fbpx

החרם החברתי שאתם כנראה לא יודעים עליו

ממחקר שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך עולה שבנות חוות יותר חרם חברתי מבנים. כך גם ילדים עם מראה חיצוני לא מושך ותלמידים עם הישגים לימודיים גבוהים ורובם לא פונים לבקש עזרה

שני שליש מהצעירים בגילים 25-18 זוכרים אירועי חרם בבית ספרם. כך עולה ממחקר שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך. חלקם כמוחרמים בעצמם וחלקם כשותפים או עדי ראייה ראייה בבתי הספר. פרופ’ איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך אומר כי “הגורמים המרכזיים לביצוע החרם החברתי קשורים במידה רבה בצורך בשליטה, במוטיבציה לכוח ובתוקפנות”

מהמחקר, שנערך בחודש ינואר 2021, עולה שתופעת החרם שכיחה בכיתות ד-ו וב-43% מהמקרים החרם נמשך חודש או יותר. פעילויות החרם הנפוצות כללו הימנעות מדיבור עם הילד המוחרם, הימנעות מהזמנה להשתתפות בפעילויות קבוצתיות, ונקיטת אלימות . עוד עולה, שלתופעת החרם החברתי ישנן השלכות לטווח ארוך שהנפוצות בהן הן חוסר אמון , בדידות וחרדה חברתית.

את הסקר ערכו פרופ’ איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך וד”ר ענת כורם, ראש מרכז המחקר מהות לקשרי משפחות-מערכת החינוך ומרצה בכירה לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך.

ממצאי המחקר

בנות מוחרמות באופן מובהק יותר – 62%.

60% ממקרי החרם החברתי התרחשו בבתי הספר הממלכתיים, 21% בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ו-19% בבתי ספר חרדיים.

ל-27% מהילדים המוחרמים היה מראה חיצוני לא מושך, ו-21% מהם סבלו מבעיות הקשורות לגובה ולמשקל.

ל-47% מהילדים שחוו חרם היו הישגים לימודיים גבוהים לעומת 12% בלבד שלהם היו הישגים נמוכים.

 כשליש מהילדים המוחרמים היו במעמד חברתי נמוך.

המחקר בדק גם את ההתמודדות עם תופעת החרם בשלושה היבטים: התמודדות הילד המוחרם עצמו, התמודדותם של הורי הילד המוחרם והתמודדותו של בית הספר. מהממצאים עולה שכמעט 40% מהילדים לא נקטו דרך כלשהי להתמודד עם החרם, כמעט 40% מההורים כלל לא ידעו על החרם ורק 38% מהילדים דיווחו שבית ספר התערב בחרם.

חשוב לדעת שיש דרכים להתמודד עם חרם. להלן כמה טיפים שהכינה ד”ר אלה שראל-מחלב, מרצה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת ביחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות, שפ״י במשרד החינוך

טיפים לילד שחווה בריונות

  • ילדים, אם פוגעים בכם ברשת חשוב להקשיב לקול הפנימי שלכם, ולאתר את האנשים שאתם סומכים עליהם ויכולים לשתף אותם באירוע וברגשות שהוא מעורר.
  • לפני שאתם פונים אל אותם אנשים נסו לברר בעצמכם, מה הייתם רוצים לומר להם ומה הייתם רוצים שיקרה בעקבות הפנייה. שתפו אותם בציפייה שלכם וחשבו איתם יחד על דרכי פעולה.
  • לעיתים קורה שאתם פונים למבוגר ולא מקבלים את העזרה שקיוויתם לקבל, חשוב לא לוותר ולחפש את העיתוי או את המבוגר שיכול לעזור.
  • הכינו רשימה של הדברים שמשמחים אתכם ותלו אותה בחדר. בחרו כל יום פעולה אחת שעושה לכם תחושה טובה ושלבו אותה בסדר היום שלכם. 
  • צרו קשר עם חברים או עם אנשים שאתם אוהבים וצאו מקבוצות שיש בהן ילדים פוגעים.

טיפים לילדים שעדים להתנהגות בריונית

אם אתם עדים ראשונים למקרי התעללות, יש לכם תפקיד חשוב בסיוע לילדים שנמצאים במצוקה. הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות:

  • הודעת תמיכה בילד הנפגע בווטסאפ הכיתתי או הפרטי. 
  • הודעת הסתייגות מהתנהגות פוגענית בווטסאפ הכיתתי או הפרטי.
  • שיחת טלפון לילד הנפגע, לשאול לשלומו ולהביע תמיכה והסתייגות מההתנהגות הפוגענית.
  • שיחת טלפון לילד הפוגע לשאול על פשר המעשה ולהציע לו עזרה. ילד פוגע הוא ילד שלא טוב לו ואולי גם הוא זקוק לעזרה.
  • והכי חשוב  – לשתף מבוגרים: ההורים שלכם, הורי הילד שנפגע, המורה והיועצת.
  • אפשר וכדאי להיות  בקשר עם מוקד 105 שמטפלים בפגיעות ברשת.

“אני לא אשכח את הפעם הראשונה בה עברתי חרם!”

טראומה לכל החיים? 

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.