fbpx

המדריך להתמודדות עם קשיים חברתיים

שנת הזום והסגרים הציפה אצל ילדים רבים קשיים חברתיים שקשה להתגבר עליהם דווקא עכשיו, כשנדמה שהחזרה לשגרה הושלמה. קבלו שיטת פעולה אפקטיבית בה תוכלו להשתמש כדי לעזור לילדכם

נראה ששנת הלימודים בעיצומה אבל יחד עם ההתרגשות מהחזרה לשגרה אחרי שיבוש הקורונה מתעוררות גם חרדות רבות בקרב הילדים והוריהם. שנה וחצי של זום, סגרים, ריחוק החברתי והיעדר שגרה עוררו אצל ילדים רבים קשיים חברתיים המתבטאים בבעיות בדימוי עצמי, ביטחון עצמי נמוך, כישורים חברתיים לוקים בחסר ועוד.

הורים רבים מודאגים שילדיהם יתקשו להתמודד חברתית בבית הספר ומחוצה לו ועומדים חסרי אונים אל מול הילדים שהשתנו להם מול העיניים. אז איך תדעו לאבחן אם ילדיכם סובל מקושי חברתי וכיצד תוכל לסייע לו? לפניכם מדריך שיסייע לילדכם לאמץ מחדש את השגרה ולהתגבר יחד על הקשיים שהקורונה הביאה איתה.

בכדי להבין קצת יותר מה עובר על ילדינו, עלינו להכיר את שלושת השלבים העיקריים בהתפתחותו של הילד

א. שלב הלא מודע (0-6) – זהו השלב בו הילד מתנהל בחופש פעולה ואינו מודע לדרך בה הוא נתפס על ידי הסביבה, מה שגורם לו לפעול בצורה אינטואיטיבית  ללא הפרעות חיצוניות.

ב. שלב המודע (6-12) – הילד מתחיל להיות ער ל”רעשים חיצוניים” שעלולים לגרום לו להתעסק בהשוואתיות, להתערער בעצמו, לפתח חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך ואף לטלטל את עולמו הפנימי.

ג. שלב המסכה (+12) – זהו השלב שבו מתוך מנגנון הישרדותי הילד מפתח דרכי הגנה אוטודידקטים ועוטה על עצמו מסכה במטרה להתנתק מהסיטואציה.

במידה וזיהיתם את אחד משני השלבים האחרונים אצל ילדיכם, גייסתי עבורכם כלים שימושיים מעולם האימון האישי וה-NLP שיוכלו לסייע לכם בזיהוי ופתרון הבעיות:

השילוש הקדוש – שת”פ

1. שיח תחילה נזמין את הילד שלנו לשיחת בהירות, נבקש ממנו לשתף את הקושי החברתי שאיתו הוא מתמודד.

א) צורת השיח – חשוב מאוד להביא איתנו לשיחה ערכים כמו סבלנות, חמלה, הבנה וסקרנות על מנת לגייס אותו לשתף פעולה: ‘אני מבינה’, ‘אני בטוחה שזה לא קל’, מה אתה מציע לעשות?’, ‘מה היית רוצה שיקרה?’

חשוב שנבין שהילד כרגע במצב פגיע, לכן הכרחי שלא ירגיש ‘מותקף’. עלינו לבוא לשיח ממקום של אמפתיה ולהיות מודעים לביקורת, שיפוטיות, והשוואתיות שיכולות לבוא מאיתנו ולשים אותן בצד.

ב) נתקדם בשיח בצעדים הבאים:

משקף – נשקף לילד איך אנחנו רואים את הסיטואציה מנקודת המבט הסובייקטיבית שלנו ‘חברים זה דבר חשוב והכרחי לנו’, ”קשיים זה דבר טבעי בהתפתחות שלנו וחשוב שנדע איך להתמודד איתם כדי להתחשל ולצמוח’.

מקרב – אנחנו נקרבבאמצעות מילים חמות ואופטימיות (נוכל לתת גם דוגמא אישית) ‘אני אומרת את זה כי אתה חשוב לי’, ‘אני רואה את כל הטוב שבך ואני בטוחה שגם השאר יראו’, ‘זה משהו שהוא טבעי ויכול לקרות לכל אחד’, ‘גם אני עברתי את זה בעבר’.

ג) טרמינולוגיה

למילים יש משמעות חזקה בחיים שלנו ויש להן אף יכולת להשפיע על עיצוב האישיות שלנו וניהול היום. אנו יכולים לראות את זה גם ביהדות, בודהיזם, נצרות, עם מילים שפותחות את היום כמו ‘מודה אני לפניך’, ‘רק היום אוותר על הכעס…’, ‘תודה על האוכל שהבאת לשולחננו’ ועוד.

במידה ונזהה את הילד שלנו מדבר על עצמו בטרמינולוגיה שלילית, חשוב שנסביר לו את המשמעות וכוחה של מילה.

למשל, אם הילד אומר ‘אמא, אני כישלון’, זה יהיה המקום להשתמש בטרמינולוגיה הנכונה, לתקן ולהגיד ‘יכול להיות שנכשלת, אבל זה לא עושה אותך כישלון’, או למשל ‘אני לבד’ – ‘יכול להיות שאתה מרגיש כרגע בודד, אבל זה לא אומר שאתה לבד. אנחנו פה, היו לך חברים לפני…’

2. תזכור הצלחה

יחד עם ילדינו ננסה להביא זיכרון הצלחה של אותו מקרה בו כרגע יש קושי –  ‘בוא ננסה להיזכר יחד במקרים בהם כן היית מוקף בחברים’

א) זיהוי המקרה – ברגע שנזהה את אותו זיכרון הצלחה, נעלה אותו, נשאל לגביו וננסה להבין מה הילד שלנו הביא באותו רגע לקשר שהביא להצלחה הזאת, נוכל לסמן ערכים כמו  חברותיות, שיתוף, חוש הומור, הדדיות.

ב) ההצלחה היא חלק ממך –נסביר לילדינו שאם הוא פעל בצורה שהוא פעל בעבר וזה מה שהביא אותו להצלחה, כנראה שזה חלק ממנו והוא פשוט כרגע לא משתמש בזה.

ג) שימוש בארגז הכלים –נשקף לילדינו את התכונות שהובילו אותו להצלחה ונוביל אותו להשתמש בערכים שלו. צעד קדימה לפעולה.

3. פעולה

בשיתוף עם ילדינו נבנה תוכנית פעולה שבה נבין איך אנחנו נרתמים למשימה הנוכחית שלנו.

נשתמש בעזרים כמו: לוח זמנים, יומן אישי, תזכורות, התראות, אנשי קשר, אמצעי עזר, נושאים משותפים ועוד.

לדוגמא:

אנשי קשר – נרשום בעמודה אחת את הילדים שהילד קרוב אליהם, בעמודה שניה את הילדים שהילד קרוב אליהם יחסית ובעמודה השלישית את הילדים שהילד רוצה להתקרב אליהם

אמצעי עזר – נחשוב יחד על אטרקציות שיוכלו לחבר ביניהם (סרט, פארק מים, טיול אופניים).

נושאים משותפים – נחשוב יחד על נושאים משותפים שיש לילד שלנו ולשאר הילדים שאפשר להביא לשולחן (סדרות, משחקים, ספורט).

לוח זמנים – ננהל לוח זמנים שבו נוכל לרשום בצורה מסודרת את האירועים שניזום עם החברים.

הכותב הוא מאמן אישי לילדים ונוער. לאתר של רועי

החרם החברתי שאתם כנראה לא יודעים עליו

בדידות או התבודדות

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.