fbpx

בהתחלה נרתעתי מלימודי נגרות כי זה נחשב מקצוע “גברי”

היום תמרה יודעת שאפשר לשבור את הסטיגמות החברתיות העמוקות שטבועות בנו, שנשים יכולות לעסוק בכל תחום ושצריך לתת לזה יותר ביטוי בתקשורת

אני תמרה גראוס, תלמידה בכיתה י’ בתיכון החברתי תל אביב-יפו. בחרתי ללמוד בתיכון החברתי מכיוון שחיפשתי מקום המעודד תלמידים לחשוב ולחקור ולא רק ללמוד את החומר המיועד לבגרויות בשביל הציונים. חיפשתי מקום עם יחס אישי, מקום בו למורים אכפת ממך, מחלומותייך ומהרצונות שלך. מקום שאכפת לו מהסביבה ומאקטיביזם, מקום שיכין אותי לעולם ולאתגריו וכזה ששמים בו דגש על שוויון וכבוד.

בחרתי ללמוד במגמת אקו-חקלאות אורבנית משום שאכפת לי מהסביבה ואני דואגת לעתיד שלי ולעתיד העולם, במיוחד ביחס להתחממות הגלובלית והחקלאות כיום. אני רוצה לעזור ולתרום, להיות חלק מהפתרון. אני רוצה ללמוד איך אני כאינדיבידואלית יכולה לעשות שינוי.

במגמה אנחנו לומדים על אקולוגיה, חקלאות עירונית, קיימות ונגרות. כששמעתי לראשונה שבמגמה נלמד גם נגרות, נרתעתי. המחשבה  הראשונה שעלתה לי לראש היתה “זה לא בשבילי”, באופן טבעי הרגשתי שזה מקצוע גברי.

אני מחשיבה את עצמי כפמיניסטית, אני מאמינה בשוויון בין המינים וחושבת שנשים יכולות ומסוגלות לעשות כל מה שהן רוצות, והן יכולות בלי שום בעיה לעסוק במקצועות שנחשבים “גבריים”. לכן עצם מחשבה שעברה לי בראש בהתחלה, היתה קשה לי. היה לי חשש אמיתי שאנשים לא יעריכו אותי נכון, ישפטו אותי ולא יתנו לי את המקום בגלל היותי אישה.

השאלה למה בחברת גברים אני מרגישה את הצורך להיות בצד, וכשאני עובדת לבד או עם עוד מישהו אני עובדת מאוד קשה, הטרידה אותי רבות. בימים הראשונים שלי במגמה הרגשתי טיפה מאוימת מסדנת הנגרות. נאלצתי להתגבר על הפחד מלפשל. הייתי צריכה להעז לעשות דברים ולהראות שבסופו של דבר אני כן יודעת מה אני עושה. גם היום אני עדיין לא ב-100% בטוחה בעצמי, בעיקר מול הבנים אבל נתתי לזה צ’אנס וכיום אני מאוד מחבבת נגרות ואף נהנית מזה. אך העובדה שבחברת גברים עדיין קשה לי להיות עצמי ולעבוד קשה, מפריעה לי.

החברה עדיין לא משוחררת מסטיגמות

הבנתי שזה משהו שטבוע בנו מאוד עמוק, כתוצאה מתפיסות חברתיות, נורמות ודפוסים אותם אנחנו סופגים מילדות בכל מקום: בבית, בתקשורת, בחברה, בספרים ועוד. אין ספק שחל שינוי והיום החברה שלנו מנסה להיות יותר שוויונית אבל היא עדיין לא משוחררת לחלוטין מהסטיגמות. כשאני מספרת לחבריי על הנגרות רובם מאוד מאוד תומכים ומתלהבים אך גם מופתעים מכיוון שבחיים לא הייתי בן אדם שאוהב לעבוד עם עץ. יש גם אנשים שלפעמים מסתכלים עליי טיפה מוזר אבל די מהר מתרצים ומתלהבים.

לדעתי כדי שיהיה יותר לגיטימי, נורמלי, פשוט וטבעי עבורי ועבור נשים אחרות, לעבוד בתחומים שנחשבים “גבריים”, חייבים להראות יותר נשים העוסקות בתחומים אלו, להביא אותן להרצאות ולתת להן ייצוג בתקשורת וברשתות החברתיות. למשל, בבית הספר שלנו יש אישה מורה לסאונד, מקצוע טכני הנחשב גברי. הנוכחות שלה בתחום מראה לנערות בתיכון שיש אפשרויות אחרות, שמי שמתעניינת בתחום יכולה לעשות כל מה שגברים יכולים, ואף יותר.

הכותבת היא תלמידת כיתה י’ בתיכון החברתי תל-אביב-יפו

הפסקת עשר: רגע לפני הבגרויות, איך לעורר מוטיבציה ללמוד? 

המשפטים שמורידים את הביטחון העצמי של המתבגרים

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.