מחקר חדש מצא שבאזורים שפתחו את בתי הספר היתה עלייה בהדבקות בנגיף הקורונה. ממש במקביל, דוח עמותת עלם מצביע על עליה מתמשכת במספר הצעירים שנמצאים במצב נפשי קשה בעקבות המצב. איזה שיקול צריך להכריע בקבלת ההחלטה האם לסגור או לפתוח את בתי הספר?
על רקע חוסר הבהירות לגבי המשך הלימודים הפורנטלים, מחקר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood (ADC) פרסם ממצאים לא אופטימיים על קצב ההדבקה בנגיף הקורונה בקרב ילדים.
על פי נתונים שניתחו חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקרי אוניברסיטת הרווארד במדינת פלורידה (המדינה היחידה שאוספת נתוני תחלואה מתאימים על פי גיל), נמצא שמחוזות שפתחו בתי ספר ללימוד פיזי הצביעו על עלייה בהדבקות בנגיף הקורונה, במיוחד בגילאי התיכון. מחוזות בהם בתי ספר לימדו מרחוק, לדוגמא על ידי זום, לא ראו עלייה בהדבקות הקורונה.
אורן מירון, דוקטורנט של פרופ’ נדב דוידוביץ’, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עקב אחר נתוני תחלואה במשך עשרה ימים לפני פתיחתם מחדש של בתי הספר ללימודים פרונטאליים ובמשך עשרים ימים נוספים לאחר פתיחתם מחדש. באמצעות השוואת בתי ספר שנפתחו מחדש עם בתי ספר שהמשיכו בלימוד מרחוק, נצפתה עלייה בשיעור התחלואה בנגיף הקורונה, במיוחד בטווח הגילאים 14-17. “לניתוח שלנו יש השלכות משמעותיות עבור כל מדינה המנסה לקבל החלטה באם לפתוח פיזית את בתי הספר בעוד הם נלחמים בשיעורי ההדבקה”, מסביר מירון. “החיסונים לא יינתנו לילדים בתחילה ולכן יש חשיבות עליונה לצמצם את שיעורי ההדבקה באמצעות סגירת בתי ספר”.
הצד השני של הקורונה
למרות הקריאה הנחרצת לסגירת בתי הספר בעקבות העלייה בתחלואה, אי אפשר להתעלם מהצד השני של המטבע: בימים אלו, ממש במקביל לפרסום המחקר, העלתה העמותה לנוער בסיכון עלם קמפיין גיוס המונים חדש. הקמפיין עלה בעקבות הדו”ח שלהם, שהצביע על עליה חדה במספר בני הנוער הנמצאים במצוקה בגלל שינויים לרעה במצבם הנפשי או הכלכלי בשל הקורונה.
בין השאר, הדו”ח מראה כי בגלל ביטול המסגרות הלימודיות והחברתיות, בהשוואה לשנה שעברה יש פי 4.4 בני נוער שמדווחים על דיכאון, פי 2 דיווחים על הפרעות אכילה, פי 4.8 שמדווחים על אלימות מחוץ לבית ופי 2.9 בני נוער שמדווחים על אלימות בתוך הבית. בחודשים יוני עד אוגוסט היתה עלייה של 30% בפניות של צעירים לסיוע נפשי בהשוואה לרבעון שקדם לו. בנוסף ישנה עליה משמעותית באחוז הנושרים מהמסגרות החילוניות והחרדיות כאחד. אין ספק שגם אלו נתונים לא מעודדים, וכי אי אפשר להתעלם מהם כשמקבלים החלטות על המשך הלימודים בשבועות הקרובים.
מבלי לזלזל במגפה, עלינו גם לשאול את עצמנו מה המחיר ומה הרווח בכל סיטואציה, והאם הירידה בכמות הנדבקים שיכולה להיות כתוצאה מסגירת בתי הספר תהיה שווה את מצבם הנפשי ההולך ומדרדר של הילדים, את הירידה במצב הכלכלי של הוריהם שמשפיע עליהם באופן ישיר ואת מצבם הפיזי של ילדים שנמצאים בסכנה ממשית, כשאין להם עזרה זמינה מבית הספר. אפשר להמשיך להסתכל על הנתונים היבשים ועל המספרים ועל פיהם לקבל החלטות, ואפשר גם להסתכל על הנשמות הצעירות, שהולכות ומאבדות את הדרך.
