דווקא לקראת סיום שנת הלימודים והיציאה לחופש הגדול כדאי לשים לב למה שילדנו לא לומדים בכלל – מהו כסף ומה המשמעות שלו בחיינו?
אנחנו שולחים את הילדים שלנו ל-12 שנות לימוד. מצפים מהם ללמוד את הנושאים שבמערכת: שפה, חשבון, היסטוריה ותנ”ך. מצפים מהם לעמוד במטלות ובמשימות הלימודיות. בשנות החטיבה והתיכון נפתחות בפניהם אפשרויות בחירה של מגמות או תחום לימודים אשר עשוי יותר לעניין אותם. השאלה הנשאלת היא, האם ועד כמה הלימודים של ילדינו בבית הספר מכינים אותם לחיים?
התשובה לשאלה זו היא מורכבת. בהרבה מובנים כן, מכינים אותם לחיים – הם לומדים לעמוד בזמנים, הם לומדים לעמוד במטלות ובמשימות הנדרשות מהם, הם לומדים גבולות – מה אפשר ומה אי אפשר שיהיה בתוך מערכת אליה הם משתייכים. וזה מכין אותם לחיים, שכן, בחייהם הבוגרים הם ידרשו לתפקד בתוך מגוון מערכות של חברה ועבודה.
המורכבות בתשובה נובעת מן העובדה שהלימודים, על אף העובדה שמאפשרים בשלב החטיבה והתיכון בחירה והעדפה אישית, אינם מכילים תחומים נוספים אשר אליהם ידרשו ילדינו בבגרותם.
ההתנהלות שלנו משרתת חזון
כסף הוא אמצעי תשלום המשמש לרכישת מוצרים ולקבלת ומתן שירותים. בראשית הדרך, הורים רוכשים את המוצרים עבור הרך הנולד על פי טעמם האישי ועל פי נחיצותם. ככל שהילד גדל, שפתו בפיו והבנתו מתרחבת, הוא מביע את רצונו בפני ההורים ואז נדרשים ההורים לשאלה – האם לרכוש או לא, עד כמה נחוץ הדבר, מה חשיבותו. ככל שהילד עצמאי יותר, הוא כבר פונה ומבקש כסף על מנת לעשות בו שימוש כראות עיניו בפעילויות עם בני גילו. הכסף נחווה בשנים אלו כאמצעי להשגת מוצרים וחוויות. עד כמה מבין הילד / הנער מהי משמעות של כסף, מהו כסף, מה זה אומר?
פה נכנס התפקיד ההורי – העצירה לחשיבה בדבר המטרות ההוריות והחזון ההורי. מה אנחנו ההורים מבקשים עבור הילד שלנו, מה אנחנו חושבים שמכיל התפקיד שלנו וכיצד ההתנהלות העכשוויות שלנו משרתת ומקדמת את אותן המטרות ואת אותו החזון.
מגיעים אלי זוגות הורים, הורים צעירים לשני ילדים אשר אינם מצליחים להתנהל מבחינה כלכלית. שום דבר בחיים לא הכין אותם לנהל את הארגון הזה שנקרא “משפחה” גם מבחינה כלכלית. ההבנה שיש הכנסות מסויימות, מהן נגזר כמה הוצאות ניתן לבצע, ההבנה שזה היבט מכריע בחייהם שיש לנהלו.
בשביל מה בכלל לחסוך?
הילדים שלנו, אשר מתבוננים בנו 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, לומדים מאיתנו על כל דבר ועל כל תחום בחיים. כאן להורים יש השפעה מכרעת והזדמנות ללמד את הילדים אודות כלכלת משפחה, ניהול תקציב, הכנסות, תכנון הוצאות, אפיקי חסכון. לדבר ולהסביר על מהו חיסכון, לשם מה, מה מאפשר, לדבר על כך שחיסכון הוא הרגל אשר בונה ביטחון כלכלי.
ההורים מגיעים בגיל ההתבגרות עם ילדיהם לקונפליקטים רבים סביב העניין הכספי, הוצאותיהם הולכות וגדלות, לעיתים הם התרגלו לרכוש את כל שאוותה נפשם.
לא לפחד לדבר על כסף
שווה להיערך לכך מראש ולהחליט איך מתנהלים עם מתבגרים:
- ההבנה שהקניית חינוך להתנהלות כלכלית נכונה תשפיע על יצירת יכולות אלו בקרב ילדיכם בבגרותם. יש להם אפשרות בעזרתכם, לרכוש מיומנויות אשר תשמשנה אותם לאורך כל חייהם הבוגרים.
- תשומת לב להתייחסות שלכם לכסף. היו ערים לכך שתפיסתכם משפיעה על מה שהילדים סופגים. ביטויים כגון: אני לא יודע מה קורה בחשבון שלי, אני לא נוגעת בכסף, אני לא נכנסת לבנק – אלו תפיסות אישיות שכל אחד מכם מביא איתו לתוך המשפחה ונחוות על ידי הילדים.
- הנכיחו במשפחתכם לאורך כל הדרך שיח אודות כלכלה – הכנסות מול הוצאות, עלויות של מוצרים ושירותים, חיסכון, יצירת סדרי עדיפויות, חיפוש אפיקי השקעה.
- כדאי שהתנהלות עם מתבגרים תהיה בשיחה שוויונית בה אתם מסבירים את הדרך בה אתם רואים את הדברים ומקשיבים למתבגר שלכם. הסבירו איך אתם תופסים את ההתנהלות הכלכלית, מה הוא מבקש, ערכו סיעור מוחות. בסוף השיחה צאו עם הסכם אשר מקובל על כולכם.
- סייעו למתבגר לנהל את כספו. הוא עובד, מה מתוך זה משמש אותו לקניית מוצרים ובילוי, מהו סכום הכסף שאתם נותנים לו בכל חודש. על אילו שירותים אתם משלמים ואילו חלים עליו.
כל מה שאתם תניחו כעת ישפיע על התפתחותה של הבנה ומודעות של הילדים שלכם. ביכולתכם לאפשר להם כעת להתנסות, להתאמן ולרכוש מיומנויות להתנהלות כלכלית אשר תעמוד להם בבגרותם ובעת שיקימו משפחה משלהם. ככל שתוכלו לנהל זאת ממקום של יחסים טובים, קרבה והקשבה, יש סיכוי גובר לכך הילדים יוכלו לקחת ולעשות שימוש בעמדות אלה.
הכותבת היא מדריכת הורים, מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מומחית בהדרכת הורים למתבגרים ובהדרכת הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז. לאתר של יהודית אוליבר