fbpx

סכנה להתפתחות הפרעות אכילה בעקבות הקורונה

מחקר אמריקאי מנתח את הגורמים שמעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה בקרב בני נוער בעקבות הקורונה. עם החזרה לשגרה יש גם פתרונות שכדאי לאמץ

לפי מחקר שהתפרסם בחודש אפריל באתר איגוד רופאי הילדים האמריקאי Pediatrics  זוהו שלושה גורמים שמעלים את הסיכון להתפתחות הפרעת אכילה בקרב בני נוער- ההפסקה החדה בלימודים פנים מול פנים, הפסקת ההשתתפות בפעילויות ספורט, וחרדה כללית.

שלושת הגורמים האלה אינם חדשים אך הם קיבלו משנה תוקף בתקופה האחרונה מאז התפרצות מגפת הקורונה. המחקר מסביר איך כל אחד מהנתונים האלה משפיע ומגדיל את הסיכון של בני הנוער בארצות הברית בפרט ובעולם המערבי בכלל לפתח הפרעות אכילה. כבר בדצמבר 2020 הוציא איגוד רופאי הילדים האמריקאי חוזר לכל רופאי הילדים בארצות הברית עם הנחיות והוראות כיצד לזהות מי נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אכילה עקב המצב ולייעץ לו באופן יזום.

ההפסקה החדה בלימודים פנים מול פנים

העובדה שמרבית בני הנוער לא למדו בבתי הספר אלא מול מסכים השפיעה באופן ישיר על הפן החברתי. הם זקוקים למפגש, לפיתוח השיח ביניהם ולתחושה של שייכות שמהווה צורך בסיסי של כל ילד, מתבגר ואדם בוגר.

הריחוק שנוצר בעקבות מגפת הקורונה גרם לתחושת פחד וחוסר וודאות לגבי העתיד הלא ידוע בגיל שהוא גם כך בעייתי. הילדים ובני הנוער שאלו את עצמם שאלות כמו: האם נחזור להיות ביחד כמו פעם ? האם נוכל להסיר מסכות ולהתקרב?

תחושת חוסר הוודאות והפחדים שבני הנוער חווים מעלים את הצורך שלהם בשליטה, שליטה על הדברים שכן בשליטתם כגון אכילה. כלומר, בהיעדר שליטה על מתי יסירו מסכות או מתי יחזרו ללמוד בכיתות אבל הם מסתפקים במה שהם כן יכולים לשלוט עליו – כמו למשל באוכל שנכנס לגוף שלהם ובכמויות שהם אוכלים. תחושת הפחד וחוסר הוודאות יחד עם הצורך בשליטה מובילים לבחירת מזון על פי הרגש המיידי , מזון שירגיע אותם וכמה שיותר מהר וכך נוצרת אכילה רגשית.

הפסקת ההשתתפות בפעילויות ספורט


אם ננסה להיזכר בעולם לפני מגפת הקורונה, גם אז בני הנוער היו מבלים זמן מכובד מול המסכים אך במקביל יכלו לצאת החוצה, למפגשי חברה שיש בהם תנועה, לחוגים, לפארק ולחדר הכושר או לפעילות ספורטיבית אחרת. כשהסגרים החלו האפשרות לצאת לפעילות, בעיקר לחוגים ולפעילויות מסודרות וקבועות נקטעה לגמרי והמסכים השתלטו על הפער וגרמו להתמכרות.

מבחינה גופנית, כשהגוף לא נמצא בפעילות ספורטיבית ולא מקבל אנרגיה על בסיס קבוע, הוא מחפש לעצמו דרכים אחרות לצריכת האנרגיה הנדרשת לו. הגוף באופן אוטומטי שולח אותנו לאוכל פשוט ועשיר בסוכרים  – ממתקים, מתוקים, חטיפים, פחמימות פשוטות –  כי זה המזון הכי מהיר שדרכו הגוף מקבל את האנרגיה.
נוסיף לזה את השימוש הממושך במסכים שגם הוא מעלה את הצורך באנרגיה כתוצאה מפעילות יתר של העיניים, המוח ומערכת העצבים.
השילוב של שני הגורמים האלו יחד עם ההורמונים המשתוללים אצל בני הנוער ומשבשים את הבחירה באוכל בריא, מביאים את בני הנוער  לחפש אוכל שעשיר בסוכרים ופחמימות פשוטות כדי להעלות את האנרגיה של הגוף באופן מיידי, וכאשר הם חווים את התחושה הזו היא זו שתגרום להם לצרוך שוב את אותו המזון.

למרות שלאחר תום הסגר הראשון היה כבר ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית מחוץ לבית בקרבת מקום, רבים מבני הנוער העדיפו את המסכים ולא הצליחו לחזור לפעילות קבועה ללא מסגרת.

חרדה כללית

המצב הנפשי המושפע מכל השינויים שהתרחשו בחסות המגפה גרם לערבוב של רגשות שגרמו לחרדה כללית ולא מוסברת, וכתוצאה מכך האוכל כפיצוי הפך להיות המענה האולטימטיבי.

איך ניתן לסייע ולהפחית את הסיכון להפרעת אכילה?

ישנן כמה דרכים שיכולות בהחלט לעזור לבני נוער לחזור לאכילה בריאה ולשמור עליה גם במצבים עתידיים דומים. הדגש הוא לא לשפוט אותם או לדבר אליהם מלמעלה אלא לשתף אותם כמה שיותר בתהליך כדי שיחוו את ההצלחה ואת ההשפעה בעצמם ועל עצמם.

  • לתת להם לבחור ולהכין את הארוחה הבריאה שהם רוצים לאכול ולהשתתף איתם בארוחה – זה יכול בהחלט להחזיר להם את השליטה על האכילה שלהם ובמקביל מאפשר להם להתבטא וליצור.
    מתבגרים אוהבים מאוד להרגיש בשליטה ולקחת את המושכות לידיים שלהם במיוחד בדברים שמשפיעים על הנראות שלהם, כך שאם נאפשר וניתן להם להכין ארוחה שלמה, מבלי שנעזור להם, הרגשת השליטה והביטוי העצמי שלהם תתחזק.

  • לתת להם להכין תפריט או תוכנית תזונתית יומית או שבועית – באמצעותה הצורך בנשנושים וחיפוש המתוקים ירד באופן משמעותי.
    תפריט/תוכנית תזונתית יספק להם את תחושת הוודאות – הם ידעו מה לאכול, כמה ומתי ואם הם יהיו אלה שיבנו את התוכנית או שייקחו בה חלק, ההתחייבות שלהם לביצוע תהיה בהתאם.
    חשוב מאוד לשים לב שהמזונות שנמצאים בתפריט/בתוכנית יהיו מזונות בריאים, כמו פחמימות מורכבות ושומנים טובים ולצמצם ככל האפשר את צריכת הפחמימות הפשוטות (כגון פסטה מקמח לבן, פיתות, עוגות ועוגיות, פיצה מוכנה).

  • חיבור ומודעות לרגש ומציאת דרכים חילופיות להעלאת האנרגיה – צריך לסייע לבני הנוער להיות מחוברים לרגשות שלהם, לצרכים הנפשיים והרגשיים. לעזור להם למצוא פתרונות המתאימים למצב, חוץ מאוכל, שיכולים להעלות את האנרגיה ואז הגישה והתפיסה שלהם לאוכל משתנה בהתאם.
    תזכרו תמיד שהתמדה בתרגול תעזור לנו במיוחד אם אנחנו משנים הרגל ישן בחדש.

  • הוספת פעילות גופנית לסדר היומי –  עכשיו כשיצאנו מהסגרים והשגרה התחילה לחזור, האפשרות לפעילות גופנית חזרה. זה יכול להיות הליכה או ריצה, חדר כושר או אפליקציה לפעילות יחידנית, או פעילות עם קבוצתית או מאמן אישי. יש הרבה אופציות שניתן לבחור מהן את מה שהכי מתאים ומה שאפשר להתמיד בו.

  • זמן איכות אמיתי לפחות שלוש פעמים בשבוע  – כתוצאה מהשינויים שבני הנוער חוו בתקופה האחרונה גבר הצורך לשוחח עם מישהו ושיקשיבו להם. העומס והלחץ מצד ההורים גרם לירידה בזמן האיכות המשפחתי.
    אם נפנה זמן מוגבל (לפחות 10 דקות) לזמן איכות איתם, לדבר ולשתף או לעשות משהו משותף אז המענה בהקשבה יתקבל והצורך באוכל מפצה מצטמצם .

הכותבת היא נטורופתית ומנחת הורים מתמחה בטיפול טבעי בהפרעות קשב וריכוז. יועצת, מלמדת ומלווה משפחות לאכילה מחזקת. לעמוד הפייסבוק של ערין  

אופירה אסייג, שימי לב למסרים שאת מעבירה לילדים

עם בטן מלאה: איך להתמודד עם אכילה רגשית?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.