אחד מכל חמישה ילדים מתמודד עם דיסלקציה ברמות שונות, לא, היא לא קשורה למוטיבציה, והאבחון המוקדם משמעותי ומשפיע על הסיכוי להתגבר עליה. דיסלקציה – לא בהכרח מה שחשבתם
מה זאת דיסלקציה? דיסלקציה היא לקות למידה נוירולוגית תורשתית המאופיינת בקשיים בזיהוי מילה באופן מדויק, שטף קריאה, איות ופיענוח. חשוב לציין כי ילדים בעלי דיסלקציה ברובם הם בעלי פוטנציאל שכלי בטווח הנורמה ואף גבוה, אך דרך הלמידה שלהם שונה מזאת של ילדים אחרים. על אף הלקויות שלהם בתחום השפתי, המוח שלהם ניחן ביכולות יצירתיות יוצאות דופן. כמו כן הם בעלי אינטואיציה חדה ובמקרים רבים בחשיבה מחוץ לקופסה. לפניכם 10 עובדות על דיסלקציה שכדאי מאד להכיר:
1.
דיסלקציה אינה קשורה לבעיית ראייה: הדיסלקציה נגרמת מתוך חולשה בחלק המוח הקשור לשפה ולצלילים המרכיבים את המילה.
2.
דיסלקציה אינה קשורה להיעדר מוטיבציה: ילדים עם דיסלקציה הם בעלי מוטיבציה ללמוד אך היא עלולה להיפגע במהלך הזמן בגלל היעדר התערבות נכונה ותמיכה.
3.
שכיחות התופעה: על פי מחקרים בעולם, אחד מכל חמישה ילדים מתמודד עם דיסלקציה הנמדדת על רצף משתנה עם דרגות קושי שונות. המשמעות היא שבכיתה המונה 30 תלמידים, בין חמישה לשישה תלמידים מתמודדים עם דיסלקציה ברמה זו או אחרת.
4.
אבחון מוקדם: זיהוי קושי בגיל צעיר ופנייה לקבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם, יאפשרו התערבות אינטנסיבית, שיטתית ומבנית המבוססת ראיות שתסייע להם להתגבר על הלקות.על פי מחקרים, חלון ההזדמנויות להתערבות יעילה נמצא בין גיל הגן לאמצע כיתה א’. התערבות מאוחרת יותר תהיה פחות יעילה, מלווה בקשיים נוספים של הילד כמו תסכול, חווית כישלון, פגיעה במוטיבציה, תיערך זמן רב יותר, פי ארבעה ממה שנדרש בגיל מוקדם, ותתאפיין במרוץ בלתי פוסק לצמצום פערים.
5.
כיצד נזהה? כבר בגיל הרך ניתן לזהות סימנים מוקדמים המצביעים על נטייה לדיסלקציה, ביניהם: רכישת השפה בקצב איטי יותר ביחס לילדים בני אותו הגיל, אוצר מילים דל, קושי בזיהוי הצלילים שמרכיבים את המילה, שינוי סדר ההברות בעיקר במילים ארוכות, קושי לבטא חריזה, בעיות בשליפת המילה המתאימה ועוד. אין זה אומר בהכרח שהילד יהיה בעל דיסלקציה, אך חשוב לבדוק כדי להתחיל בהתערבות אפקטיבית מוקדמת. בתהליך הזיהוי המוקדם יש חשיבות גדולה לתפקיד ההורים. אומנם הסימנים יכולים להיות קלים אך אם ההורים יהיו ערניים ויתריעו על כך בפני הגורמים המקצועיים, ההתערבות תהיה מוקדמת ויעילה הרבה יותר.
6.
התערבות מוקדמת: על פי מחקרים, בגילים הצעירים המוח גמיש יותר ויכול ליצור קשרים עצביים המסייעים בפענוח קוד הקריאה ומאפשרים קריאה מדויקת, שוטפת ומובנת. כמו כן הפער הלימודי קטן יחסית ולכן התערבות מבוססת ראיות בגיל צעיר, תאפשר לתלמידים להתקדם, להדביק את הקצב, לחוויה לימודית מוצלחת ובד בבד תמנע מהם תחושת כישלון ותסכול.
7.
הקלות והתאמות: הדיסלקציה גוזלת זמן בהשלמת משימות קריאה ולכן לילדים עם דיסלקציה נדרשות הקלות והתאמות הכוללות בין היתר הארכת זמן. עם זאת חשוב להבין כי ההקלות וההתאמות הכרחיות ומעניקות נקודת מוצא שווה ביחס לתלמידים האחרים ולא, כפי שרבים חושבים, מעניקות יתרון על פניהם. ילדים עם דיסלקציה עדיין יצטרכו לעבוד קשה יותר משאר התלמידים כדי להגיע להישגים.
8.
חשיבות השימוש בטכנולוגיה מסייעת: טכנולוגיה מסייעת, בנוסף לטיפול הצוותים החינוכיים, משלימה את הצרכים של התלמידים, עוזרת להם לעקוף את הדיסלקציה, להגיע למידע ולהביא לידי ביטוי את הידע שלהם. הטכנולוגיה מנגישה להם את המידע על ידי: הפיכת הקלטת קול לכיתוב ולהפך, צילום במקום העתקה, אפשרות הקלטה לשינון חוזר ועוד.
9.
הדיסלקציה אינה מכשול, ניתן להתגבר עליה ולהצליח בהיבט המקצועי והאישי: סטיב ג’ובס, סטיבן שפילברג, מוחמד עלי, פאבלו פיקאסו ומפורסמים רבים נוספים עם דיסלקציה הטביעו את חותמם על החברה.
10.
המפתח להצלחה: לעזור לילד להבין מה תהליך הלמידה הייחודי שלו וכיצד החומר צריך להיות מונגש עבורו. כך הוא יוכל לבקש עזרה ולקבל את הפתרונות המתאימים ביותר. ילד שיוכל לקבל את עצמו ולעמוד על זכויותיו – יצליח. בנוסף לכך, על הסביבה הקרובה לעודד, לתמוך ולהאמין בילד.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומייסדת עמותת “קול קורא” למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה. לאתר העמותה
גם ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה יכולים להצליח בבגרויות
אחד מכל חמישה תלמידים בישראל נותר מאחור
