fbpx

פגיעה בהתפתחות המינית – עוד נזק קורונה

הבידודים התכופים, צמצום הפעילות החברתית והמגע פגעו משמעותית בהתפתחות המנטלית והמינית של בני הנוער שיותר מתמיד אימצו מודלים לא מציאותיים ברשתות או נחשפו למיניות לא מותאמת. איך נעזור להם?

הקורונה מלווה אותנו בגלים בשנתיים האחרונות. הגל האחרון, גל האומיקרון, הביא איתו רף חדש של חולים, תקנות, עוד ועוד בידודים, שרק לפני כמה ימים בוטלו אבל בטח עוד נראה אותם, הפעם מרצון.

איך כל זה השפיע על הדימוי העצמי של בני הנוער ועל דימוי הגוף שלהם?

1. עלייה בשימוש בפילטרים


הזום והשהות המוגברת מול המסכים מעלה באופן דרסטי את השימוש של המתבגרים בפילטרים. בין אם לצרכי החלקת העור לכבוד הזום הכיתתי, ובין אם לטובת העלאת סטורי או טיקטוק.
השימוש בפילטרים גורם לנזק אדיר בדימוי הגוף ובדימוי העצמי של בני נוער. המוח שלנו, כמו הרבה דברים אחרים בטבע, אוהב ונמשך לדברים יפים. כאשר אנחנו מציגים בפניו מצג שווא של עור מוחלק יותר, ריסים ארוכים יותר, מראה פנים סימטרי יותר, הוא באופן אוטומטי יעדיף את המראה הזה על פני המראה הטבעי.
ואז, כשאותה נערה או נער חוזרים למראה בביתם ורואים את הפנים "האמיתיות" שלהם, עלול להיווצר פער מטריד וקשה להכלה, שעשוי להביא ליצירת תחושות קשות מול הגוף. הדרך מכאן לדימוי גוף שלילי ורצון בניתוחים ושינויים סימטריים כאלה ואחרים בגיל צעיר,  קצרה.

2. מיניות שאינה מותאמת


השהות המבודדת בבית, השעמום והמחסור מפגשים חברתיים, יחד עם זמן המסכים שעלה ברמה ניכרת בתקופת הקורונה לצד היעדר נוכחות הורים שצריכים לדאוג לפרנסתם, הביא לעליה בצריכת תוכן מיני לא מותאם מצד מתבגרים ומתבגרות.
הצפייה כוללת לעיתים קרובות פורנו אגרסיבי ופרברטי (נסו לבדוק מה הקטגוריות המובילות באתרי הפורנו הראשיים ותזדעזעו), מה שמשפיע באופן ישיר על תפיסת הגוף ודימוי הגוף של מתבגרים.
רן גבריאלי (מרצה מבוקש בנושא מיניות ומגדר) אמר פעם "פורנו זה כמו לראות סופרמן ולהתאבל שאתה לא יכול לעוף".
אנחנו והמתבגרים שלנו לא נראים כמו שנראים בפורנו, האיברים שלנו לא דומים לאלו המשתתפים בפורנו, הביצועים לא דומים, ואתם יודעים מה? אפילו שחקני הפורנו בכבודם ובעצמם לא נראים ומתנהגים ככה.
יש להם פשוט צלמים ממש ממש ממש טובים, שיודעים איך להציג את כל מהזוויות הכי מחמיאות שלא מציגות את המציאות באמת.

המתבגרים והמתבגרות שלנו שצופים בפורנו, לא בהכרח מבינים ויודעים את זה. לרוב זוהי תמונת המציאות שמתקבלת אצלם, והמוח שלהם מפרש את זה כאמת לאמיתה.
וגם כאן, כשהם חוזרים למראה באמבטיה ומתבוננים בגוף הפרטי שלהם, עולה פער קשוח שמייצר דיסוננס קשה להכלה ודימוי הגוף נפגע.

3.  פער בהתפתחות המינית והגופנית מול ההתפתחות הרגשית

ההתפתחות המינית והגופנית, המשיכה כרגיל בתקופת הקורונה. לצד זה, הם חוו חוויות של בידוד וסגר, חוויות של ריחוק חברתי ואיסור מגע, חוויות של חרדה מקרבה פיסית וכל מה שקשור אליה.
כך נוצר מצב עגום שבו קיים פער משמעותי בין ההתפתחות הגופנית והפיזית, וההתפתחות הרגשית מנטאלית של מתבגרים, אשר היו חסרים במיומנויות בסיס בהקשר ליחסים בינאישיים, חברויות וקשרים זוגיים.

המיומנויות החברתיות וכישורי החיים נפגעו פגיעה אנושה במהלך תקופת הקורונה והבידוד, והנפגעים העיקריים בהקשר הזה הם בני הנוער. הם אלו שנאלצו לשלם מחיר כבד של בדידות, שהביאה מצד אחד לעיכובים התפתחותיים שונים, ומצד השני לסף גירוי מאוד גבוה, שלא תואם את שלב הבגרות הנפשית והרגשית. הביטוי של זה בפועל הוא יותר התנהגויות אלימות, חוסר ויסות, חוסר שקט, תחושה של חוסר מסוגלות להתמודד עם העולם.

מחסור בהתנסויות פוגע בדימוי הגוף


התפתחות תקינה של בני נוער אמורה לכלול התנסויות והתייחסויות חברתיות ומיניות כאלה ואחרות (בהתאם כמובן לתפיסת העולם הערכית והסביבתית של כל תרבות, אבל זה באופן עקרוני).
הפערים שצוינו כאן הביאו לחוסר ניכר בהתנסויות מעין אלה, או למצב שבו הם אמנם חווים את החוויות בגוף, אבל לא מצליחים לתקשר, לחלוק ולדברר אותם עם קבוצת השווים, או בתוך קשרי זוגיות.
נוסיף לכך את העובדה שהצורך להתמקד בלימודי הליבה, ובעיקר סביב ההכנה לבגרויות, גרם להזנחה חלקית של תכניות המוגנות והמיניות הבריאה בבתי הספר, ונקבל תוהו ובוהו אחד גדול, שבו אין למתבגר כתובת ברורה לפנייה בכל הקשור למתחולל בגופו.

המשמעות של זה מבחינת בני הנוער היא מקור תמיכה משמעותי שנגוז, וחוסר יכולת לקבל מידע מהימן ומקיף אודות מיניות והתפתחות.

נוכחות הורית משמעותית

ובכל זאת, לקראת סיום, גם קצת תקווה.
מחקרים מראים שמשפחות שבהן היה שיח מיני פתוח ומשתף, היו משפחות שבהן בני הנוער התחילו לקיים יחסים בגיל מבוגר יותר, וכן השתמשו הרבה יותר באמצעי מניעה.

דווקא בתקופה הזו, של היעדר כל שגרה או מסגרת, לנכוחות ההורית שלנו יש משמעות רבה יותר. דברו איתם, יזמו שיחה. אל תשאירו אותם לבד בתוך הכאוס, היו להם מגדלור לשיתוף והנחיה. יש לזה ערך אדיר.

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת רגשית לילדים ומתבגרים, ומדריכת הורים. מתמחה בטיפול בטראומות מיניות ומחנכת למיניות בריאה.
מנהלת את קהילת ההורים "הורות מתחת לחגורה" בפייסבוק, אשר מאפשרת מרחב פתוח להתמודדות משותפת סביב דילמות מיניות הקשורות לילדים ומתבגרים.

המאמר נכתב בשיתוף הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי בישראל

עוד בנושא

מאמרים נוספים

אקטואליה

משפיעניות רשת בקמפיין מניפולטיבי

איך עלינו להגיב לקמפיין הרשת החדש ומעורר התרעומת הקורא לנשים לשמור נידה? מה השיעורים שיש ללמוד ממנו ומה הם נושאי השיחה שנרוויח מהם אם נביא אותם לשולחן ארוחת הערב המשפחתית?

משפיעניות רשת בקמפיין מניפולטיבי

איך עלינו להגיב לקמפיין הרשת החדש ומעורר התרעומת הקורא לנשים לשמור נידה? מה השיעורים שיש ללמוד ממנו ומה הם נושאי השיחה שנרוויח מהם אם נביא אותם לשולחן ארוחת הערב המשפחתית?

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.