השבוע מציינים את שבוע החלל הישראלי וזה זמן טוב להזכיר כי לצד נערים, יש גם יותר ויותר נשים צעירות המתעניינות בתחום. בואו נרים את הראש לעבר הכוכבים ולא רק נחלום, אפשר גם לעשות
גם היום, למעלה משישים שנים לאחר תחילתו של עידן החלל העולמי, נשים עדיין מהוות מיעוט בתחום. אמנם יש יותר נשים צעירות המתעניינות בתחום הנדסת חלל ומכוונות לטיסה מאוישת לחלל, והנתונים שלהן לא נופלים מאלה של הגברים, אך חשוב לזכור שהמציאות הזו חדשה יחסית ושהמסע לשוויון דרש כמה נשים אמיצות במיוחד והוא טרם נגמר.
הנשים שסללו את הדרך
ברגע שהחל המסע לחלל החל גם המסע של נשים לחלל, או ליתר דיוק הניסיון שלהם להשתייך למסע ולהוכיח שהן ראויות לקחת בו חלק. ג’רי קוב, ג’קי קוקרן ג’יין הארט, אנה פישר, שאנון לוסיד, ג’ודית’ רזניק, סאליד רייד, ריאה סדון , קת’רין סאליבן ואיילין קולינס. כל אלה הן נשים חזקות שלא ויתרו לרגע, לא לעצמן ולא לאחרות וסללו את הדרך של נשים לחלל. היום היא יותר אפשרית אך ורק בזכותן.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, החלו יותר ויותר נשים להשתלב בתעשיות השונות ביניהן תעשיית החלל ובשנות ה-2000 המשיכו לקבוע שיאים בזה אחר זה. בשנת 2001 היתה זו סוזן הלמס שתפקדה לראשונה כאשת צוות בתחנת החלל הבינלאומית. בשנת 2008 פגי ויטסון נבחרה להיות המפקדת הראשונה של תחנת החלל הבינלאומית. ואחריהן רשימה ארוכה של נשים פורצות דרך שעשו את מה שלא עשו לפניהן – ועוד בחלל! נשים שכל נערה וכל נער צריכים להכיר ולזכור את שמן. והנה כמה מהן:
ד”ר מיי קרול ג’מיסון: האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שטסה לחלל
ד”ר ג’מיסון היא אסטרונאוטית, מהנדסת ורופאה אמריקאית. היא גם האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שטסה לחלל בגאווה גדולה בשנת 1992. גם מי שחגרה עבורה את חליפת החלל שעות לפני הטיסה ההיסטורית עשתה היסטוריה.
שרון קאפלס מקדוגל: האישה האפרו-אמריקאית הראשונה בתפקיד מנהלת מחלקת טכנאי חליפות החלל של נאס”א
מקדוגל החלה את הקריירה שלה בנאס”א כאחראית על חליפות השיגור לחלל והחזרה לאטמוספירה והיתה בין הנשים היחידות בצוות ובמחלקה בכלל. היא היתה טכנאית חליפות החלל השחורה היחידה בכל הארגון והיה לה הכבוד לחגור לד”ר מיי קרול ג’מיסון את חליפת החלל שלה לפני הטיסה הראשונה שלה לחלל.
כריסטינה המוק קוק: האישה ששהתה את הזמן הארוך ביותר בחלל ברצף
כריסטינה המוק קוק היא מהנדסת ואסטרונאוטית של נאס”א. נכון לדצמבר שנת 2019 קוק מחזיקה בשיא של רצף שהיה של אישה בחלל: 328 יום. רק 12 יום פחות מהשיא הגברי אותו מחזיק האסטרונאוט כריס קלי.
חודשיים לפני כן, קוק והאסטרונאוטית ג’סיקה מאייר היו הצוות הנשי הראשון שביצע הליכת חלל משותפת. את הליכת החלל הראשונה שלה ביצעה קוק מוקדם יותר באותה שנה בחודש מרץ והיתה לאישה ה-14 שביצעה הליכת חלל.
נשים עשו עוד הרבה דברים בפעם הראשונה בחלל
סמנתה כריסטופרטי – האדם הראשון ששתתה כוס אספרסו בחלל ועוד מכוס אמיתית. היא גם האסטרונאוטית האיטלקיה הראשונה בחלל. היא צפויה לחזור לחלל כמפקדת משלחת ISS ב-2022.
וואלי פאנק – האסטרונאוטית המבוגרת ביותר בעולם שטסה לחלל בחודש מרץ שנת 2021 על גבי משגר של חברת בלו אוריג’ין.
בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים אסטרונאוטיות
בשנת 2013 כיתת האסטרונאוטים של נאס”א כללה בפעם הראשונה מספר שווה של נשים ושל גברים ובמשימות העתידיות ניתן לראות אחוז גבוה יותר של נשים המועמדות להשתתף בהן.
נכון לשנת 2021 טסו לחלל כשבעים נשים – אסטרונאוטיות, קוסמונאוטיות, מומחיות משימה ואזרחיות שטסו כמבקרות בתחנת החלל הבינלאומית.
יש עוד המון נשים מוכשרות בתחום החלל שאפשר לדבר עליהן, אולם היריעה קצרה מלהכיל וזהו רק קצה הקרחון על אף שיחסית לכמות הגברים בתחום הן במיעוט.
למדינת ישראל אמנם אין עדיין אסטרונאוטיות, אבל בניגוד לדעה הרווחת תחום החלל מאוד מפותח בארץ ושועט קדימה. ישנן לא מעט מהנדסות חלל חוקרות, מדעניות ונשים בתפקידי מפתח שונים בתעשיית החלל, לא מעט אבל לא מספיק! תחום החלל, על כל מגוון תפקידיו והאפשרויות שהוא מציע, פתוח בצורה שווה לגברים ולנשים ומאפשר לנערות כמו גם לנערים לא רק לחלום על הירח והכוכבים, אלא להגיע לשם בעתיד הקרוב.
כל מה שצריך זה לרצות ולהאמין שאפשר לעשות.
הכותבת היא מהנדסת חלל ולוויינים מנכ”לית חברת ספייסיאליסט הישראלית מנהלת תפעול חלל בחברת SAS הבינלאומית, ומייסדת “האקדמיה הצעירה להנדסת חלל”
