fbpx

ההורים דורשים להחזיר את הילדים למסגרות

מאז פרסום ההחלטה על סגירת הגנים ובתי הספר, התחילה מחאה של הורים הקוראים למצוא פתרון לילדים, או לחילופין להציע פתרון כלכלי עבור ההורים שמתקשים לעבוד עם הילדים בבית

בעקבות הסגר השני וסגירת המסגרות, קבוצה הולכת וגדלה של הורים פנו לממשלה בדרישה לממשלה פתרון הולם להורים עובדים הנדרשים בפעם השנייה בחצי שנה האחרונה לשלב עבודה במשרה מלאה במקביל לגידול ילדיהם הקטנים ללא שום מנגנון תומך.

לדבריהם, הממשלה מתעלמת משני מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 18 שנאלצים להיקרע בין עבודות, טיפול בילדים צעירים ופיקוח על הנעשה בשיעורי הזום עם המתבגרים. על מנת לטפל במצב בלתי אפשרי זה, קמה קבוצת הפייסבוק “הורים מתעוררים”, שמטרתה להשמיע את קול ההורים העובדים ולהיות ציבור שלוקחים את הצרכים שלו בחשבון.

לטענת מובילי המאבק: “מחקרים אמפיריים מהארץ והעולם מוכיחים כי ילדים בקבוצת הגיל הרך (10-0) בעלי אחוזי הדבקה ותחלואה השואפים לאפס וממילא הוחרגו כמעט כלל המגזרים במדינת ישראל. אנו דורשים פתרון שיאפשר לנו לפרנס את משפחותינו בכבוד ולגדל את הילדים שלנו באופן הראוי להם: אנו דורשים פתיחה מבוקרת ומדורגת של גילאי 0—10 במערכת החינוך ואם נתוני התחלואה אינם מאפשרים, מנגנון פיצוי כלכלי הולם שאינו מסתמך על המעסיקים, על מנת שיהיה לנו מקום עבודה לחזור אליו”.

בשבוע שעבר נשלח מסמך מיוחד לחברי ועדת החינוך בכנסת, הכולל מקבץ עדויות שעלו בקבוצת הפייסבוק “הורים מתעוררים”, של הורים המשתפים כיצד בזמן שעבודתם ופרנסתם מצויות בסיכון, הם נדרשים להעסיק את ילדיהם בין ארבעה קירות בניסיון לצלוח את המציאות המורכבת בה הם נמצאים. אלו שיכולים להרשות לעצמם שופכים אלפי שקלים על עזרה חיצונית, אך יש רבים שגם את זאת לא יכולים להרשות לעצמם ומוצאים עצמם לבד בסיטואציה בלתי אפשרית.

להלן חלק מהעדויות:

“אני רוצה שמישהו יסביר לי – כי באמת לא הבנתי – איך אני אמורה לעבוד כשכרגע חזרתי מחופשת לידה, כשבן זוגי עובד חיוני במערכת הבריאות, עם ילד בן שלוש ותינוק יונק, שרק עברו שניהם הסתגלות לגן חדש? איך אני אמורה לעבוד? נגיד בשעות הבוקר שמתי את הגדול מול הטלוויזיה, שהיא תגדל אותו, מה אני עושה עם הקטן? איפה מתחת לשולחן אני דוחפת אותו? ונגיד בשעות הלילה אחרי שהם הולכים לישון, אז אני יכולה למצוא איזה שעתיים של עבודה עד שהקטן מתעורר להנקה. ואם אני לא אוכל או אלך לשירותים, אולי אולי אצליח באמצע היום למצוא עוד חצי שעה של עבודה כשהקטן ישן והגדול מאבד את ההכרה מול הטלוויזיה/האמא החדשה שלו”.

“אני רוצה לדבר רגע על ילדים ועל האימהות שלהם. לא על קורונה, לא על חולים ומתים. זה נורא. מגיפה ארורה שחייבים להילחם בה. רק על השלכותיה על הילדים ועל האמהות. יש לי ילד בן 5 וילדה בת 8. החל ממחר הם איתי בבית. אם היו מצביעים על התפרצות המחלה בגנים הייתי מבינה מאוד את ההחלטה לסגור את המסגרות החינוכיות. אבל כל הנתונים מראים אחרת: שיעור ההדבקות במסגרות הגיל הרך נמוך מאוד. הבן שלי מחכה. מחר מסיבת ראש השנה בגן. היא כבר לא תהיה. ואין הגיון ואין רציונל. ואז מגיע הזום, הזום המיותר והמבלבל לילד בן 5 שלא מבין ואין לו סבלנות. והכל למה? כדי שהימים לא יוחזרו. פוליטיקה קטנה וצרה שטובת הילדים לא רלוונטית לה. הבעיה החינוכית שמתהווה וחוסר המסגרות לילדים רלוונטית לכל הילדים עד גיל 18. אבל כאן נכנס אלמנט נוסף: ילדים קטנים לא יכולים להישאר לבד, אדרבא הם לא מסוגלים להעסיק את עצמם מעבר לשעה. ומי יהיה איתם בחודש הקרוב (ואולי חודשיים ואולי שלושה)?”

“הורים לשתי פעוטות, נסעתי היום מכפר סבא לאשדוד כדי לשים את אחת הבנות לכמה שעות כדי לעבוד, בת הזוג נשארה עם הקטנטונת במסגרת חופשת הלידה. בינתיים סיכנתי את עצמי בהפרת הסגר, את ההורים שלי בחשיפה אליי ולילדה ועוד מעט אצא לאיסוף חזרה הביתה. 4 שעות נסיעה כמעט כדי להגיע למשרד לכמה שעות, כי לעשות 5 פגישות זום עם 2 ילדות בבית – זה לא סבבה מבחינתי. בינתיים מתלבטים לגבי חזרה מחופשת הלידה – 2 הורים עובדים מהבית עם 2 עוללות קטנות שדורשות אהבה, חינוך, תשומת לב וקרבה לא באמת מאפשרים עבודה”.

“ילדים עד גיל 10 נדבקים ומדביקים פחות”

יו”ר ועדת החינוך, רם שפע, הביע תמיכה מלאה במאבק להכרה בהורים ופנה במכתב לשר הבריאות, יולי אדלשטיין ולפרויקטור הקורונה, פרופ’ רוני גמזו. בין השאר כתב: “אני מודע לכובד האחריות המוטלת עלי כנבחר ציבור, באשר לבריאות הציבור. לצד אחריות זו מוטלת עלי גם האחריות לוודא ולפקח שההחלטות המתקבלות בממשלה הן מידתיות ומותאמות למציאות בשטח…הנתונים שהוצגו בוועדת החינוך ע”י משרד הבריאות נכון ליום 16.09.20202, לפיהם ילדי הגנים והכיתות הנמוכות בגילאי לידה עד 10, נדבקים ומדביקים משמעותית פחות. לפי נתונים אלו, מקור העלייה העיקרי בתחלואה במערכת החינוך מצוי בקרב גילאי 18-14…לא יתכן שכל עוד מאות אלפי הורים יכולים ומתבקשים ללכת לעבודה, הגנים והכיתות הנמוכות יהיו סגורות. מציאות זו היא בגדר בלתי אפשרית עבור הורים רבים שנמנעת מהם היכולת להתפרנס”. עוד הוא מוסיף כי “יש לציין כי העמדה המובאת במכתב זו מתבססת על מכתבו של פרופ’ גמזו מיום 15.09.2020 אל שר הבריאות ושר החינוך, בו הוא מסביר שניתן להחריג את כיתות ה’ ומטה…”.

שפע מציין במכתבו כי יש עדויות לכך שהמסגרות החינוכיות לילדים עד גיל 12 שהוריהם נחשבים חיוניים עובדות כראוי וכי עבור הגילאים הצעירים, למידה מרחוק אינה תחליף ללימודים פרונטאליים וקשר ישיר. עוד הוא מזכיר כי מאות אלפי ילדים שבחופשה כפויה יסתובבו בעיקר בגני שעשועים, שם הם עשויים להידבק ולהדביק יותר מאשר במסגרות מפוקחות.

בינתיים, כידוע, אף אחת מהפניות לא הצליחה לשכנע את הממשלה להחזיר את הילדים בגנים ובכיתות הנמוכות למסגרות, למעשה בינתיים נראה שקו הסיום של הסגר רק הולך ומתרחק, אך מחאות ההורים ימשיכו כל עוד לא ימצא לילדים ולהורים פתרון הולם.

מה למדנו השנה ומה נרצה להעביר הלאה?

איך בסינגפור הצליחו לפתוח את שנת הלימודים כסדרה?

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.