fbpx

“יותר מדף נייר מלא במספרים חסרי משמעות”

יש כאלה שמנצלים את הזמן לבטלה נחוצה ויש כאלה, כמו יותם, שמשקיעים זמן ומחשבה בעתיד מערכת החינוך לטובת דור העתיד ויש לו הרבה מה להגיד על הרפורמה החדשה שמשרד החינוך מציע

אני יותם ולא מזמן סיימתי את כיתה י”א. זה אומר שביליתי שני שליש מהחיים שלי במערכת החינוך, המערכת שאמורה לחנך אותי ואת כל ילדי ישראל להיות אזרחים טובים שמוכנים לחיים בעולם המודרני. אך במקום זאת היא מלמדת את אותו דבר, באותה הדרך כבר עשרות שנים ורפורמה אחר רפורמה, היא נשארת כמעט אותו הדבר. לאחר כל-כך הרבה זמן בה, אני כבר רגיל שהכל נשאר במקום, אך בשנה האחרונה ראינו כולנו ששינוי הוא אפשרי. ואכן, בסוף שנת הלימודים הנוכחית משרד החינוך הציג את תוכנית גפ”ן, שמטרתה להרחיב את הגמישות הכלכלית והלימודית של מנהלים בבתי הספר. התוכנית היא צעד בכיוון הנכון, אך זהו רק הצעד הראשון במסלול ארוך.

התכנית לא מזכירה את התיכונים

כשקראתי על התוכנית, נדהמתי לגלות שהיא לא מזכירה אפילו את התיכונים. החלק הראשון בה מתייחס לגמישות ניהול התקציבים והוא פחות רלוונטי. החלק השני והמשמעותי בתוכנית שם דגש על גמישות מערכת השעות של התלמידים וחלוקת מקצועות לימוד לאשכולות. אשכולות הם קבוצות של מקצועות קשורים, כמו למשל אשכול מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה. התוכנית קובעת שמקצועת היסוד ילמדו כל שבוע ובכל השנה וחלק מהמקצועות יהיה ניתן ללמד במיקוד זמן מצומצם, בתנאי ש70% מהחומר ילמד. למשל, יהיה ניתן ללמד גיאוגרפיה רק חצי או שליש משנת הלימודים. בנוסף, יהיה אפשר להעביר רבע משעות הלמידה מתוך אשכול אחד לאחר בצורה גמישה. עוד מהתוכנית הוא הוספת אשכול בחירה והעשרה שיכלול 4-5 שעות ופעילויות כמו שחמט, רובוטיקה וחקלאות. ולבסוף, ניתנת האפשרות ללמידה מחוץ לבית ספר ולמידה דיגיטלית בחלק מוקצב מהזמן. לדעתי זה נהדר וצריך לתת לפחות את האפשרות הזאת גם לבתי הספר התיכונים כבר שנה הבאה.

העולם התקדם, בית הספר- כמעט ולא

התוכנית היא בהחלט צעד בכיוון הנכון, אבל הפרט המרכזי שחסר בה, הוא שיפור והתאמה של מה שלומדים בכיתה. החומר שלמדתי בבית ספר ברוב המקצועות כמעט ולא שונה ממה שהוריי או אפילו סביי למדו. העולם התקדם בצורה בלתי נתפסת במאה האחרונה ובית הספר –  כמעט ולא. במקום ללמד ערכים וכישורים שיוכלו לעזור לתלמידים בעולם המודרני, אנו לומדים את נגזרות הפועל בלשון. אם תשאלו כמעט כל תלמיד, הוא לא יזכור את מה שלמד ברוב שנותיו כתלמיד וגם יהיה אדיש לכך ששכח, מפני שהחומר שלמד לא רלוונטי אליו ולעולם שהוא חי בו.

למידה לשם ציונים פוגעת באיכות הלימוד וגם בתלמידים

הצעד הראשון בנושא לדעתי יהיה שינוי שיטת ההיבחנות. כיום, בכל מקצוע יש לפחות בחינה אחת או שתיים במחצית, כך שיוצא שתלמידים ומורים לומדים ומלמדים בשביל ציונים ולא לשם הלמידה. המטרה של ציון הוא למדוד את הידע של תלמיד בנושא מסוים, כדי לשקף לו מה הוא צריך לחזק, אך זה לא באמת המצב בפועל. למידה לשם ציונים פוגעת גם באיכות הלמידה וגם בתלמידים, שצריכים לשנן ולהקיא את החומר תחת לחץ עצום וסבל רב. כך לא צריכה להיראות למידה! לכן, כמו שבתוכנית גפ”ן מקצועות מסוימים מחויבים בלימוד כל השנה, כך גם רק מקצועות מסוימים יהיו מחויבים בבחינות. למשל, במקצועות כמו מתמטיקה המבחנים כן נחוצים לבחון את ידע התלמיד, אך במקצועות כמו תנ”ך הם מיותרים. שיחה קצרה עם התלמיד על החומר שנלמד אפקטיבית כמו, אם לא יותר, במדידת הבנתו בחומר והמורה יכול להגיד לו אם הוא צריך לחזק נושא מסוים. רק כאשר התלמיד רוצה ללמוד את הנושא במוסדות גבוהים יותר הגיוני למדוד את הידע שלו בנושאים כאלו.

בכירים מנותקים מהמציאות מקבלים החלטות

זהו רק צעד אחד מני רבים שכדאי לקיים וזו הצעה שלי כתלמיד בודד, אך ישנם עוד מיליון וחצי כמוני ועוד מאות אלפי מורים. למרות זאת, כיום, רוב מי שמבצע את ההחלטות הם הגורמים הבכירים במשרד החינוך המנותקים מהמציאות. מנהלים ואנשי חינוך רבים מספרים שלמרות שהובטח להם, לא מתייעצים איתם כלל על אף אחת מן ההחלטות שנלקחות. לכן, הצעד הכי חשוב כדי לקדם שינוי ושיפור אמיתי של מערכת החינוך, הוא יצירת דמוקרטיה בה. צריך לתת למנהלים ולגורמים החינוכיים, כולל התלמידים את הקול והכוח לשנות. במקום שקבוצה מצומצמת של אנשים שכבר מזמן סיימו את זמנם כתלמידים תשלוט, צריך ליצור קבוצות של אנשי חינוך שיעזרו לנהל את הדברים ולהנהיג “משאלי עם” לתלמידים, ועדות חינוך בכל עיר שיעלו רעיונות והחלטות, ועוד אינספור דברים שאפשר לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את המצב.

השנה האחרונה חשפה עד כמה מערכת החינוך זקוקה לשינוי וגם עד כמה הוא אפשרי. תוכנית גפ”ן היא צעד משמעותי בכיוון הנכון, אך חייבים להמשיך ולדחוף לעוד צעדים כאלה בכל תחומי החינוך. צריך לתת למורים, תלמידים ומנהלים, אנשים שבאמת נמצאים במערכת החינוך, להשפיע על התנהלותה. צריך לתת ליותר מהקבוצה המצומצמת של הבכירים להחליט על גורל הדורות הבאים ועל גורלם של מיליון וחצי התלמידים שנמצאים בה כרגע. אם נעשה זאת, אני מאמין שיבוא יום ותלמידים בכיתה ירגישו מעוניינים, להוטים ללמוד ועם התחושה שזמנם מנוצל כראוי.

אל תוותרו על עתיד הילדים

מערכת החינוך מעצבת כל שנה מחדש את דור העתיד של מדינת ישראל. היא הגב של המדינה שלנו ולכן אני לא רואה כל סיבה אפשרית לתת לה את התמיכה והאמצעים שהיא צריכה. אני מפציר בכם, תדחפו לשינוי, אל תתפשרו על העתיד שלכם או של הילדים שלכם. בין אם זה במכתבים, פניות, הפגנות וכל שאר הדרכים שאפשר להשפיע בהם, אל תוותרו. אף שינוי אמיתי לא יכול לקרות רק מאדם אחד, אבל ביחד, יש לנו את הכוח להבטיח שבעתיד, לאחר 12 שנות לימוד, ילדים כבר לא יצאו רק עם דף נייר מלא במספרים חסרי משמעות. הם יצאו עם ידע, ערכים, מיומנויות חשובות ורצון להצליח ולשאוף גבוה בחיים.

איך לחנך את הילדים לא לשנוא את האחר?

דוח ה- OECD קובע: בישראל הכיתות יותר צפופות, המורים מרוויחים פחות, התלמידים לומדים יותר

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.