אחרי שהכריחו אותם ללמוד מול הזום במשך שבועות ולהיבחן כאילו העולם מסביבם לא השתנה, החליטו השמיניסטים של 2020 לפתוח במחאה ולדרוש ממערכת החינוך למצוא פתרונות טובים ומתאימים יותר ללימודים ולבחינות הבגרות
בזמן שהילדים בגילאי גן עד כיתות ד’ כבר מתחילים להריח את סוף הסגר, הילדים שבכיתות הגבוהות עדיין רחוקים מהיום שבו יוכלו לחזור לספסל הלימודים. אך למרות שעוד אין תאריך יעד שאפשר לשאוף אליו, הציפיות מהם לא הולכות וקטנות. למעשה, למרות שתלמידי י”א וי”ב לא פגשו מורה פנים מול פנים תקופה ממושכת, ושכל חייהם – כמו של כולנו – עברו טלטלה רצינית, הם אמורים לעבור את אותם מבחני בגרות כמדי שנה, ללא שום התחשבות במציאות ובתהליכי הלמידה שהשתנו ב-180 מעלות בתקופה של חצי שנה בלבד. לכן זה לא ממש מפתיע שכעת קמה מחאת שמינסטים חדשה, שמנסה להיות הקול השפוי בתוך הכאוס שבה נמצאת מערכת החינוך כרגע, ולבקש למצוא אלטרנטיבות שמאימות יותר לזמן הנוכחי.
מי שהחליט להרים את הכפפה הזו הוא לירון גרינבאום, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר רבין בכפר סבא, שגם עובד כמאמן כדורסל ובהפעלות ספורט לילדים. בראיון ל”עשר פלוס” הוא סיפר שהרעיון למחאה הגיע מתוך התסכול האישי שלו: “אני רואה את עצמי כתלמיד טוב בדרך כלל, אבל מאז שעברנו לזום אני לא מצליח ללמוד. אם בשנה שעברה הגישו אותי לבגרות על 100 במתמטיקה, השנה אני לא מתפקד. עד לפני כמה ימים לא הצלחתי לפתור שום תרגיל ולא הבנתי כלום מהחומר”. לדבריו, מאז שהעלה את הפוסט על המחאה, הגיעו אליו מאות סיפורים דומים של תלמידים שמרגישים תסכול מכל רחבי הארץ.
הפוסט המדובר עלה בעמוד אינסטגרם שניפתח במיוחד, וזכה מיד לאלפי שיתופים ברשתות החברתיות. “כתבתי את זה כדי להציף את מה שקורה, שיהיה ברור לכולם שזו בעיה לשבת מול מסך קטן 8 שעות ולנסות ללמוד ככה לבגרויות כאילו לא השתנו לנו החיים. מיד התחילו לפנות אלי הרבה אנשים שרוצים לעזור ולארגן הפגנות. עכשיו גם יצרנו קשר עם מועצת תלמידים הארצית, על מנת לבוא מגובשים עם הצעות ופתרונות”.
התגובות הם של תלמידים או גם של הורים ואנשי חינוך?
“זה מפתיע אבל קיבלתי הרבה תגובות ממורים, לאו דווקא שלי, שגם תומכים במאבק. ההורים בוודאי תומכים. זה גם לא רק מאבק שלנו, של כיתות יא ויב, אלא של כל מערכת החינוך. אפילו נשיא המדינה אמר שאנחנו עלולים לאבד את דור העתיד. אז אמנם זו לא תמיכה ממשית, אבל זה מיישר קו עם העמדות שלנו”.
מה הייתם רוצים שיקרה?
“אנחנו רוצים לראות שינוי. אנחנו רוצים לראות שמשרד החינוך מנסה למצוא פתרונות ושאכפת לו. אנחנו רואים שבמדינות כמו אנגליה וצרפת מערכות החינוך פועלות אחרת, יש יותר עבודות עצמאיות, למשל. הם באמת מנסים למצוא פתרונות למצב. לפי הבדיקה שערכתי, מעטות המדינות שבהן תלמידים נבחנים על חומר שנלמד בזום”.
אז מה יהיה עם הבגרויות?
“אנחנו לא מבקשים לבטל סופית את הבגרויות. אנחנו מציעים, למשל, שיקצרו את השיעורים בזום ושיהיו פחות תלמידים בכל שיעור, כי בכיתה המורה רואה את כולם ובזום היא רואה רק הרבה ריבועים קטנים וזה נורא קשה לראות מה קורה עם כולם. בנוסף היינו רוצים שיהיו פחות שיעורים בזום ויותר עבודות עצמאיות ומשימות שהתלמידים יקבלו באופן פרטני. זה הרבה יותר מועיל וגם יותר בריא, כי תלמידים לא יצטרכו להרוס את הבריאות שלהם בגלל שעות מול המסך הקטן. במקום מבחנים אפשר לעשות עבודות גמר, עבודות מחקר רציניות – לא קופי פייסט. וכמובן שלפעול כמה שיותר מהר לחזרה למסגרות. גם אם יהיו הגבלות, זה עדיין חשוב שתלמידים יהיו במסגרת”.
אתה אופטימי? אתה מאמין שבאמת תצליחו לשנות משהו?
“אני מאמין שצריך לנסות לפחות. אם לא ננסה – איך נדע?”.
תגובה אחת
לירון הוא בחור עם כישורים פנומנליים!!!
כל הכבוד לירון! יישר כח!