fbpx

איך לעזור למתבגרים להתמודד עם מוות קרוב?

זה לא נושא שקל לכתוב או לדבר עליו, אבל לצערנו לפעמים אין ברירה. אלעד דהן, מומחה ומדריך בטיפול רגשי בילדים ומתבגרים, מסביר כיצד לספר למתבגרים על אובדן קרוב, איך לעזור להם להתמודד עם האובדן, ואלו נורות הזהרה מאותות לנו שצריך לפנות לעזרה מקצועית

מוות הוא נושא שמעורר אצל רובנו פחדים וקושי. אנו מעדיפים להתרחק ממנו, אך עם זאת צריך לזכור שכולנו חשופים למוות במהלך החיים שלנו וכך גם ילדינו. ילדים ומתבגרים, בדיוק כמו מבוגרים, חשופים למחלות ולאובדן בשלב כלשהו בחייהם הצעירים, משום שהמוות הוא חלק ממעגל החיים. למעשה, החשיפה למוות ולאובדן מתחילה הרבה יותר מוקדם ממה שאנו משערים, כבר בחשיפה לסיפורים שונים בהם מתוארים תהליכים הקשורים לאובדן ולאבל (דוגמא לכך היא הסיפור “מעשה בחמישה בלונים”, בו הילדים מאבדים את הבלון שלהם ומתאבלים עליו), או בחשיפה למות של חיית מחמד אהובה ובוודאי כאשר מדובר בקרוב אהוב שהלך לעולמו.

הבנת נושא המוות תלויה בגיל ובשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא. אצל ילדים ומתבגרים קיימת הבנה שונה לגבי המוות, כי היא מושפעת מאספקטים שונים: אי-הפיכות המוות – העובדה שהמוות בלתי הפיך ולא ניתן להתעורר לחיים מחדש; סופיות המוות – ההבנה שהמוות הוא סופי וכל התפקוד נפסק אחריו; המוות הוא בלתי נמנע – ההבנה שהמוות הוא כללי וקורה לכולם והוא למעשה חלק אינטגרלי מהחיים; סיבתיות – ישנן סיבות שונות למוות.

כיצד מומלץ להורה או דמות מטפלת לנהוג במקרה של מוות קרוב?

הדרכים בהן ילדים ובני נוער תופסים נושאים אלו משפיעות על יכולתם לעבד את מה שקרה ולהתמודד עם רגשותיהם.

תפיסת המוות בקרב ילדי בית הספר

לילדים בגיל בית ספר מומלץ לתת הסברים ברורים, פשוטים וישירים על מה שקרה ואז לבדוק את רמת ההבנה. היו מוכנים להסביר את כל אי ההבנות והתפיסות השגויות של הילד כאשר יבטא אותם בשיחה. ילדים לעיתים יזדקקו לעזרה כדי להצליח להתבטא וכדי למצוא דרכים להתמודד, לכן אל תסתפקו בשיחה חד פעמית בנושא ואפשרו להם הזדמנויות נוספות לדבר על מה שקרה. חשוב יותר להקשיב מאשר לומר את המילים “הנכונות” ביותר. גם ילדים בגיל בית הספר עדיין לא תמיד מבינים לגמרי את הסיבות השונות למוות. שימו לב שילדים נוטים לעיתים לחוש רגשי אשם בנוגע למה שקרה. הסבירו בצורה ברורה ביותר ששום דבר שהם אמרו או עשו גרם למה שקרה ושאין דבר שיעשו שיכול להחזיר את המת.

בעקבות מקרה מוות קרוב ילדים עשויים גם לדאוג שיישארו לבד ושקרובים אחרים שלהם ימותו. נפוץ שילד ישאל את אימו “מתי את הולכת למות?”. סביר שילדכם יחפש יותר קרבה פיזית, חיבוקים ומגע, או שהוא יתנהג באופן יותר חששני ורכושני כלפי בילויים משותפים אתכם. הזכירו להם שלא כל מי שחולה עלול למות. הרגיעו אותו בנוגע לבריאות שלכם, ובמידה ואתם חולים במחלה כלשהי, העניקו מידע שיוכל להרגיע אותם, למשל שהמחלה שלכם לא גורמת למוות.

תגובות נפוצות ונורמטיביות למוות בקרב ילדים בגיל בית הספר יכולות להיות קושי להתרכז בבית הספר, קשיי שינה, ומחשבות חוזרות על מוות. ילדים בגיל בית הספר עשויים לדווח על תגובות גופניות כמו כאבי בטן וכאבי ראש. במקרים כאלו עזרו להם להפחית את החרדה. היו רגישים וזכרו כי לא כל ילד ירצה לדבר על רגשותיו או על המנוח, וכי לכל ילד ולכל אדם יש דרכים שונות להתמודדות עם הנושא. במידה ומדובר באובדן אישי שלכם, חשוב שתשמרו על עצמכם ותדאגו שתהיה לכם תמיכה. הילדים שלכם מסתכלים עליכם ובוחנים את דרכי התגובה שלכם. כשהם רואים שאתם בסדר, הם יהיו רגועים יותר וילמדו להסתדר טוב יותר עם המציאות החדשה. זכרו כי דאגה לעצמכם חשובה כדי שתוכלו לטפל בילדכם.

תפיסת המוות בקרב בני נוער

מתבגרים כבר מבינים את המוות בצורה די דומה למבוגרים, אבל הם נוטים להיות לעיתים יותר סגורים לגבי השפעת האובדן עליהם. מכיוון שבגיל ההתבגרות מתחילה להתפתח חשיבה מופשטת יותר, סביר שהמתבגר ינסה לחפש משמעות במוות וייתכן שישאל את עצמו או אותכם שאלות פילוסופיות על מטרת החיים ומשמעות החיים.

בני נוער עשויים להרגיש מגוון רחב של רגשות בנושא האובדן שחוו. חלקם עלולים להפגין התנהגויות מסכנות או להרגיש אשמה על כך שהם בחיים, או כעס על חווית חוסר השליטה על החיים. הם עשויים לסגת ולהסתגר, או לעסוק בפעילויות מסוכנות (למשל פגיעה עצמית, שימוש בסמים או אלכוהול). חשוב להבין כי התנהגויות ופעולות אלה הן ניסיון של הנער המתבגר להחזיר לעצמו שליטה ולהתמודד עם הרגשות שלו. במידה ואתם נתקלים בתגובות שעלולות לסכן את תפקודו של הנער או שנמשכות זמן רב מדי, חשוב לפנות לעזרה מקצועית בהקדם.

איך לעזור למתבגרים להתמודד עם מוות קרוב?

כיצד מומלץ להורה או דמות מטפלת מרכזית לנהוג במקרה של אובדן?

היו סבלניים, אך שמרו על ציפיות תואמות בקשר להתנהגות הילד ותפקודו. לא משנה מה בן העשרה שלכם חווה, הדבר החשוב ביותר הוא לעודד את ביטוי האובדן והכאב בדרכים בריאות. תנו למתבגר שלכם כמה הזדמנויות לפתוח בשיחה בנושא וכוונו אותו למציאת דרך מתאימה לביטוי רגשותיו:
ספורט יכול לעזור להפחית את המתח והעצב.
האזנה למוזיקה מרגיעה או אמבטיה יכולה לעזור להירגע מעט.
ביטוי אישי דרך כתיבה ביומן, ציור, פיסול או כל דרך יצירתית אחרת שיכולה לעזור לילדים ובני נוער לבטא את שמרגישים ואת מחשבותיהם.
שיחה עם חבר או בן משפחה.
מודל אישי או דוגמא אישית. אתם המודל שלהם להתמודדות. היו ערניים ושימו לב שהדרך שלכם לבטא את הרגשות שלכם ולהתמודד עימן היא הדוגמא הכי טובה לילדכם. הראו למתבגר שפניה לעזרה היא אפשרית ואין כל בעיה בכך או הפגנת חולשה, אלא הוכיחו להם שזה דווקא כוח חשוב, שיוכל לשרת אותם בהמשך חייהם.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אובדן ומוות הם חוויות קשות ומורכבות עבור כולנו. עם זאת, אין תגובה אחת שנחשבת נורמטיבית ובריאה. מגוון הרגשות וההתנהגויות הוא רחב ואישי מאוד. בימים הראשונים סביר לצפות לתגובה בעוצמה גבוהה שתפחת בהדרגה. שגרה היא חשובה, נסו לשמור על שגרה יחסית ככל הניתן. במידה ואתם רואים כי הילד או הנער לא מצליח לחזור לשגרת חייו או מתקשה לחזור לתפקוד כפי שתפקד בעבר באחד המישורים (מישור חברתי, לימודי, זוגי וכו’), או במידה וההתנהגות נמשכת זמן רב מדי ולא פוחתת עם הזמן – אל תהססו ואל תתעכבו ופנו להתייעצות עם איש מקצוע מומחה בתחום.

הכותב הוא מומחה ומדריך בטיפול רגשי בילדים ומתבגרים, מנהל מרכז רימון – טיפול רגשי לילדים ומתבגרים בפריסה ארצית.

לא נותנים להם ליפול: איך לתמוך במתבגרים בתקופה זו?

איך לזהות ילדים שעברו פגיעה מינית

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.