fbpx

“המפקדת”: עוד צעד לייצוג נשי נכון על המסך

“המפקדת”, על שלל הדמויות שבה, מציגה מציאות בה אנשים שונים לא מייצגים אך ורק את השונות שלהם, אלא “השונות” היא רק חלק קטן מהאופי והזהות שלהם

 “המפקדת” מצטרפת לרשימה ההולכת וגדלה של סדרות מצליחות וטובות מבית כאן 11. היא אמנם לא תיקח מהבכורה של “חזרות”, אך היא עדיין מוכיחה את עצמה כסדרה מרשימה, רהוטה ומצחיקה. לאלו שלא הספיקו עדיין לצפות הנה סיכום קצר – נועה, קצינת חמ”ל, משובצת בתור מ”מית לאחר שקודמתה בתפקיד נורתה בשוגג על ידי אחת המ”כיות. נועה ה”קרה” נאלצת להתמודד עם מחלקה חדשה לגמרי המגיעה לטירונות – מחלקה של נערות איתן (נערות הנמצאות במסלול טירונות מיוחד מפאת קב”א או דפ”ר נמוך).

 שלל הדמויות בסדרה, החל מהמפקדת נועה (אלונה סער), דרך המ”כיות המוצבות תחת נועה ועד הטירוניות מבתים קשי יום, כולן מגולמות על ידי קאסט מרשים, שמורכב ברובו מנשים צעירות ולא מאוד ידועות. הן לוקחות את הסדרה לרמה הבאה – בין ערבה (עלמה קיני), מפקדת הכיתה הרגישה שהתאמתה לתפקיד מוטלת בספק, לחגית “חגו” (גל מלכה המצוינת, שזה תפקידה הראשון בזירת ה”מיינסטרים”, אך אני מקווה שלחלוטין לא האחרון), מנהיגת הטירוניות.

תוואי הסדרה, העוקב אחר הטירונות של המחלקה, בד בבד עם סיפוריהן האישיים של המפקדות, חושף לנו צד אחר ממרבית התוכן הנמסר לנו על ידי המדיה על הצבא. חוסר הניסיון והביטחון של מרבית הדרג הניהולי בסדרה מדגיש את העובדה כי מירב האנשים המשרתים בתפקידים אלו קרובים מאוד בגיל לאלו הפקודים תחתם – אולי הם אפילו הכירו מראש או היו ביחד בכיתה.

“המפקדת” צובעת את הצבא באור לא ריאליסטי – כנראה ששום מפקדת כיתה לא תסתיר עבריין בבסיס, או שאחת תירה בעינה של מפקדת המחלקה הממונה עליה, אך בכל זאת מצליחה להציג סיטואציות ולבטים המוצגים לנו (בני הנוער) לפני הגיוס – בין הקושי להתרגל למסגרת הצבאית לבין הדיסוננס הנוצר עם הדרג המנהלי – דברים שרובנו שומעים מחברינו שהתגייסו כבר.

דור חדש של סדרות התבגרות

אבל עניין הצבא אינו מוקד הסדרה, הדמויות בה הן העיקר. ולא רק הדמויות, אלא מה שהן מייצגות. בחרתי לא להתייחס לדמותה של המפקדת עצמה שזכתה ללא מעט סיקור וביקורות ולהתמקד בדמויות ובמסרים אחרים שאולי פוספסו. בסדרה קיימות אמנם דמויות סטריאוטיפיות, לא נשקר – במיוחד כאשר מדובר בייצוגן של נערות איתן, שאף הוציאו מטעמן הודעה המגנה את הייצוג בסדרה. אך מעבר לזה, אין התייחסות סטריאוטיפית לדמויות – לא, הבחורה הלסבית לא גברית, וכן יש לה תכונות אופי אחרות חוץ מהזהות המינית שלה. הבחורה המלאה לא מתמודדת עם ביטחון עצמי נמוך ובעיות אכילה, ואף מנהלת קשר סמי-רומנטי וסמי-מיני עם מפקד הפלוגה. גם הייצוג של נערות איתן אינו שלילי לחלוטין – ובאחד הפרקים החדשים ניתן לראות את סיפורן האישי של אחדות מדמויות המשנה, סיפורים שנותנים נפח ועומק לדמויות שעד עכשיו חזינו בהן כ”עושות צרות”. הסדרה מציגה מציאות שאולי מוכרת לבני נוער בדורנו  – מציאות בה אנשים שונים לא מייצגים אך ורק את השונות שלהם, אלא ש”השונות” שלהם היא רק חלק קטן מהאופי וזהות שלהם. “המפקדת” מציגה דור חדש של סדרות התבגרות, כזה שמציג את הדמויות כאנשים, ולא כמסגרות – וזאת הגדולה שלה. דמויות המשנה בה מייצגות אנשים מכמעט כל קשתות החברה הישראלית; בין אליסה העולה החדשה, לסבטה הטרנסית ועד לתות האתיופית. הסדרה מנסה להראות את אותו “כוח נשי” בגרסה המתוקנת והכנה שלו – זה לא תמיד מצליח לה, אבל לפחות ישנו ניסיון. היא אולי לא מדויקת לרגעים, אך הסדרה, וכל הקאסט המרשים שלה, מציינת עוד צעד למען ייצוג נשי הגון וכנה – דבר שרבים מאיתנו יכולים ללמוד ממנו הרבה.

הכותבת היא נערה בת 15, תלמידה בכיתה ט’

בילי אייליש העזה להצטלם במחוך ל”ווג”

“הם פשוט מעוררי השראה”: ראיון עם במאי “סליחה על השאלה ילדים”

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.