fbpx

מה מסתתר מאחורי “אני לא יודע.ת”?

שאלתם שאלה וזו התגובה השכיחה שקיבלתם ושכל הורה מכיר. אבל תקשורת מקרבת המעודדת אקטיביות יכולה לייצר בין הורים ומתבגרים שיחה משמעותית, המסוגלת גם לפרוץ מחסומים

כמה פעמים, רק בחודש האחרון, ניסית לנהל שיח עם המתבגר.ת שלך על משהו הקשור אליהם ונענית ב”אני לא יודע.ת”?

ביננו, זה מעצבן, בעיקר כשידוע וברור לך שהם יודעים את התשובה. אני מזדהה עם הכעס והתסכול הכרוך בזה. אבל לפני כן, חשוב שנבין שצמד המילים הידועות “לא יודע.ת” צץ ויצוץ עוד פעמים רבות, כשננסה לקיים  שיח כלשהו, קצר או ארוך ככל שיהיה וכדאי שיהיו לנו כלים לנסות להבין מה מסתתר מאחוריהן.

האופציות מגוונות ויכולות להיות אחת מאלו:

* קשה לי לדבר על מה שעשיתי.

* אני נבוך מעצם היותי כישלון.

* המוח שלי ריק מכדי לחשוב כרגע.

* אני מבולבל כרגע וקשה לי להבין את הדברים.

* זה לא משנה מה אני אומר, אתם הולכים להגיד לי מה עשיתי לא נכון בכל מקרה.

* אני כן יודע/ת אבל אם אני אתחיל לדבר על זה, אתם תגיבו בצורה מטרידה ודרמתית.

* אני אומר זאת כדי שאוכל לכוון אותך להתרחק ממני כרגע.

לשנות את “אני לא יודע.ת ל”אני יודע.ת”

כהורים, אנחנו אלו שמכירים הכי טוב את המתבגרים שלנו, ולכן נוכל לסמוך על האינטואיציה ולבחור בכל פעם איזו מהפרשנויות יכולה להתאים יותר לסיטואציה בה מתקיימת השיחה.

אבל השאלה היא איך אפשר לשנות את “אני לא יודע.ת” ל”אני יודע.ת”?

בשלב הראשוני, לפני שניגש לשיחה, חשוב שנבין מה מטרתה? מנסיוני, המטרה של ההורה היא לקבל תשובה כדי להבין מה קורה עם הילד.ה בתחום מסוים, או למה פעל כמו שפעל במקרה, בניגוד למה שההורה ציפה ובעקבות הסברים רבים.  

גם אם לא קלעתי בדיוק למטרות, חשוב להבין שתמיד מאחורי “לא יודע.ת” מסתתרת פרשנות ששווה לחפש אותה ולא להגיב רק מילולית לצמד המילים עצמן.

איך לייצר קרבה בתקשורת

אחד הדברים המשמעותיים ביותר בתקשורת הורה- ילד, היא לראות את החלק שלנו בתקשורת, את האופן בו אנחנו מגיבים, דבר שיכול להשפיע רבות על יצירת ריחוק או השפעה בשיחה.

בואו ננסה לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות על פי פרשנויות ה “לא יודע.ת” של המתבגר.ת.

לדוגמא:

* מה הסיבה שהילד שלי מתקשה לדבר איתי על מה ששאלתי כרגע?

* איך אני יכול לעזור לילד שלי להבין טוב יותר אם אני מזהה שהוא מבולבל?

* איך אני יכול לדבר אחרת עם הילדה שלי כדי שהיא תבין עד כמה חשוב לי להקשיב למה שהיא אומרת?

* מה אני יכול לשנות בתגובות שלי עם הילד כדי ליצור יותר השפעה מריחוק?

* מה אני יכול לעשות אחרת כדי להבין ולהכיל את הילדה שלי כשעולים נושאים קשים בשיחה?

בשלב השני, נוכל לאפשר לילד את המרחב שלו כן לדעת באמצעות סדרת שאלות שמקדמת פאסיביות למקום אקטיבי יותר. אבל יש עוד אפשרות:, מה אם “אני לא יודע.ת” הוא בעצם תגובה המסמנת רק תחילת החשיבה אצל המתבגר על האינפורמציה שקיבל כרגע והוא משתמש במשפט הזה על מנת להרוויח זמן לעכל, לעבד, להעמיק ורק אז להגיב?

במקרה כזה, נוכל לשאול שאלות פתוחות ולהגיב בקצרה, לדוגמא:

מה אתה חושב על זה?

עד כמה בא לך לדבר כרגע?

מתי אוכל לקבל ממך תשובה כנה?

לא יודע זו התחלה טובה של תשובה

חשוב לי לשמוע אותך, אני כאן כדי להקשיב לך

כמובן שהורה יצטרך להרגיש נינוח יותר במהלך פרקי זמן החשיבה של המתבגר, ולהיות מודע לנטייה שלו לפרש שתיקה כזלזול או חוסר כבוד, אם יש כזו.  

לסיכום, ככל שנעמיק ב”למה” של כל “לא יודע.ת” אצל המתבגר ופחות ב” למה הוא עושה לי את זה?”, נצליח לפתח את החלקים התקשורתיים אצל המתבגרים. הדרך בה אנו מגיבים, זהו הצעד הראשון בתהליך שמאפשר גם לילד.ה להתחיל לבחור נכון, בדיוק כמו ההורים שלהם.

הכותב הוא מאמן אישי ומנחה בני נוער

המשבר הגדול של הבנים

מתח גבוה: איך להתמודד עם מריבות בבית

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.