שינויים הם חלק מהחיים. השאלה היא איך נכון לקבל אותם גם כשקשה, ומה הילדים שלנו יפיקו לעתיד שלהם אם נעזור להם לשכלל את היכולת להתמודד בהצלחה עם שינויים
נתתי למתבגר שלי מתנה – מחנכת הכתה שלו הוחלפה באחרת, ולמרות שהוא ביטא תסכול, החלטתי לגלות אמפטיה אבל לא להתערב.
הקשבתי ותמכתי בו, ויחד עם זאת, נתתי לו להתמודד עם הקושי ובכך למעשה עזרתי לו להתמודד עם שינויים ולפתח חוסן נפשי.
איך אפשר להכין את הילדים לשינויים בחייהם ולפתח אצלם חוסן נפשי?
כולנו יודעים ששינויים הם חלק מהחיים שלנו, אנחנו יכולים לתכנן מיליון תוכניות והמציאות תהיה לעיתים שונה לחלוטין.
ככל שנצייד את המתבגרים שלנו ביותר כלים שיעזרו להם להסתגל לשינויים, ולהתאים את עצמם למציאות המשתנה, כך החוסן הנפשי שלהם יהיה עמיד יותר והם יצליחו להתנהל באופן מיטבי.
מה זה חוסן?
חוסן, זו היכולת שלנו לסמוך על ארגז הכלים העומד לרשותנו כדי להתמודד טוב עם דרישות החיים. נשמע פשטני, ממש לא.
כולנו אוהבים (ברמה כזו או אחרת) לחוש שליטה על החיים שלנו ורוצים בחיי שגרה, כדי להרגיש ביטחון. שינויים יכולים להוות מקור ללחצים, תחושת אי וודאות ומתחים רבים.
כשאנחנו ההורים, מגוננים, מרחמים, ומרפדים למתבגרים שלנו את הקשיים שלהם, אנחנו בעצם מונעים מהם רכישת כישורי חיים. הרי כישורי חיים לא לומדים בהתכתבות, כישורי חיים לומדים תוך כדי תנועה, תוך כדי התמודדות. ובכל פעם שהמתבגר מצליח להתמודד עם קושי הוא בעצם רוכש כישורי חיים ומגדיל את תחושת המסוגלות שלו להתמודד עם אתגרי החיים.
5 דרכים בהם אנחנו ההורים יכולים להכין את המתבגרים לשינויים בחייהם ולפתח אצלם חוסן נפשי
1.מודעות עצמית שלנו כהורים:
לפני שאנחנו משוחחים עם המתבגרים שלנו בנוגע לשינויים שעוברים עליהם ועל שינויים המתרחשים בחייהם, שאלו את עצמכם, איך אתם מתייחסים לשינויים בחייכם? האם אתם נמנעים משינויים? איך אתם מתמודדים עם שינויים שנכפים עליכם? אילו מסרים אתם מעבירים למתבגרים בנוגע לשינויים? איך אתם מגיבים כאשר המתבגרים משתפים אתכם בשינויים שנכפו עליהם והם לא שבעי רצון מכך? האם שינוי נתפס אצלכם כהזדמנות לצמיחה או שזה דבר מאיים ונורא. מציעה לגלות מודעות לתגובות שלכם כלפי השינויים שמתרחשים בחיים שלהם.
2. זהו את העמדות של המתבגרים כלפי שינויים:
זהו אילו עמדות מחזיק המתבגר שלכם בנוגע למגוון השינויים בחיים שלו. האם כשהחברים שלו משנים ברגע האחרון את מקום המפגש, הוא מתקשה להכיל את השינוי. האם כשבבוקר של שבת אתם משתפים אותו על החלטה ספונטנית שלכם לשנות את ארוחת הצהריים המתוכננת, הוא נבהל מהשינוי או מבסוט ממנו? איך הוא מתמודד עם השינויים הטריוויאליים של היום יום.
במידה ושמתם לב שהוא נמנע או משתתק משינויים, קראו את הסעיפים הבאים.
3. חפשו חוויות הצלחה בהתמודדות עם שינויים:
מעבר לכך שאנחנו כהורים מהווים דוגמא אישית לגישה שלנו כלפי שינויים, כדאי שנשוחח עם המתבגרים על העמדות שלהם כלפי שינויים, ולברר מה החסרונות והמחירים של הימנעות ושיתוק משינויים ולהבדיל, מה היתרונות של אומץ בהתמודדות עם שינויים. שתפו אותם בדוגמאות מחייכם בהם התמודדתם באופן חיובי עם שינויים, נסו למצוא שינויים בחייהם אשר בסופו של דבר גרמו להם להתפתח ולהצליח.
– ” זוכר שמאד חששת מהעלייה לתיכון, ובדיעבד הסתבר שהחששות היו לשווא כי הכרת חברים טובים”
– “בפעם הקודמת שחששת לשנות חוג, נעזרת במיומנויות החברתיות המצוינות שלך והיום את בחוג שאת יותר ניהנת ממנו, כך שגם בשינוי החדש תוכלי להשתמש במיומנויות החברתיות שלך כדי להסתגל לשינוי הנדרש”.
4. “הפחד מהפחד הוא הכי מפחיד”:
חלק מהסיבות בגינן המתבגרים חוששים משינויים, נובע מתחושת חוסר המסוגלות שלהם להתמודד עם שינויים. לכן חשוב לתת להם מגוון כלים להפחית חרדות ומתחים שנובעים מהשינויים:
- שוחחו עם המתבגרים ובדקו איתם מה מלחיץ, מפחיד ומטריד אותם, בשינוי שהם צריכים לעשות?
- שאלו את המתבגרים, מה יכול לעזור להם להפחית חרדות? מתן מידע, תמיכה, פתרונות פרקטים.
- הזכירו למתבגרים אילו תכונות וחוזקות שלהם יכולות לעזור להם להתמודד עם השינויים כמו למשל: “אתה יודע להיעזר”, “אתה יודע להגיד מה מתאים לך ומה לא מתאים לך”, “יש לך יכולת להשתמש בהומור בכל פעם שהיה לך קשה”.
5. גמישות מחשבתית- שינוי הוא תהליך מחשבתי:
שינויים, בעצם מחייבים אותנו להתמודד עם דרך חשיבה שונה מהדרך המוכרת, לצאת מהמרחב המוכר והידוע לנו, כלומר לשנות דפוסי מחשבה והרגלים. חשיבה נוקשה, מקשה על הסתגלות לשינויים. ככל שנצליח להגמיש את החשיבה שלנו, נראה מגוון אפשרויות התמודדות עם שינוי ובכך נוכל לבחור סגנון התמודדות שמתאים לנו.
גמישות מחשבתית
כדי שנוכל לעזור להם להגמיש את המחשבות שלהם ולרכוש הרגלים חדשים, חשוב שנאמן את שריר הגמישות. מה זה אומר?
- בכל פעם שאתם מזהים שהמתבגר שלכם חושב באופן נוקשה – “שחור או לבן”, “הכל או לא כלום”, “אם אני לא מצטיין אז אני לא שווה”, “אם לא כולם אוהבים אותי, אין לי חברים”, תעזרו לו להגמיש את המחשבות שלו – ” אפשר שיהיו לך מספר חברים, זה בסדר גמור ואפילו לגיטימי שלא כולם אוהבים אותך, כמו שאתה לא אוהב את כולם”.
- עזרו למתבגר להסתכל על השינויים מכמה זוויות התבוננות שונות, כל פעם עם משקפיים אחרות.
- הרחיבו את הפרשנויות לשינוי העומד להתרחש: “בוא ננסה לתת פרשנות נוספת, אחרת, חדשה לשינוי: במקום לחשוב שמעבר כיתה יהיה נורא, נחשוב מה אתה יכול להרוויח מהשינוי, אילו דברים טובים יכולים לקרות לך בעקבות השינוי”.
אל תטעו לחשוב שהיה לי קל עם המתנה שנתתי לבני. הלב שלי רעד והכרחתי את עצמי לא לעשות את העבודה בשבילו. היום אני מודה על כך, כי אני רואה איך הוא מצליח להסתגל לשינויים בעולם הבוגר.
אז איזו מתנה אתם הולכים לתת למתבגר שלכם כדי שילמד להסתגל לשינויים?
הכותבת היא פסיכותרפיסטית, מומחית לניהול שינויים, מטפלת ומרצה בארגונים. לאתר של טלי
