fbpx

“השמאל כפי שהסברתי לנכדתי”, ספר חדש לבני נוער

אורי וובר, קיבוצניק וסבא מצא דרך מקורית ומעניינת להנציח את זכר אחיו שנפטר מקורונה. בהשראתו ומתוך שיחות עם נכדתו בת ה-14, הוא כתב ספר המתמודד בגובה העיניים עם המושגים “שמאל ” ו”ימין” בישראל. רלבנטי לימי הקמת ממשלת שינוי

הכל התחיל עם הקורונה.

כמה ימים לפני הסגר הראשון בארץ התקשרתי לאח שלי בצרפת לשמוע מה שלומם, שם. הוא בישר לי שחבר שפגש לפני מספר ימים הודיע לו באותו בוקר שחטף קורונה. הוא הוסיף, בנימה בוטחת, “אני מקווה שזה יעבור בשלום”.

שבוע לאחר מכן התקשרתי שוב. הוא כבר היה חולה ובדרך לבית חולים. הוואטסאפ המשפחתי עדכן את כולנו מדי יום. הימים עברו כאשר הוא מאושפז, מורדם ומונשם – ללא שיפור. לאחר שלושה שבועות הודיעו הרופאים שאין יותר תקווה.

כך, בזמן שהמגפה השאירה אותנו כאן סגורים בבתים, אח שלי נפטר מהמחלה. ההלם היה קשה. רק לפני חודש דיברנו בטלפון.

בימים הראשונים, סגור בבית, נשארתי לבד עם הזיכרונות. דפדפתי באלבומים ובספרים הרבים שכתב.

נוסעים ברכב ועונים על שאלות מורכבות

אח שלי, היה נגוע בחיידק פוליטי. מגיל צעיר הוא רצה “לשנות את החברה”, “לבנות עולם חדש”. הוא היה קורא ומעמיק ללא הפסקה, חושב וכותב המון, ופעיל מאוד בשטח. הוא נמנה עם מנהיגי מרד הסטודנטים ב-1968, בין מארגני הזרם השמאלני הפעיל ביותר בתקופה זו עד שב-1986 שינה כיוון והצטרף למפלגה הסוציאליסטית הצרפתית והפך אחד ממנהיגיה.

בין הספרים שכתב נפלתי על סיפרון שיצא בשנת 2000 בשם “השמאל כפי שהסברתי לבנותיי”. הוא מספר על נסיעה ברכב עם שתי בנותיו. הן שואלת שאלות על המצב הפוליטי בצרפת והוא עונה להן בצורה דידקטית בהירה תוך דגש על מדיניות השמאל.

בצרפת היתה אז סידרת ספרים בסגנון זה בה הוסברו כל מיני מושגים לילדים צעירים. אחד מהם אפילו תורגם לעברית: “הגזענות כפי שהסברתי לבתי”, מאת טאהר בן ג’לון (בבל 1998).

דפדפתי בספר, קראתי קטעים, ופתאום היתה לי הברקה: כל-כך חסר מסמך המציג בצורה רצינית ומכובדת מה זה שמאל בישראל. החלטתי להתלבש על הנושא. הוא לא היה זר לי. שנים רבות עסקתי בארגון סמינרים רעיוניים בגבעת חביבה (מרכז סמינריונים של התנועה הקיבוצית) כאשר עבדתי שם.

שמאל וימין אינם רק קללות וגידופים

חיפשתי בת-שיח איתה אוכל להבהיר את המושגים. לשוחח עם הילדים שלי לא התאים, הם היו כבר בוגרים ועסוקים בגידול ילדים. חשבתי על הנכדה שלי, שי, בת 14, ילדה מחוננת וסקרנית וחייכתי רק על המחשבה הזו. איזה כיף.

באותה תקופה פקדה את הארץ סדרה של מערכות בחירות. התחלת הספר כבר התגלגלה מעצמה בראשי:

“אני מטייל עם הנכדה הגדולה שלי, שי, ילדה סקרנית ופיקחית, בת 14, השואלת אין־ספור שאלות על כל מה שלא ברור ומובן לה.

בחוצות מסביב כרזות גדולות מזהירות את המצביעים מפני הסכנה של “ניצחון השמאל בבחירות” – “אסון לישראל” כך מכנים זאת.

בכלי התקשורת שומעים אין־ספור האשמות נגד כל מתנגדי הממשלה, אלה הופכים מיד ל”תומכי השמאל” שמובילים ל”הרס המדינה”. המושג “שמאל” הפך למילת גנאי, מילה נרדפת לבגידה, לאסון”

כאשר הסגר הסתיים טסתי לשבוע לראות את המשפחה בפאריס וחזרתי ישר לבידוד של 14 יום. לבד בבית עם המון זמן פנוי, התיישבתי מול המחשב והתחלתי לכתוב.

הספר שכתב אחי נתן לי השראה אבל רציתי להציג את הייחודיות של השמאל הישראלי.  בתקופה זו כאשר הוויכוח הפוליטי הפך להיות רדוד ומגמתי, ראיתי לנכון להחזיר למושגים “שמאל” ו”ימין” את כבודם האבוד. המושגים  “שמאל” ו”ימין” אינם קללות וגידופים. יש להם היסטוריה ארוכה ומשמעות מוגדרת וברורה – בכל העולם וגם בישראל. לאורם התנהלו מאבקים קשים אשר הביאו להישגים אדירים אך גם לאסונות מחרידים. על כל אלה בספר.

השאלות לא תמיד היו פשוטות. שי שאלה למשל: “אתם אומרים שאתם שמאל, אבל בכל מקום אומרים שאנשי השמאל הם
בוגדים, הם האויבים של ישראל. אז מה אתה אומר?
” ובהמשך הקשתה “נראה לי שגם השמאל וגם הימין התמתנו, בסוף שניהם ייפגשו איפשהו באמצע, לא?”

שני סגרים ושני בידודים לקח לי לכתוב את הספר כאשר התקדמתי צעד צעד. השתדלתי לכתוב בשפה פשוטה המובנת לבני נוער, בסגנון מכובד, כלפי השמאל וגם כלפי הימין שאף הוא זרם משמעותי מאוד. סיום המלאכה הגיע כאשר הרגשתי שביטאתי את עיקר התובנות שלי בנושא בעיקר בכל הקשור למציאות הישראלית.

מאז הספר מופץ והתגובות מאוד אוהדות. תגובות של אנשים המודים ש”זה עשה לי המון סדר במה שידעתי” או “למדתי המון דברים שלא ידעתי ” וגם הרבה פעמים “ספר חובה לכל נער המתעניין”.

אז לכל המסתקרנים אתם מוזמנים להזמין במייל ourber@gmail.com.

הכותב הוא סופר וסוציולוג חבר קיבוץ יחיעם, שעלה מצרפת עם גרעין של השומר הצעיר וסבא של שי.

“חלק מהנוער כבר הספיק להתייאש מהפוליטיקה במדינה”

עושים שלום יפה

 

 

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.