזית של המחשבות, איך הוא היה רוצה להגיב להן, איך היה לו להרגיש רגש כזה בעבר, האם יש חבר.ה שמרגיש משהו שדומה לו, מה הוא היה אומר לחבר.ה במצב דומה, איך הוא היה רוצה להתנהג כשהרגש יעלה בעתיד (וכמובן לנרמל בכך שנדגיש כי הרגש יחזור בעתיד וזה הגיוני ואנושי משותף לכולנו בני האדם..), אחרי שדיברנו את כל אלו או חלק, אני יכולה להציע נקודת מבט נוספת מווסתת כמו לחשוב כרגע מה בשליטתו ומה לא. אפשר ממש לשבת ולרשום את זה יחד או לדבר על כך בעל פה, למשל: צעד שאני יכול לעשות בקשר למה שמפריע לי, או לומר מילים מרגיעות לעצמי. אם זה מבחן לומר: “זה לא המבחן האחרון שלי ועכשיו אני יכול לקרוא פרק אחד שיעזור לי לדעת יותר”, או לחשוב איך אשמח את עצמי ואוסיף גם דברים שחשובים לי ואני אוהב.ת בשגרה, לעומת דברים שאין לי שליטה בהם כמו מה החברים שלי עושים, מה אחרים מחליטים, והעובדה שיש מבחן מחר וכד’.
5. ללמד כלים לוויסות עצמי – הסחת דעת
חלק מהאסטרטגיות העוזרות לווסת את עצמנו כשהחרדה או הכעס מאוד מסעירים הם כלים של הסחה. ברגע שאלחץ על הנער.ה להתכונן בלי הפסקה, למעשה יתכן שהחרדה תעלה וההימנעות תופיע. אם כן, אחרי שדיברנו על הדברים, ניתן ללמד ולתרגל ביחד טכניקות הרגעה והסחה כמו רבע שעה של הפסקת סדרה אהובה משותפת אחרי X זמן של למידה או תרגול קשב יחד: כל אחד בליבו ישים לב ל-5 דברים שרואים, 4 ששומעים, 3 שחשים/ נוגעים, 2 שניתן לטעום, 1 שאפשר להריח ונשימה משותפת לסיום.
לסיכום, מקווה שדרך כתבה זו נזכרתם גם שרגשותיכם בתקופה לא פשוטה זו לגיטימיים ואינכם לבד בהם וגם כי אתם יכולים להוות דמות משמעותית ולעזור בצורה מהותית לwell being של המתבגר.ת שלכם גם כעת וגם לעתיד.
הכותבת היא יועצת חינוכית ומנחת קבוצות תנועה ושיח. מאסטר באימון דרך NLP ודמיון מודרך. בהתמחות CBT יצירתי לנוער ומבוגרים. לעמוד הפייסבוק
המאמר נכתב בשיתוף הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי בישראל
