fbpx

מדריך להורה: האם הילד שלכם משתמש בסמים בעקבות המצב הביטחוני?

האזעקות, הטילים, הריצות למרחבים מוגנים, בשילוב בגרויות, קורונה ושנת למידה מרחוק, היוו טריגר למצוקה נפשית. נמצא קשר ישיר בין מצבי לחץ לבין עלייה בשימוש בקנאביס וסמי הזיה לצורך התמודדות. מה תוכלו לעשות אם ילדכם משתמש בסמים או סובל ממצב חרדתי?

גיל ההתבגרות מאופיין בגיבוש האישיות, רצון לעצמאות, התנסויות חדשות ומגוונות ולקיחת סיכונים, תוך היפרדות מקרבתם של ההורים והתמרדות. מתוך הרצונות הללו ובשילוב הלחץ הנפשי שנוצר אצל בני נוער רבים בעקבות השנה האחרונה בה חוו מגיפה עולמית, לימודים מרחוק, בגרויות ולאחרונה גם הסלמה במצב הביטחוני, פעמים לא מעטות אחד הפתרונות האפשריים וזמינים לבני נוער הוא שימוש בסמים. לרוב קנאביס, לעיתים סמי הזיות, ולאחרונה אף קטאמין, משמשים בני נוער רבים כמנגנון בריחה והדחקת המציאות הלא פשוטה.

עלייה במספר הפניות לעזרה

ב”כפר איזון”, המטפל בנפגעי חרדה, פוסט טראומה ומשברים נפשיים משולבים בשימוש בסמים, זיהו עלייה של כ-40% במספר הפניות של נפגעי נפש וחרדה לקבלת סיוע נפשי לאחר מבצע ‘צוק איתן’. ככל הנראה גם בתקופה הקרובה, שלאחר סיום מבצע ׳שומר החומות׳ מספר הפניות יעלה.

בנוסף, נרשם בשנים האחרונות קשר ישיר בין מצבי לחץ וחירום לבין עלייה בשימוש והחזקת קנאביס וסמי הזיה לצורך התמודדות עם מתח נפשי וחרדות. 

נגישות יתר ולגיטימציה

בעידן הרשתות החברתיות והטלגרם, יחד עם מהפיכת הקנאביס בישראל ובעולם בכלל (בין השאר היעדר הפללה, שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים ולגליזציה), כמו גם מגמה חדשה של ניסיונות לשימוש בסמים שונים כתרופה לדכאון, פוסט טראומה, חרדות ועוד, לבני נוער יש נגישות קלה יותר לרכישת קנאביס וסמי הזיה לשימוש עצמי, לרוב באמצעות אפליקציות מהטלפון האישי בקלות רבה וללא צורך במפגש עם עבריינות.

חשוב לציין, שבזמן האחרון אנחנו נתקלים יותר ויותר במציאות משפחתית חדשה שבה גם ההורים או אחד מהם מעשן קנאביס, או בתופעה יחסית חדשה שבה הנכדים “גילו” שלסבא או לסבתא יש בבית קנאביס רפואי ויש אחלה נושא חדש לקשר ולשיחה.

איך תזהו אם ילדכם עושה שימוש בסמים?

סימנים שיש לשים אליהם לב:

  •  שינוי בהתנהגות כפי שאתם ההורים מכירים השונה כמובן מנער/ה לנער/ה.
  • הסתרות, שקרים, הסברים לא הגיוניים, היעלמויות מהבית ועוד.
  • בני נוער נוטים לעתים להסתגר ולהיות מרוחקים מהוריהם – אך שימו לב לריחוק, הסתגרות והתבודדות יותר מבדרך כלל, התנהגות “מעופפת” וניתוק של המציאות הפנימית שלהם מהמציאות בפועל.
  • עיניים אדומות או “חלולות”.
  • סימנים של שאריות סמים או כלי עישון בחדר של המתבגר, בגינה, בזולה וכו’.
  • פעולות כספיות לא סבירות ביחס לרגיל.
  • חוסר התמצאות בהבנת המרחב ובלבול בזמנים.
  • חוסר מצב רוח.
  • התקפי זעם ואלימות לסביבה הקרובה.
  • שיח ללא הקשר ברור, לא רציף וחשיבה אסוציאטיבית מהירה.
  • רגישות חושית מועצמת לקולות, מראות, ריחות, רגשות.
  • קונספירציה: תחושה חרדתית שכל העולם פונה כנגדם. לא רואים את המציאות באופן ברור ולא מחוברים למה שמתרחש סביבם.

איך לסייע במצב זה?

  • לא להתכחש או להתעלם מהמצב: יש לשוחח באופן פתוח ככל הניתן עם הילד על השימוש בסמים.
  • לאפשר לילד סביבה ביתית, חמה ועוטפת ככל הניתן, ללא שיפוטיות.
  • ניתן להסתייע בחברים של הילדים כדי להבין את חומרת המצב ותדירות השימוש על מנת לטפל, אך חשוב להבין שבני נוער נמנעים מ”הלשנה”, ולכן מומלץ להיעזר במישהו צעיר יותר שיתווך את המידע. מורה צעיר, מדריך/רכז בתנועת נוער וכו’.
  • במקרים מסוימים, המתבגר הנפגע לא מעוניין להפסיק את השימוש בסמים ואינו רואה את השימוש כבעייתי. עבורו, הפסקת השימוש תוביל להתמודדות עם הרגשות אותן ניסה להדחיק. על כן יש צורך בגורם טיפולי מוסמך שיסייע.
  • פנייה לגורם מוסמך להמשך טיפול בשימוש בסמים ומשברים נפשיים אצל בני נוער.
  • הקפדה על תזונה בריאה, שינה טובה והמון חום ואהבה.

סימנים לחרדה

במידה ולא זיהיתם את סימני השימוש בסמים אצל ילדכם, ייתכן שהוא פשוט חווה תחושות של חרדה ללא קשר לשימוש בסמים. אז איך תדעו אם ילדכם נכנס למצב חרדתי?

סימני אזהרה פיזיים לחרדה:

דופק מואץ וקוצר נשימה, סחרחורות, רעד והזעה, תחושת מחנק או בחילה, כאבי בטן וחולשה גופנית כללית.

סימני אזהרה נפשיים לחרדה:

פחד פתאומי, תחושת איבוד שליטה, רצון לברוח ומצב רוח ירוד.

כאשר מזהים סימנים אלה, ניתן לסייע באופן ראשוני על ידי הקשבה לילד החרדתי ומתן ביטוי ואישור לתחושותיו, ביצוע תרגילי נשימה ויצירת הסחות דעת כמו למשל מתן משימות פשוטות ושגרתיות: הדחת כלים, עבודה בגינה ועוד.

לסיום: ההמלצה הכי חשובה היא לקיים דיאלוג קבוע ורציף עם הנער/ה המתבגר/ת, כלומר לקיים שיחה משתפת שבה שני הצדדים לוקחים חלק, כן גם אתם חייבים להוות דוגמה אישית בעניין הזה. ובדיאלוג הכוונה איננה לשאלות “חקירה” כמו למשל: אכלת? עשית שיעורים? וכו’.

ובכל מקרה מומלץ לפנות לאיש מקצוע ולהיוועץ עימו.

הכותב הוא נשיא ומייסד ׳כפר איזון׳ ומומחה לטיפול בנפגעי חרדה, פוסט טראומה ומשברים נפשיים משולבים עם שימוש בסמים (בעיקר קנאביס וסמי הזיות)

לא להתבלבל: סמי הפיצוצייה הם סמים מסוכנים לכל דבר

האם הילד שלכם סובל מדיכאון?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.