fbpx

מי ידאג לילדים שאין להם ללכת?

עוד ועוד תוכניות חינוכיות מיוחדות נסגרות כתוצאה מהעובדה שמדינת ישראל מתקיימת ללא מסגרת תקציב שנתי מזה תקופה ארוכה. אחת מהן היא היל”ה, המיועדת לנערות ונערים שנפלטו ממסגרות. הילה פינקלשטיין, שמכירה את התוכנית מקרוב, מבקשת שלא ניתן לזה לקרות

אני רוצה לספר סיפור קטן על נערה אחת שהכרתי. נערה מסתגרת, ביישנית וגמלונית. אחת כזו שלא מצאה את עצמה בשום מסגרת. היא ניסתה בשארית כוחותיה לשרוד בבית הספר, אבל בכל פעם שהצליחה לגרור את עצמה לשם, היא חשבה שצוחקים על הגב המקופל שלה ומה שהיא הרגישה בתוך הלב לא עניין אף אחד.

כשפגשתי את הנערה הזו בקליניקה הציבורית שעבדתי בה לפני כמה שנים, הנערה הזו כבר הרגישה די אבודה. לא עזרו השיחות עם היועצת וגם לא עם המחנכת, שבאמת השתדלו אבל לא ממש הצליחו להחזיק נערה אחת רגישה ואומללה בתוך כיתה שיש בה עוד 30 או 35 מתבגרים ומתבגרות.

הנערה הזו היא נערה ככל הנערות. יש לה זוג הורים שממש האמינו שילדת הקסם שלהם תצליח בכל מקום שרק תבחר. כשהיא הייתה קטנה היא אהבה לשיר ולרקוד. ההורים שלה חשבו שאולי היא תהיה רקדנית או זמרת. ילדת הקסם קצת גדלה והתחילה להתקפל פנימה אל תוך גופה, הפסיקה לרקוד והתחילה להתחבא. ההורים שלה פחדו שהיא הולכת לאיבוד ולא תחזור משם לעולם. הם קראו לה שתחזור אליהם, אבל היא לא הצליחה. בלילה, כשהם חשבו שהיא לא שומעת, הם בכו בחדר השינה שלהם. בבוקר, כשהם חשבו שהיא לא רואה, הם בכו בתוך הלב שלהם. הנערה שמעה וראתה אבל לא הצליחה לחזור מאי האיבוד שהפליגה אליו.

זה לא היה קל לפגוש אותה בקליניקה. יש נערות שממש אוהבות לדבר. הנערה הזו שנאה לדבר. כדי לדבר צריך ליישר קצת את הגב ולמתוח את הצוואר. והיא ניסתה, אבל לא הצליחה. לפעמים היא הרגישה שהיא חייבת לברוח, אז היא התקפלה עוד קצת לתוך עצמה. היא אמרה לי שהחדר שלי ממש מכוער ויותר היא לא תבוא אליי. היא תישאר תמיד באי האיבוד, כי יותר בטוח ושקט לה שם.

לאט לאט היא העזה לעזוב קצת את אי האיבוד. היא טבלה רגל במים וגילתה שזה דווקא נחמד שיש מישהי שמחכה לה בקליניקה הציבורית. אמנם הקליניקה מכוערת, אבל היא לפחות שלה ביום ובשעה שהיא מגיעה אליה. אחרי חצי שנה היא אמרה לי שאולי היא תנסה לחזור לבית הספר. אבל היא לא יכולה לחזור לבית ספר שיש בו 40 ילדים בכיתה, עדיף לה כבר לחזור לאי האיבוד ולא לכיתה רגילה. מצאתי את תוכנית היל”ה. גם שם היא לא הראתה נוכחות מזהירה, אבל לפחות היא לא הרגישה חריגה. העו”ס של התוכנית התקשרה אליה הביתה ולא ויתרה. אחר כך היא סיפרה לי שהיא יושבת שם על המדרגות ומדברת עם צוות בית הספר על עצמה ועל החיים. היא הייתה קצת פחות אבודה ובכל זאת עדיין לא האמינה שתוכל לגשת לבגרות ובטח שלא במתמטיקה. כשהמורה למתמטיקה הגיעה לקחת אותה מהבית עד לכיתה, היה לה לא נעים אז היא נכנסה לאוטו וניגשה למבחן. היא קיבלה ציון 80 בבגרות. ואז היא סיפרה לי שיש שם ילד אחד שממש כיף לה לדבר איתו וכנראה שהיא מעניינת עוד מישהו בעולם הזה. לנערה הזו יש עתיד בזכות תכנית היל”ה ובזכות הקליניקה הציבורית שעבדתי בה.

נערים ונערות שיכולים להיות הילדים והילדות של כולנו

הסיפור שלה יכול היה להיות סיפור אחר לגמרי. יש עוד סיפורים רבים כמו הסיפור הזה. נערים ונערות שתוכנית היל”ה הצילה. נערים ונערות שיכולים להיות הילדים והילדות של כולנו, שנקלעו למשבר נפשי וזקוקים למסגרת שתכיל אותם בתוך המשבר הזה. הסיפור נכתב בהשראת מספר טיפולים של נערות מתבגרות מהשנים האחרונות וכל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. לצערי החלק שבו תוכנית היל”ה נסגרת הוא מציאותי בהחלט.

תכנית היל”ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) פועלת תחת האגפים לקידום נוער בעיריות ובמועצות המקומיות שייכת למשרד החינוך. התוכנית נותנת מענה לבני נוער שנפלטו ממסגרות החינוך אך עדיין זכאים לקבל את זכות היסוד להשכלה. כמו תוכניות חברתיות נוספות, גם היל”ה אמורה להסגר כתוצאה מהעובדה שמדינת ישראל מתקיימת ללא מסגרת תקציב שנתי מזה תקופה ארוכה. משרד החינוך לא קיבל מסגרת תקציב וכתוצאה מכך מנסה להתנהל עם המשאבים הקיימים, ואיפה חוסכים? במסגרות שפונות לאוכלוסיות החלשות ביותר.

כיום לומדים במסגרת התוכנית כ-8,000 תלמידים ותלמידות שישארו ללא מסגרת חינוכית וחברתית. במקביל נמצאות בסכנת סגירה תוכניות נוספות, כמו תכנית קרב שמספק העשרה תרבותית וחינוכית לתלמידים בפריפריה ותוכנית מיל”ת שמספקת יום לימודים ארוך לתלמידים שזקוקים למעטפת נוספת. אנחנו עדים כאן לרצון של משרד החינוך להתפטר מכל אחריות לצרכים הרגשיים והחברתיים של האוכלסיה הנזקקת ביותר ולהעמקה נוספת של הפערים החברתיים בחינוך ובתרבות.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית מוסמכת ועו”ס קלינית, מטפלת ומדריכה בקליניקה ובקבוצות. לאתר של הילה

מחאת המכנסיים: האם הבנות שלכם בכלל מוכנות לזה?

מדקל וקנין ועד בריטני ספירס: האם גיל ההתבגרות באור הזרקורים שווה את המחיר?

commentIcon

תגובה אחת

  1. פשוט מזעזע, סוגרים לי את הבית שלי, הצוות של הילה זה המקום היחיד שאני מאמינה בו, אפילו בהורים שלי אין אמון, בושה לכזאת מדינה שהורסת את החיים של נערים ונערות, בגלל חוסר תקציב,
    אין לנו מקום אחר ללכת, כששמעתי שהולכים ליסגור את התוכנית, בכיתי ימים שלמים כי עכשיו אני יודעת שאם התוכנית תיסגר לא יהיה מי שיקשיב לי ויעזור לי וישאל בשלומי, אני כאובה והמומה שבכלל העלו אופציה כזאת ליסגור את המקום.

סגור לתגובות.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.