“אמא, יש באמת ילדים שרוצחים?”

זו אחת השאלות שילדים שואלים את ההורים היום, בעיקר אחרי צפייה בטיק טוק, התמים לכאורה. מסתבר שיש טרנד חדש ופופולרי של בלוגרים המפרסמים אנקדוטות אימה מחרידות וטוענים שמדובר באמת לאמיתה. לא חסר מי שמאמין להם.

הטור החדש של נירית צוק, מנכ”ל עשר פלוס, באתר ynet

במאמרה “אמא, איך ילד רגיל הופך לרוצח?”, נירית צוק, מומחית למחקר תרבות הילד והנוער ומנכ״לית פורטל עשר פלוס, מתארת תופעה חדשה ומדאיגה ברשת החברתית טיק טוק: התפשטות של סיפורי אימה מזויפים שמוצגים כ”אמיתיים” ומשותפים בין ילדים ובני נוער. הסיפורים הללו, העוסקים ברצח, שדים ובובות רוצחות, מטשטשים את הגבול בין מציאות לדמיון, וגורמים לילדים צעירים לפחדים, חרדות ואף סיוטים.

צוק מסבירה כי בעוד שבאגדות קלאסיות הילדים מבינים שמדובר בדמיון, ברשתות החברתיות חסר ההקשר הזה  – הילדים צופים בבלוגרים “אמיתיים” שמספרים את הסיפורים בסגנון תיעודי, עם כיתובים כמו “זה הסיפור האמיתי”, ולכן הם מאמינים לכל מילה. לדבריה, הבעיה אינה עצם ההתעניינות של ילדים באימה – אלא היעדר תיווך וסינון.

היא מדגישה כי על ההורים להיות מעורבים יותר – לשאול, לבדוק ולצפות יחד בתכנים שהילדים צורכים, ולהסביר בצורה פשוטה את ההבדל בין סיפור דמיוני למציאות. בנוסף, היא מציעה להפוך את השיחה לפעילות חיובית: להמציא יחד “סיפור נגדי” שמעודד חשיבה ביקורתית ולא פחד.

המסקנה של צוק חדה: הילדים חיים בעולם שבו הדמיון והמציאות מתערבבים ברשת, והדרך היחידה לשמור עליהם היא שיח פתוח, ליווי הורי ויכולת לתווך את המציאות הדיגיטלית – לפני שהיא תעשה זאת במקומנו.