fbpx

פרויקט מיוחד: מה ילדים חושבים על מסכים?

מוזמנים לקרוא ממקור ראשון מה הילדים חושבים על התמכרויות לאפליקציות ולמסכים בכלל. התכנים נכתבו במסגרת סדנת כתיבה ייחודית שהעבירה מנכ”לית “עשר פלוס” נירית צוק, לילדי “המעגל של ג’רמי”

“המעגל של ג’רמי” הוא ארגון התנדבותי המעניק תמיכה לילדי משפחות החיות בצל הסרטן, כאלה שיש בהן בן משפחה חולה. הארגון מעניק תמיכה רגשית, פיזית וכספית לילדים ולמשפחותיהם ודואג לקיים מגוון פעילויות כיף והעשרה לילדים. בשיתוף פעולה  ייחודי בין “עשר פלוס” ל”המעגל של ג’רמי” העבירה נירית צוק, מנכ”לית עשר פלוס, לילדי העמותה סדנת כתיבה בשם “טיקטוק, אינסטוש ופורטנייט”, במהלכה הם למדו לכתוב טורי דעה. עם סיום הסדנה התקיימה תחרות במסגרתה הכותבים הצעירים התבקשו לכתוב טורי דעה בנושא התמכרות למסכים. אנו גאים לפרסם כאן את התכנים הזוכים. לאתר העמותה

פרויקט מיוחד: מה ילדים חושבים על מסכים?

“אני מאד אחראית”

שמי קורל רסקובסקי, בת 14, מראש העין. אני יכולה לספר לכם שהמשפחה שלי מכורת מסכים. טוב, זה לא חדש, עם כל הקורונה זה די ברור. אמא שלי כל היום בווטסאפ, אחותי הקטנה, בת ה-9 כל היום בטאבלט ובטלפון, מכורה יותר ממני, אבא שלי כל היום רואה טלוויזיה ואני שרה ורוקדת. זה הכישרון שלי ואני אוהבת את זה.

אני משתמשת באינסטגרם, טיקטוק וווטסאפ, שלוש אפליקציות שכל היום אני בהם ורק בהם. באינסטגרם אני אוהבת לראות סטורים של מפורסמים, בטיקטוק אני אוהבת לראות דברים מצחיקים שאנשים מעלים או סרטוני שירה ובווטסאפ אני מתכתבת.

ההורים אומרים לי שאני כל היום ברשתות החברתיות ושכדאי לי להפסיק אבל הם לא מגבילים אותי. הם יודעים שאני מאוד אחראית ומשתפת אותם בהכל אז הם סומכים עלי.

השטויות יכולות לשגע את המוח

מה אני חושבת על זמן מסך? אני חושבת שזה תלוי בגיל של הילד/ה ועד כמה הוא אחראי וגם ההורים צריכים לשים לב אם הם מכורים לזה. אני גם חושבת שצריך להעסיק את עצמנו בדברים אחרים. יש צורך שלא נהיה כל היום ברשתות החברתיות כי השטויות שאנשים מעלים יכולות לשגע את המוח. וגם, ילדים מתמכרים ולומדים דברים מסוכנים כמו למשל בפורטנייט, שאני לא שם אבל הבנתי שיש הרבה ילדים שמכורים לזה.

אמא שלי פעילה עם מוקד 105 והם בונים תוכנית עם המון תכני הסבר שמתאימים לילדים: כיצד להישמר ברשתות וממה להיזהר, פיתוח אפליקציות הגנה לילדים ובנוסף מערך הסברה גם לבתי ספר לגבי מה מותר ומה אסור. בנוסף הם מפתחים רעיון כיצד ניתן לעקוב ולהגביל את הילדים ולשמור על ביטחונם ברשתות החברתיות.  

פרויקט מיוחד: מה ילדים חושבים על מסכים?
קורל רסקובסקי

גם הנייד של סבא מצפצף כל שניה

י’, בן 15 (שם הכותב שמור במערכת). בואו נדבר על אפליקציות. אומרים לנו שהן ממכרות. אומרים לנו לעצור ולעשות משהו אחר – ספורט, חברים, כל דבר, רק לא מסך. אבל תכל’ס, גם אמא שלי בנייד שלה כל הזמן: מתעדכנת בפייסבוק לגבי ימי הולדת של חברים, ומחפשת מתכונים שווים ברשת. ואבא שלי, יש לו איזה משחק שעושה רעש של פיצוצים וכל ערב, כל ערב הוא יושב שעות ומשחק. אפילו סבא מכור לאפליקציה של חדשות והנייד שלו מצפצף כל שניה ומספר לו על דברים שקוראים בעולם.
ומה אני חושב? טוב, זה מורכב.

חייב לבדוק הודעות כדי לא להישאר מחוץ לעניינים

מצד אחד, כשמתחילים לשחק או לצפות בסרטונים תמיד יש חשק לעוד, וקשה להפסיק. לפעמים משחקים בקבוצה ואני לא יכול לעזוב באמצע של קווסט(!) מה יחשבו עלי כולם? ומצד שני לפעמים זה קצת מלחיץ. חייבים להגיב מיד לכל בדיחה ששולחים לי בווטסאפ, ולבדוק הודעות כדי לא להישאר מחוץ לעניינים. וכדאי מאוד לשחק במשחקים שכולם משחקים כי אחרת איך אני אבין על מה הם מדברים בהפסקות?
ההורים שלי אומרים שהרשת והאפליקציות הם חלק מהחיים של כולנו, ואי אפשר שלא להשתמש. הם גם אומרים שיש דברים נהדרים שאפשר ללמוד מהאפליקציות. אני מסכים. יש סרטונים שמראים איך לצייר, או איך לתכנת. משחקים קבוצתיים מלמדים עבודת צוות. תמונות אמנות יפות באינסטגרם מרחיבות את הלב, ויש לא מעט סרטונים בטיקטוק שגורמים לי לצחוק בקול רם.
ובכל זאת כשאני יושב מול המסך, קשה לי לעצור. לפעמים אני נגרר לשעות מאוחרות, וקשה לי לקום בבוקר. בהתחלה אבא כעס עלי. ניתק לי את המחשב והחרים לי את הטלפון לשבוע. (הוא החזיר לי אחרי יומיים כשפספסתי הודעה מהמורה שהמבחן בחשבון נדחה, וגם כי חירפנתי את אמא כשאמרתי לה שמשעמם לי ומשעמם לי). אז ישבנו כל המשפחה והגענו להסכם שאמא קראה לו חוק ה90%. מותר לי להשתמש במסכים עם הגבלות שההורים קובעים לי במשך כל השבוע. ההגבלות, ככה אמרה אמא, נועדו לשמור עלי. שאקום בזמן לבית הספר, שלא אשכח לאכול נכון, ושלא יכאב לי הראש מהאור של המסך. בסופי שבוע, או בחגים, כמעט ואין לי הגבלות. ובזמנים שאין לי הגבלות, אני מוצא את עצמי לא מתנפל על המחשב ומשחק כל הלילה.
יש לי עוד המון דברים לעשות – למשל ללמד את הכלב שלי טריקים כמו שראיתי בסרטון אתמול.

“אני מרגישה יותר נוח במחשב”

קוראים לי ארבל רוטשילד, בת 11, מיוקנעם. יש לי סבתא ניצולת שואה ואני מאוד מתביישת לשאול אותה איך היא הרגישה כשזה קרה. בעצם כל המשפחה עברה משהו ואני בעצמי עוברת דברים קשים. אני אתן לכם דוגמא יש לי תסמונת אהלרס-דנלוס, זה אומר שיש לי גמישות יתר קיצונית ועברתי בגלל זה שני ניתוחים קשים ובזכות זה אני אוהבת לכתוב, לצייר ולהיות במחשב.

אני משתמשת באפליקציות ציור, מיינקראפט, טיקטוק, דיסקורד ויוטיוב. בטיקטוק אני רואה סרטונים על כל מיני סדרות שאני אוהבת ודברים מצחיקים. ביוטיוב אני רואה יוטיוברים שאני ממש אוהבת וסרטונים על משחקים שאני אוהבת. כל האפליקציות האלה מעניינות אותי מפני שאני אוהבת להתעסק במחשב.

לא אומרים לי כלום וגם לא מעירים לי על זה, לא ההורים שלי ולא החברים לי כי הם מבינים אותי. אני מרגישה יותר בנוח כשאני במחשב או כשאני מדברת על המחשב מאשר על דברים אחרים.

הורים, בדקו קודם עם הילד

לדעתי הגבלה במסכים תלויה בילד. אם הילד לא מצליח להתנתק מהמסך אז הוא צריך הגבלה של מסכים אבל אם הילד מצליח להתנתק מהמסך, אין צורך. אני חושבת שלא צריך להגביל משחקי מחשב אבל מה שכן צריך לעשות זה שאח גדול שמבין או הורה יבדקו קודם את המשחק. לדוגמא אם ילד בן 8 רוצה לשחק משחק אלים אז ההורים צריכים לבדוק קודם את המשחק ואם זה משחק אלים, לא להרשות לו להוריד. זה מה שאני עושה וככה הרבה יותר נוח לי לשחק: אם יש משחק שאני לא יודעת אם הוא טוב בשבילי או שהוא יכביד לי על המחשב, אני שואלת את אח שלי ואם הוא מאשר, המחשב שלי רץ מהר יותר.

חשוב לי להגיד שאתם ההורים אל תקבעו לפני שאתם בודקים עם הילד מה הוא מסוגל ומה הוא לא מסוגל לעשות.

המשחקים והאפליקציות תורמים להתפתחות

שמי רז שפץ, בן 13 ממזכרת בתיה. אני אוהב לקרוא, לצייר, לרכב על סוסים וגם לבלות במחשב. בחלק מזמני הפנוי אני מבלה באפליקציות משחקים כגון אוברווץ’ ומיינקראפט, או צופה בסרטונים ביוטיוב.
המשחקים והסרטונים נותנים לי בעיקר הנאה, וגם זמן להיות עם חברים דרך המסך. רק לעיתים רחוקות מעירים לי שאני נמצא זמן רב מדי במסך, כיוון שלרוב אני מגביל את עצמי ושם לב שאני לא מבלה במחשב יותר מדי.

בימינו, כאשר ילדים נמצאים זמן רב במסכים, הורים רבים מוחים על כך וטוענים שהמסכים הורסים את התפתחות הילדים ואת היכולות החברתיות שלהם, אך הם טועים מכמה סיבות: כיום כאשר ישנם אנשים רבים באפליקציות כגון טיקטוק ואינסטגרם, הורדת האפליקציות היא פעולה חיונית להצטרפות למעגלים החברתיים של ימינו. התקשורת החברתית מתרחשת כיום באפליקציות הללו, ובלעדיהם הילדים לא יוכלו להיות חלק מהמעגל החברתי ויהיה להם יותר קשה למצוא חברים.

בנוסף לכך, משחק במשחקי מחשב, משפר את היכולות הקוגניטיביות של הילד, מפתח אצלו את הדמיון, את יכולת החשיבה המהירה, הזיכרון ותורם לפיתוח קשר עין- יד.

המסכים היום הם חלק חשוב מהחיים

ישנם כאלו הטוענים כי בילוי יתר במסכים הוא רע, אך טענה זו אינה סותרת את העובדה שכיום מסכים הם חלק חשוב מחיינו.
 למרות כל זאת, עדיין חשוב לזכור ששהייה ממושכת מדי במחשב עלולה לגרום להתמכרות ולבעיות שינה.

לכן, למרות שאנו רוצים לבלות זמן רב באפליקציות שונות, חשוב לשים לב כמה זמן אנו נמצאים בהם, להיות אחראים ולעיתים להגביל את עצמנו. אם הילד אינו יכול לעשות זאת בעצמו, זה מצריך את התערבות ההורים במידה מסויימת.

לסיכום, אני חושב שהאפליקציות החברתיות והמשחקים תורמים לילד יותר ממה שאחרים טוענים, בין אם ביכולות החברתיות, או ביכולות פיתוח המוח. אך עם זאת, חשוב לזכור שלפעמים חשוב להגביל את עצמנו ולשים לב שאנו לא נמצאים במסך יותר מדי.

אנחנו יצורים חברתיים

שמי ליאם נוי, בן 11. אני חושב שצריכים להגביל אותי בשימוש במכשירים בעלי המסכים, כי אני יכול להתמכר לזה. לא כל הזמן צריך להיות במסכים, אפשר לעשות דברים אחרים בשעות הפנאי. למשל: בשבתות אני אוהב לנסוע עם המשפחה וחברים לטיולים בחיק הטבע, לבריכה, לבקר את הסבתות שלי ולהפגש עם חברים.

כשאני משחק בסוני או בטלפון או צופה בטלוויזיה, אני רק עם עצמי ולא יוצר שיחות או יחסים עם אנשים אחרים. בני האדם הם יצורים חברתיים וצריכים לתקשר ביניהם.

פרויקט מיוחד: מה ילדים חושבים על מסכים?
ליאם נוי

שעות המסך של הילדים הן לא הבעיה העיקרית

מחוברים לאוזניות: האובססיה החדשה של בני הנוער

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.