מתקציב המדינה שאושר עולה כי גם הממשלה הנוכחית בחרה במודע שלא להשקיע בחינוך הבלתי פורמלי, הכלי המשמעותי ביותר שיכול להוות את קרש הקפיצה האמיתי לשוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית
תקציב המדינה שהובא לפני זמן לא רב לאישור אינו מכיל בתוכו, לצערנו, חידושים רבים ותקציב משרד החינוך אינו יוצא דופן. התקציב עוסק רובו ככולו בלמידה הפורמלית בבתי ספר ורק 2%-1.5% יוקדשו לחינוך הבלתי פורמלי. זו החמצה גדולה.
החינוך הבלתי פורמלי הוא כלי חשוב ומשמעותי ביותר – מוכח מחקרית ומוכר בעולם – לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, מנוף רב עוצמה ליצירת מוביליות חברתית-כלכלית. זו היכולת של אדם לשפר את מעמדו הכלכלי והחברתי.
החינוך הבלתי פורמלי משגשג אבל לא כולם נהנים ממנו
החינוך הבלתי פורמלי בישראל משגשג בעשורים האחרונים: תנועות נוער, מועדוני נוער, מסגרות קהילתיות לילדים, כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד משגרת יומם של ילדי ישראל. עם השנים הפכו מפעלים חינוכיים אלה למוסדרים וממוסדים יותר, כאלה המהווים מסגרת משלימה לשעות החינוך הפורמלי בגנים ובבתי ספר. ילדי ישראל נהנים משיפור כישורים חברתיים, כישורי חיים הכרחיים אחרים, מחשיפה לערכים כגון התנדבות ונתינה לאחר, מעורבות חברתית ולעיתים אף מרוויחים מדריך, או צעירה המהווים עבורם מודל לחיקוי.
לצערי הרב, לא כל ילדי ישראל זוכים בהזדמנות להמשיך למסגרות משלימות אלו וכך מתעצמים פערים בין חזקים לחלשים, בין מרכז לפריפריה, בין יהודים לערבים. מדובר בחסם נוסף ורב עוצמה בדרך למוביליות חברתית-כלכלית, הניגף בדרכם של אלה שזקוקים לה הכי הרבה.
החינוך הבלתי פורמלי, לצד החינוך הפורמלי, הוא הגורם הנדרש שיכול לייצר הזדמנויות ולקדם את כל אותם הילדים שלא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית בהגעה לשירות משמעותי בצבא, בהכנה מותאמת ללימודים על-תיכוניים ובהמשך לתעסוקה מקדמת. ילד או ילדה המסיימים את מסגרת הבוקר שלהם וממשיכים להתנדבות, לתנועת הנוער, לחוג במועדונית או במתנ”ס השכונתי זוכים לכלים רבי עוצמה. לצד הידע ויכולות הלמידה שנרכשים בבית הספר הרי שחובה עליהם לקבל את שני העולמות ולחבר ביניהם על מנת להצליח בצורה מיטבית בחיים.
דרושה הקצאת משאבים קבועה לחינוך הבלתי פורמלי
על מנת לייצר שינוי משמעותי בחברה הישראלית, שינוי שיכלול מתן שוויון הזדמנויות שוות לילדים ובני נוער, ערבים והיהודים, חילונים ודתיים, בני ובנות מרכז הארץ והפריפריה עלינו להשקיע תקציבים בחינוך הבלתי פורמלי שהוא חלק בלתי נפרד מהחינוך הפורמלי, שניהם משלימים זה את זה.
הממשלה הנוכחית השכילה להעביר במסגרת החלטותיה האחרונות תקציב תוספתי חד פעמי בסך 100 מיליון ש”ח לטובת פעילות בלתי פורמלית מגוונת במשרד החינוך. על אף שמדובר בתוספת חד פעמית ולא בתוספת לבסיס התקציב, אפשר להגדיר זאת כמהלך בכיוון הנכון. שילוב החינוך הבלתי פורמלי בחינוך הפורמלי יאפשר תמונת חינוך מלאה המעניקה מענים שלמים לכל תלמיד ותלמידה בישראל. מהלך כזה לא יכול להתבסס על תוספות תקציביות קואליציוניות אלא על בסיס תקציב קבוע ויציב שמעניק הזדמנות שווה לתלמידי הפריפריה ומשמעותו הקצאת משאבים שוטפים לילדים, בני נוער וצעירים בפריפריה.
שרת החינוך על פי הצהרותיה וכוונותיה מבינה היטב את הפוטנציאל הגלום בחיזוק החינוך הבלתי פורמלי אך המבחן האמיתי הוא מבחן הביצוע – על הממשלה לאזור אומץ ולהשקיע היכן שנדרש על מנת שנוכל לתת שוויון הזדמנויות ראוי לכלל ילדי ישראל. שרי החינוך לדורותיהם ריכזו את מאמציהם בעיקר בחינוך הפורמלי והחמיצו הזדמנות לחולל מהפכה של ממש בפריפריה תוך העצמת מדיניות ומשאבים בחינוך הבלתי פורמלי.
הכותב הוא מנכ”ל מרכז מעשה, עמותת בת של קרן רש”י
