fbpx

שמועות בדבר “יום האונס” גרמו לבהלה של הורים, מחנכים ומתבגרים

על אף שב”טיק טוק” מכחישים את קיומם של פוסטים הקוראים לתקיפה מינית של נערות, הבהלה לבדה תרמה להפצה מוגברת של השמועות והדרך הנכונה להתמודד איתן היא לשוחח על כך עם הבנים והבנות

בשבועות האחרונים מופצות שמועות בדבר פוסטים מחו”ל באינסטגרם וב”טיק טוק” המכריזים על “יום האונס הבינלאומי” שיחול, לכאורה, ביום שבת הקרוב, 24.4. הפוסטים מופצים עם אזהרה לבנות שלא ייצאו מהבית ביום הזה, וקריאה לבנים “שישמרו על החברה/ידידות שלהם”. באותו יום יהיה “מותר” לפי אותם פוסטים לתקוף מינית נשים, לתעד את המעשים ולהעלותם לרשת.

השרה לחיזוק וקידום חברתי אורלי לוי-אבקסיס פנתה לחברת “טיק טוק” ישראל בבקשה לאחד כוחות עם מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, על מנת לעצור את התפשטות התופעה ואלה יצאו בקריאה משותפת לדווח להם מיידית על כל פוסט בנושא ולהימנע משיתוף והפצה שלהם “על מנת להפחית את הבהלה המיותרת הן בקרב הקטינים והן בקרב ההורים”. יש להדגיש כי אחרי בירור מקיף שעשתה חברת “טיק טוק” בשיתוף מוקד 105, לא נמצאו עדויות לפוסטים הקוראים לביצוע המעשים אלא רק כאלה המתריעים ומתנגדים להם. מדובר ב”הפרה ישירה של הנחיות הקהילה שלנו”, נמסר מ”טיק טוק”, “למרות שלא ראינו ראיות למגמה זו בפלטפורמה שלנו, צוות הבטיחות שלנו נשאר ערני ויסיר כל תוכן כזה.”

מסתכלים על נירמול תופעת האלימות המינית

 גם אם מדובר ככל הנראה בפייק ניוז הרי שזוהי דוגמה מובהקת להתפשטות ויראלית שקשה לעצור. כך שיחד עם זאת, הזעזוע ובהלת ההורים והמורים ברשת גדולה וכשאלה וגם אלה מפיצים את “צעדי המניעה” התוצאה היא שאין מנוס מלהיחשף לתופעה. הדבר המומלץ הוא לפיכך, לנצל את זאת כהזדמנות ולשוחח על כך עם הבנים והבנות, כך לפי המלצת איגוד הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.  בין שאר הנקודות המומלצות לשיחה מומלץ לשאול את הנוער “מה חשבת על הפרסומים האלה? מה זה גרם לך להרגיש?” ולתת לגיטימציה לכל תגובה (פחד, בלבול, צחוק, עלבון)  ללא כעס או ביטול. כמו כן, מומלץ לשוחח על כך שפוסטים כאלו הם ביטוי להתנהגות חברתית שהופכת אונס ואלימות מינית לדבר נורמלי. בהתאם לגיל ולהבנה אפשר להעלות בשיחה את המושג “תרבות האונס”. יחס סבלני, התעלמות או בדיחות לגבי אלימות מינית וכמובן עידוד אקטיבי או פסיבי להתנהגות מינית ללא הסכמה, הופכת אותה למשהו שלכאורה אי אפשר למנוע. גם במקרה של הפרסום הזה, שמציג את האלימות המינית כמשהו שלילי כביכול, אפשר לראות ניסיון להפוך אותה למשהו בלתי נמנע, כשהדרך היחידה להימנע היא “להיזהר” ו”להישאר בבית”.

שווה לשים את האצבע גם על כך שהפרסום הזה מחלק את העולם ל”בנות” ול”בנים” כשלכל צד תפקידים ברורים ומנוגדים ויוצר אווירה מלחמה של “בנים נגד בנות” ולהיפך. בהקשר זה אפשר לדבר על איך אנחנו רואים את התפקיד שלנו? האם הבנות מקבלות על עצמן את תפקיד “הקורבן” וצריכות “לשמור על עצמן”? והאם הבנים מקבלים על עצמם את תפקיד “המגן” מה שאומר למעשה שהבנות חלשות יותר וזקוקות להגנה ושלהם, לבנים, כביכול אסור לפחד.

ולבסוף – איך אנחנו מתנגדים לפרסומים כאלה, איך אנחנו כבני נוער משמיעות ומשמיעים את הקול שלנו בלי פחד.

כל אלה יכולים להיות כר נרחב לשיחה אישית ביתית בין הורים לילדיהם או בשעת חינוך בין מורה לתלמידיה. ובכל מקרה יש לעודד את בני הנוער לסמוך על המבוגרים ולפנות לעזרה למבוגר שסומכים עליו, או למוקד 105 או למרכזי הסיוע בחיוג 1202.

הנערות של היום לא מוכנות לשתוק יותר, אבל זה לא מספיק

למה אף אחד לא עשה כלום?

 

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.