חג שבועות כבר מסמן את תחילת הקיץ והשנה בוודאי נראה שוב צעירים רבים מנצלים את החופש הגדול שאחרי התיכון לחופשה בחו”ל. השאלה היא איך להתכונן נכון וגם לנחות בחזרה בשלום. עם כל אי הוודאות הנלווית לזה, זו הזדמנות מצוינת להעברת שרביט האחריות מההורים לילדים
העובדה שטיסה לאי ביוון או לעיירת חוף בספרד הפכה בשנים האחרונות להיות זולה וזמינה באופן משמעותי, הפכה את המקומות הללו לאטרקטיביים גם בעבור מתבגרים צעירים, בתקופת החופש הגדול או רגע לפני הגיוס, במיוחד אחרי כמה שנות קורונה שהגבילו את התנועה.
על פי הערכות של סוכני התיירות כ-50 אלף בני נוער (בגילאי 16-18) יוצאים מדי שנה בחודשי הקיץ לחופשה מעבר לים, והם מגיעים לעיירות נופש וחופים אטרקטיביים ביוון, קפריסין, ספרד ובולגריה. בד”כ הם רוכשים חבילת נופש הכוללת טיסות ולינה בבית מלון זול יחסית, ואת מירב כספם הם משקיעים במסיבות, אוכל ושתייה. החופשה המוצעת להם בעיירות הנופש האטרקטיביות היא הזדמנות לחגוג את סוף שנת הלימודים, את הגיוס הקרב ובא, ובכלל ליהנות באווירה (ובמחיר) שכמוה אין להם בישראל.
אתגר לילדים וגם להורים
הנסיעה של נערים צעירים לחו”ל היא אתגר לא פשוט, שכן בעבור רובם תהיה זו הפעם הראשונה שהם יוצאים את גבולות המדינה ללא ההורים. השילוב של חופש, שפה זרה, מסיבות אל תוך הלילה, אלכוהול זול (ולעיתים ללא עלות) ומפגשים בין בנים לבנות, מהווה סוג של מבחן עבור הצעירים שאמורים לצלוח את החופשה ולחזור הביתה בשלום.
אך לצד האתגר העומד בפני הנערים והנערות שנוסעים לחו”ל, ישנו גם האתגר המורכב של ההורים, שמתחיל עוד בשלב התכנון של הנופש וההזמנות של הטיסות והמלון, ומסתיים רק בנחיתה של הילדים בנתב”ג בסוף החופשה. אפשר להבין בוודאי את החשש של ההורים מנסיעה של הילד שלהם לחו”ל ללא השגחת מבוגר, כאשר ברור לכולם שאתר הנופש אליו נוסעים הצעירים עמוס בפיתויים שבחלקם אף עשויים להיות מסוכנים (אלכוהול, סמים, מין), וכל זאת כאשר להורים הנשארים בישראל אין כמעט יכולת לדעת באמת מה קורה עם הילד או הילדה שלהם בזמן אמת, ובוודאי שלא לבוא לעזרתם בזמן סביר.
הזדמנות לקבלת אחריות
מאחר ובחלק מהבתים בישראל הנסיעה של המתבגר/ת לחו”ל לקראת הגיוס לצבא ואולי אף לפני כן היא עובדה קיימת, יתכן ויש מקום להסתכל על הנסיעה הזו כהזדמנות ולא כמכשול. ואכן, הנסיעה של הצעיר או הצעירה לחו”ל הם הזדמנות נהדרת להורים ולמתבגר/ת לקיים תקשורת בונה ועמוסה במסרים וערכים שמתאימים בדיוק לתקופה בחייהם של המתבגרים. נושאים מהותיים כגון: אחריות, קבלת החלטות, חלוקת תקציב, ואפילו עניינים של בינו לבינה, יכולים וצריכים לעלות בשיחות בין ההורים לתיירים הצעירים בתקופה שבה הם מתכוננים לנסיעה.
אפשר ורצוי לעבור יחדיו על תרחישים שעשויים להתרחש בטיול, לסכם על פתרונות אפשריים למצוקה או קושי, ולדון על הדרכים הטובות ביותר והבטוחות ביותר לבלות וליהנות מבלי להיפגע או לפגוע. אמנם שיחות כגון אלו רלוונטיות גם בשגרה, כשהילדים בישראל, אבל הן הכרחיות שבעתיים כשהם מעבר לגבול.
השיחה ההכרחית מכולן – המשמעות של עבירה על החוק
בהמשך לשיחות חשובות המתבססות על הערכים והנורמות שכדאי לאמץ כתיירים, ישנה נקודה מרכזית אחת אשר כדאי לחדד בשיחות והיא נושא השמירה על החוק. אירוע המין הקבוצתי באיה נאפה בקיץ 2019, אשר השאיר צלקת עמוקה בכל הנוגעים בדבר (גם אם בית המשפט קבע כי לא היה אונס, היה זה אירוע שנושא בחובו אות קלון), העלה לכותרות גם את השיח בשאלה עד כמה ההורים יכולים וצריכים לעזור לילדיהם שעברו על החוק מעבר לים? התשובה הקצרה היא שכל הורה יעשה ככל שביכולתו לעזור לבן או הבת שלו אם הם במצוקה היכן שיהיו. התשובה הארוכה היא מורכבת יותר, וכדאי לדון עליה עם הנער או הנערה בזמן שהם אורזים בגד ים ומברשת שיניים. שאלות שעוסקות בעניינים של מוסר וחוק בזמן טיול בחו”ל כדאי שידונו בכובד ראש, כולל התייחסות למשמעות של הסתבכות עם החוק במדינה זרה (בנושאים מגוונים כגון: שימוש בסמים, נהיגה ללא רישיון ועוד). הנערים והנערות הצעירים חייבים לקחת איתם בתרמיל העצות והמסרים מההורים גם את התמונה הדמיונית (והמפחידה) שלהם מובלים באזיקים לתחנת משטרה באי יווני, או יושבים בתא מעצר בעיירת חוף בספרד, כאשר פערי השפה, פערי המרחק, והניסיון הקצר שלהם בחיים בוודאי לא יקלו על הסיטואציה.
מעבר לכך, יהיו ההורים שלהם אשר יהיו, בסופו של דבר כוחם של ההורים מוגבל, ולמרות שהם ילחמו למען בנם או ביתם, גורלם של הילדים עשוי להיות תלוי בשוטר או שופט שאין להם שום סנטימנטים כלפי תיירים ישראלים. אי לכך, שיחה על המשמעות של עבירה על החוק בכלל, ועבירה על החוק במדינה זרה בפרט, הנה שיחת חובה כמו השיחה על שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, אמצעי מניעה, או זהירות מספורט אתגרי. יתר על כן, כדאי להדגיש בפני בני הנוער את העובדה שבניגוד לכל אותם פעמים בהם באנו באמצע הלילה לאסוף אותם ממקום הבילוי, או כאשר יצאנו מהעבודה לטפל בהם כשהרגישו לא טוב בבי”ס, הפעם לא נהיה זמינים בעבורם באותה המידה ובאותה היעילות. ולכן, האחריות שלהם היא לא רק למצוא את המסיבה הטובה ביותר באי, אלא האחריות שלהם היא בראש וראשונה על גופם, על בריאותם, על רכושם ועל התנהגותם. זה יכול להסתכם אפילו במשפט קצר וקולע (אחרי שיחה ארוכה ומפורטת, כולל איחולי נסיעה טובה ובילוי נעים): “בן יקר, אתה מקבל עכשיו את אחריות על החיים שלך, אנחנו לא נהיה שם לידך, ההחלטות הן רק שלך, ואתה זה שצריך לדאוג שתחזור הביתה בשלום”. בסופו של דבר זהו חלק טבעי בתהליך של העברת שרביט האחריות מההורה לבן המתבגר. וכך, הנסיעה לחו”ל הופכת גם להזדמנות להעביר את האחריות על רקע הבילוי במדינה זרה.
אמנם, הנסיעה של הצעירים למדינה מעבר לים היא יציאה מהגבולות של מדינת ישראל, אך זו בדיוק ההזדמנות והשעה לחדד יחד איתם את הגבולות של ההתנהגות שלהם, גם על רקע העובדה שהם רחוקים מההורים ומהמדינה בה גדלו, וגם על רקע העובדה שהם כבר מתבגרים שהופכים להיות בוגרים.
הכותב הוא עובד סוציאל (Ph.D.), מרצה ומנחה קבוצות להורים ומתבגרים. לעמוד הפייסבוק של אורי
