אחרי הסתגרות בבית במשך חודשים, בגלל שהוריו נמצאים בקבוצת סיכון, יותם מוהל, תלמיד כיתה י”א, התחסן. עכשיו הוא מבקש מכולנו לבדוק את העובדות, לחשב תועלת מול סיכון – ולקחת חלק במאמץ לסלק את הקורונה מחיינו
אני יותם מוהל, תלמיד כיתה י”א שההורים שלו בקבוצת סיכון מקורונה. כמו יותר מדי אנשים, יש לי את ה”זכות” להגיד שהשנה האחרונה לא הייתה קלה. עד היום לא הייתי בן אדם שמרן מאף בחינה, אבל כשההורים שלי גילו שהם בקבוצת סיכון – זה השתנה. בתור מתבגר אני יכול להגיד שלא לראות חברים, ללמוד בזום ולהיות תקוע בבית למשך חודשים מוציא אותך מדעתך. הרגשתי שאין סוף לסיוט. מסגר לסגר צפיתי בחוסר אונים במספר החולים עולה ועולה וידעתי שבקרוב לצאת מהבית לא תהיה אופציה. בגלל זה כששמעתי שיש חיסונים, היה לי קשה להוריד את החיוך מהפנים. כיום אני והוריי מחוסנים, ולמרות שהלחץ מתחיל לרדת, זה עדיין לא הסוף.
החיסונים יצילו חיים, זה כבר ברור. מניעת תחלואה קשה ובלימת התחלואה בעזרתם תציל אינספור חיים בכל העולם. אך תקופת הקורונה פגעה לא רק בריאותית בכל כך הרבה אנשים, שיהיה קשה למנות אותם גם אם תתנו לי כמה שבועות. החיסונים הם הדרך של כולנו לעצור את המגיפה הזו ולהציל אותם: זקנים וניצולי שואה בודדים שאין מי שיטפל בהם, בעלי עסקים קטנים, אנשים שאיבדו את העבודה שלהם ואנשים שהבריאות הנפשית שלהם הדרדרה למצב קשה. אם כל זה לא מספיק לכם, אזכיר לכם שלפני שנה יכולנו לצאת החוצה לבלות בקניונים, מסעדות, בתי קולנוע, להשתתף בחתונות ולהיפגש עם חברים בלי מסיכות! הזוי לא? זה אמנם נראה רדוד בהשוואה לשאר הסיבות, אך בני אדם הם יצורים חברתיים ואחרי בידוד של חודשים אני יכול להגיד שמניעה של מגע אנושי לא בריאה באף צורה.
יש הרבה “פייק” על החיסונים שמונע מאנשים להתחסן, הרבה מידע שקרי והגזמות על תופעות הלוואי והסיכונים. אך גם כל המידע שצריך לדעת מפורסם באינטרנט. אפשר למצוא מחקרים ומידע של פייזר או מודרנה על החיסון עצמו, תופעות הלוואי ויעילות החיסון. בבקשה, אל תאמינו לכל פוסט בפייסבוק, אלא תלכו לבדוק את המקורות בעצמכם.
הנה למשל סרטון באנגלית של 2 דקות שמסביר איך הצליחו לפתח את החיסון כל כך מהר.
אבל למה בעצם כולנו צריכים להתחסן? אם לא ידעתם, יש דבר נפלא בשם “חסינות עדר”. כשאחוז גבוה מספיק מהאוכלוסייה מחוסן, הווירוס לא יכול להתפשט בצורה שתמשיך את קיומו ואז הוא דועך. כך כולנו נוכל לחזור לשגרת חיים רגילה, לחזור לעבודה, ללימודים בבית הספר וגם לחבק אחד את השני. אך אנחנו עוד לא שם. אחוז המתחסנים בישראל הוא הגבוה בעולם, אבל אם אחוז גדול מהאוכלוסייה לא ירצה להתחסן כשיוכל, לא נשיג חסינות עדר מספקת והמגיפה תמשיך לחיות איתנו.
בגלל כל הפייק והדיווחים המוגזמים, גם אני בהתחלה קצת חששתי להתחסן, אז חשבתי עם עצמי למה בעצם חשוב להתחסן ולהגיע לחסינות עדר. קראתי הרבה על תיאוריות אימים שיכולות לקרות, אך אין להם שום הוכחות. לעומת העובדות בשטח: השפעות לטווח ארוך של המחלה, אנשים שמתים בכל יום, מאבדים את העבודה, נכנסים לדיכאון, מורטים את השיער בבית ונושרים מבית הספר בגלל הלימודים בזום. אלו הדברים שקורים עכשיו והם העובדות המצמררות, מה שעומד מולם זה רק השערות.
וכך החלטתי – השוותי את המציאות הלא קלה שאנחנו חיים בה כבר כמעט שנה, אל מול תופעות הלוואי (הזניחות ברוב המוחלט של המקרים) ותרחישי האימה ההיפותטיים. אני מאמין בלב שלם שצריך להתחסן. לא רק בשביל עצמנו, אלא גם בשביל האנשים שזקוקים לנו ולסוף המגיפה הזאת, מכל סיבה שהיא.
צאו להתחסן, בבקשה.
תגובה אחת
כל הכבוד למותם על הפוסט המדהים.
עם ישראל התברך בילדים האלה שמביאם לנו רק שמחה ,אושר ורווחה.
עם ישראל חי