בסדרת המתבגרים “אנשים נורמלים” אין את הקלילות האופיינית לסדרות נעורים, אבל יש בה חומרים עמוקים ורגישים שהופכים אותה ליוצאת דופן וממכרת. האם היא מיועדת גם למתבגרים? התשובה כמו החיים, מורכבת
האם זו סדרה שמיועדת למתבגרים ?
זו סדרה על מתבגרים אבל לא בטוח שמתבגרים יאהבו אותה. אולי כי הם וגם אנחנו לא רגילים לראות סדרות איטיות ומהורהרות שיש בהם עירום מלא של הגוף ושל הנפש .
הסדרה מבוססת על ספר באותו שם שיצא לאור ב-2017 מאת סאלי רוני והפך כמעט מיד לרב מכר ואותה לכוכבת. רוני גם כתבה את התסריט לסדרה המדוברת ועתירת הפרסים הזו שעלתה בעולם ב-2020 והגיעה עכשיו לערוצי השידור שלנו.
עלילת הסדרה עוסקת בסיפורם של קונל ומריאן, נער ונערה שחיים בעיר קטנה באירלנד. היא בת למשפחה מהמעמד הגבוה, חכמה ומתנשאת, יתומה מאב ומתגוררת עם אמה ואחיה הקרים והמנותקים באחוזה מפוארת. הוא בן לאם חד-הורית שעובדת כמנקה באחוזה של מריאן, שחקן כדורגל ותלמיד מצטיין, אהוב על חבריו ומחוזר ע”י הבנות השוות של התיכון.
עד כאן מדובר בסיפור רגיל של נער פוגש נערה.
הפער בין מה שאנחנו חושבים על גיל ההתבגרות לבין מה שהוא באמת
אז מה הופך את הסיפור לכל-כך מסעיר? כזה שנדמה שכולם כותבים עליו, ומתמכרים לו. אני למשל דרשתי מכל מי שסביבי להתחפף מהחדר שלי עד שאסיים את הבינג’.
אולי כי זה סיפור שדומה ליצירת אומנות מעולה שככל שמביטים בה מגלים בה עוד ועוד משמעות. ואולי כי הסקס כל-כך יפה ומציאותי, כזה שאביזר המין העיקרי בו הוא רגש וכן, מן הסתם לא מזיק שהשחקנים כה יפים.
ככל שהתמסרתי לסדרה הזו הבנתי מה עד כדי כך לא רגיל בה. אנחנו צופים בחיים האמיתיים של מתבגרים שהולכים לבית הספר, משחקים כדורגל, עושים שטויות וצוחקים בהפסקה בזמן שכולם מסביב אומרים להם שזו התקופה היפה בחייהם. אבל עמוק בפנים, בתוך הנפש מתחולל סיפור אחר לגמרי.
“בחוץ אני רשג”דית בצופים ותלמידה מצטיינת אבל בפנים אני רוב הזמן בוכה”, אמרה לי לאחרונה נערה צעירה. אני מטפלת בנערות ואלו הסיפורים שהאוזן שלי שומעת באופן די שכיח אבל גם מי שלא שומע את זה על בסיס יומיומי יכול להבין שיש פער גדול מאוד בין מה שאנחנו חושבים על גיל ההתבגרות לבין מה שהוא באמת ובתוך הפער הזה אמורים בנים ובנות לבנות לעצמם זהות מגובשת ויציבה פחות או יותר.
קשר שיש בו גם איכות מרפאת
קונל הוא נער רגיש שגדל ללא אב. אמו נכנסה להריון כשהייתה נערה צעירה ולכן כנראה לא הספיקה לשכוח את מה שמעסיק את בנה. היא דמות האם האידיאלית לנער צעיר וחבל שגם כאן כמו בסדרות נוער אחרות דמויות ההורים עמומות והסיפורים שלהם נשארים ברקע של המאבק להתפתחות של ילדיהם. ובכל זאת, בזכותה למד קונל לכבד נשים ולהתייחס אל האנושיות שלהן נראה שבגלל זה הוא לא מצליח להתחבר לאמירות הסקסיסטיות של חבורת הבנים שהוא מסתובב איתם. הוא לא משתף פעולה עם הצצה לתמונות עירום של נערות שעוברות ביניהם ויודע שמתחת להחפצת הנשים וההתנהגות המזלזלת נמצאת תשוקה גדולה להכרה ולקשר ושהם לא מסוגלים לפגוש אותה בתוך עצמם ולבטא החוצה. להבדיל מדמויות אחרות של נערים על המסך קונל מצליח להיות גברי וסקסי ובו בזמן רגיש וחושב. נראה שאלו הן בדיוק התכונות שגרמו למריאן להתאהב בו (ויחד איתה למליוני הצופות בעולם שמנהלות שיח ער אודותיו ברשתות החברתיות). מריאן לעומתו היא דמות שלאורך כל הסדרה קיוויתי שהיא תמצא פסיכולוגית טובה שתעזור לה להבין כיצד ההגנות שהיא פיתחה מובנות לחלוטין אבל בשלב מסוים הן כבר לא משרתות אותה.
היחסים של קונל ומריאן מתחילים כיחסים עם פתיחות מרעננת, סקרנות ותקשורת מינית שמהווה אלטרנטיבה לפנטזיה שמתבטאת בלהיט אחר, נחות למדי – “חמישים גוונים של אפור”: “אני לא עושה אהבה אני מזיין – חזק”. האפשרות הזו שגבר יכול לעצור בכל רגע במהלך יחסי המין היא אפשרות שהייתי מקרינה למתבגרים שוב ושוב כתרופה נגד פגיעות מיניות.
ככל שהסדרה מתקדמת אנחנו רואים שהבית המתעלל שבו גדלה מריאן מוביל אותה לבחירות לא מודעות של חזרה כפייתית על מערכת יחסים מתעללת במיטה ומחוץ לה.
הנוכחות המתמדת שלהם זה בחיי זו מהווה איכות מרפאת מול הניתוק והקריסה לתהומות הנפשיים ששניהם חווים. דומה שהציטוט האהוב עלי של הנדריקס “אנחנו נולדים בקשר, נפצעים בקשר ונרפאים בקשר” מתאים מאוד לסיפור הרגיל והלא רגיל הזה.
אז האם באמת הסדרה מיועדת למתבגרים ומתבגרות? התשובה מורכבת, כמו החיים.
הכותבת היא עו”ס קלינית פסיכותרפיסטית ומדריכה מוסמכת. לאתר של הילה
