fbpx

בואו נוותר על המילים הלא טובות שאנו אומרות לעצמנו

“כמו שאת” הסרט המדובר של פאולה רוזנברג הציף אצל מעיין זיכרונות כואבים על התהליך האישי שהיא עברה ומחשבות על הדרך בה אמהות ובנות יכולות לפתח ערוץ תקשורת בריא ופורה שיעזור להן לעמוד מול המראה ולאהוב את מה שהן רואות

כמו רבים, גם אני צפיתי השבוע  בסרט של פאולה רוזנברג “כמו שאת”. הסרט העלה בי המון תחושות ובעיקר כאב. היו חלקים בהם ממש בכיתי. היה לי קשה לראות איך הבנות בסרט מתייחסות לגוף שלהן, לשמוע את האמירות של האמהות לבנות  שלהן. גם אני הייתי שם וזיכרונות ומחשבות רבות הציפו אותי: הנערה שהייתי, האמא שאני היום לאוריה המדהימה, המקצוע שלי והנישה הטיפולית שבחרתי בה מתוך תחושת שליחות בדיוק מהסיבות האלה.

הביטחון היה מתחת לאדמה

הייתי ילדה, נערה ואשה שמנה. עד היום חרוטים לי בראש משפטים שאמא שלי אמרה לי. זכורה לי גם קבוצת הדיאטה בכללית שהיא שלחה אותי אליה כשאני רק בת 14 וכולם שם אנשים מבוגרים. אני זוכרת איך הייתי הולכת לקנות מלא ממתקים לפני ואחרי מפגשי הקבוצה. אני זוכרת את אמא שלי מחביאה חטיפים וממתקים ואיך בכל פעם שהיתה יוצאת מהבית, הייתי מחפשת אותם באטרף.

מיותר לציין שהחוויות הקשות האלה לא רק שלא הועילו, אלא גרמו לנזק גדול – הייתי נערה ואשה עם ביטחון מתחת לאדמה.

בגיל 32 החלטתי לעשות ניתוח קיצור קיבה כי כבר לא הרגשתי בנוח עם הגוף שלי והייתי במשקל על גבול מסכן חיים. חשבתי שכשארד במשקל הביטחון שלי יעלה ואהיה מאושרת. אבל לא! נשארתי אותה מעיין, רק במשקל יותר נמוך.

השינוי שלי התחיל לפני ארבע שנים כשלמדתי סטיילינג טיפולי. במהלך הקורס עשיתי תהליך מדהים שבו למדתי לקבל ולאהוב את הגוף שלי ואת עצמי כמו שאני ומאז אני מעבירה את זה הלאה לנערות ולאמהות.

בואו נוותר על המילים הלא טובות שאנו אומרות לעצמנו
כל מילה נחרטת בזיכרון של הבת שלך

המסרים שלך מחלחלים הלאה

אוריה שלי (בת 17.5) לא היתה איתי כשראיתי את הסרט אבל כשחזרה סיפרתי לה והתפתחה ביננו שיחה מדהימה סביב הסרט והתחושות שלה מול עצמה ומול הגוף שלה. אני יכולה להגיד בגאווה שגידלתי נערה בטוחה בעצמה שאוהבת את הגוף שלה כמו שהוא. היא אמרה לי באותו ערב שבזכותי היום היא שלמה עם עצמה ועם הגוף שלה.

אני זוכרת שלפני שהתחלתי את התהליך שלי הייתי עומדת מול המראה ואומרת מילים לא טובות על הגוף שלי, בעיקר על הבטן. היה לי קשה להשלים עם הבטן שנשארה לי אחרי שירדתי 60 ק”ג. ואוריה שמעה אותי והיתה עושה בדיוק את אותו הדבר.

והיום, כשאני שלמה ומאושרת בכל חלק בגוף שלי גם הבת שלי, ששואבת ממני את המסרים שלי לעצמי ואת המסרים שאני מעבירה הלאה, עומדת מול המראה ומול הסביבה שלמה וגאה בגוף שלה.

כל-כך כאב לי לראות שיש עוד הרבה מה לתקן בחברה שלנו, אבל קודם כל בתוך הבית. גיל ההתבגרות הוא גיל מאוד מורכב, בו הבנות חוות שינויים רבים בגופן וכן את המעבר מילדה לנערה שיכול להיות מאוד מבלבל. הדימוי העצמי משתנה וזה האתגר העיקרי שעומד בפני המתבגרת. לכן אני מעודדת אתכן האמהות לפתח שיח עם הבנות שלכן סביב התחושות שמלוות אותן.

כך תפתחו שיח בטוח ופתוח

הנה כמה המלצות ממני אליכן ואני מקווה ומאמינה שכשתיישמו אותן, תצליחו לעשות שינוי בבית שלכן והלוואי והשינויים האלה ישפיעו ולו במעט גם על החברה כולה.

1.להשתדל לא להעיר הערות על האכילה או המראה החיצוני. זה לא מועיל ואף מזיק!

2.לאפשר מגוון של מאכלים, כך שתהיה אפשרות בחירה וכמובן לא למנוע או להחביא אוכל.

3.להגיד לעצמך מילים טובות מול המראה וזה יחלחל גם לבת שלך. גם אם בהתחלה יהיה לך מוזר או לא פשוט תתרגלי את זה כמה שיותר וזה יהפוך לכיף וקליל לשתיכן.

4.זכרי כי כל מילה שלך נחרטת בזיכרון של הבת שלך לטוב ולרע.

5.השתדלי לתת מחמאות ספציפיות. לדוגמא-החולצה הזאת מאוד מחמיאה לך. סידרת את השיער מהמם היום. ראיתי שהשקעת בלמידה למבחן

6.הקדישו לפחות 10 דקות ביום לשיח משותף, זה יכול להיות תוך כדי פעילות. המטרה היא לייצר שיח בטוח ופתוח. זה עושה פלאים בקשר וכך גם תמיד תדעי מה היא מרגישה והיא תרגיש בנוח לשתף אותך.

7.תשתפי מהיום-יום שלך וזה יעודד גם אותה לשתף משלה.

ולסיום אגיד שכשהקשר בטוח ופתוח הבת המתבגרת שלך תעז ותהיה מסוגלת להגיד לך את כל מה שעל לבה וכך יהיה הרבה יותר קל לשתיכן לצלוח את גיל ההתבגרות!

הכותבת היא סטייליסטית טיפולית, מומחית באימהות ובנות בגיל ההתבגרות. לעמוד הפייסבוק של מעיין

נשק ושמו מילים

מרוצה מהגוף שלך? מחשבות על בנות, אימהוּת, דימוי גוף ומה שביניהם

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.