fbpx

שבוע הספר: השלישייה המנצחת למתבגרים

 

גיא אוני, אנא קרנינה, החיים כמשל – אלו הם שלושת הספרים שהוכתרו על ידי נאוה מקמל עתיר, אלונה פרנקל וחיים באר כספרי הפרוזה שצריכים להופיע בספרייה של כל מתבגר/ת. אז למה אתם מחכים? בחרו אחד מהם ורוצו לקנות לו או לה במתנה לחופש הגדול, הם עוד יודו לכם על כך!

הידעתם כי “שבוע הספר העברי” חוגג השנה יובל? אפילו התרבות הווירטואלית השלטת, ובתוכה הרודן הגדול של שעות הפנאי – הלוא הוא הפייסבוק, לא יצליחו לגזול מאתנו את התואר הנכסף “עם הספר”. אבל אין ספק שגם לנו כהורים יש אחריות בעניין (ולא רק לאלוהים).
אז גם אם הילד שלכם כבר בגיל העשרה, ולא השכלתם לעודד אותו לקריאת ספרים לצד הבהייה במסך –  אף פעם לא מאוחר מדי. פנינו לשלושה סופרים ישראלים, מובילים ומוערכים, וביקשנו מכל אחד מהם לספר לנו איזה ספר הכי השפיע עליו בגיל הנעורים, למה הוא אוהב דווקא אותו, ומה הסיכויים שגם המתבגרים של היום יצליחו להתחבר אליו. התוצאה לפניכם.

נאווה מקמל עתיר על “גיא אוני” (מאת שולמית לפיד, הוצאת כתר)

על הספר: “כשקראתי את ‘גיא אוני’ בקיץ 1982 לא יכולתי לשער את מידת השפעתו עלי. פאניה סילס, גיבורת הספר, נכנסה אל חיי בסערה, וחשפה אותי לראשונה אל אחד מפלחי ההיסטוריה המרתקים – חייהם של בני העלייה הראשונה המתיישבים בג’עוני בשנות השמונים של המאה ה-19. בחמשת הימים שבהם קראתי את הספר, הלכתי עם פאניה במסלול חייה הבלתי רגילים ונשביתי בקסם הסיפור והתקופה. הנערה בת ה-16 שנושאת על גבה דוד זקן, אח משוגע ותינוקת שנסיבות בואה לעולם נשמרות בסוד, הפכה לנגד עיניי לדמות חיה ונושמת”.
מה הכי אהבת בו? “נפעמתי ממרדנותה, מעקשנותה, מיכולתה לקום מן השברים בכל פעם מחדש; הסתחררתי מעלילה שהצליחה לרתק , ובו בזמן לעצב מציאות היסטורית. ומעל לכל אלה, פגשתי יהודים שבחרו לחיות בארץ קשה מתוך אהבתם לאדמה –  אנשים שהיו גדולים מהחיים, שלא ביקשו להיות גיבורים, אך מעשיהם מעידים על כך שאכן היו כאלה.
הספר במבחן הזמן: “אין לי ספק כי האיכויות של הספר הופכים אותו גם היום לאהוב על בני הנוער”.
‘גיא אוני’ נחווה כהתאהבות הראשונה שלי בז’אנר ‘הרומן ההיסטורי’. נדמה לי שכבר אז ידעתי שעוד אשוב אל המחוזות הללו. זה היה סוג של נבואה, אני זוכרת אותה ברורה וודאית. לימים הפכתי סופרת, וחזרתי אל התקופה הזו בספרי ‘אות מאבשלום’. לכל אדם יש רגע מכונן בחייו. נדמה לי שאז, בקיץ ההוא של 1982, נולדה בי הידיעה שהעיסוק בחומרים האלה יהפוך לחלק מחיי”.
שבוע הספר: השלישייה המנצחת למתבגרים
נאוה מקמל עתיר היא סופרת לילדים ולמבוגרים, מחזאית ומשוררת. בין ספריה: “אות מאבשלום”, “הנערה מהמרפסת ממול”. בחודש האחרון ראה אור ספרה החדש לילדים: “נקודה למחשבה וסוד הארמון השקוף”, בהוצאת משכל.

אלונה פרנקל על “אנה קרנינה” (מאת: לב טולסטוי, הוצאת עם עובד)

על הספר: “הסיפורים ששבו את ליבי יותר מכל בגיל ההתבגרות היו סיפורים על אהבה. אחד הספרים המעצבים ביותר, שהצליח לגרום לי להזדהות ולמבוכה ואף הותיר אותי עם דילמה לא פתורה היה אנה קרנינה.  אנה קרנינה מביאה שני סיפורי אהבה מקבילים, שבו הגיבורה אנה משלמת מחיר גבוה מאוד למען מימוש אהבתה, והוא גרם לי להזדהות אשר נעה מקצה לקצה. מצד אחד הלכתי שבי אחריה בהליכתה הלא מעורערת אחר הלב, מצד שני קשה ואף בלתי אפשרי להזדהות עם גיבורה שזנחה את בנה למען אהבתה. זהו מעשה שגם היום אני מתקשה לתפוס.
מה הכי אהבת בו? “את האמביוולנטיות שיש בגיבורה שמחד גיסא נוגדת את השקפת החיים על יושר ונאמנות, ומאידך גיסא לא ניתן שלא להזדהות איתה”.
הספר במבחן הזמן: “אני מאמינה שבני הנוער יכולים להזדהות עם ספר כזה ולהתחבר, ואני אוסיף ואומר שכאשר הם ניגשים לספר הם לא צריכים לפחד שלא להבין אותו. יצירות גדולות מהסוג הזה קוראים בגובה האופק, בידיעה שלא נבין את הכול – וזה בסדר. אך מה שנבין הוא רווח מוחלט, ומה שלא נבין בנקודת זמן אחת נבין בנקודת זמן אחרת. אני אומרת זאת מהמקום שגם אני לא הבנתי הכול אך מה שהבנתי היה כל כך הרבה ונפלא, וזהו מרשם נהדר לחיים שאני מקווה שיעבור הלאה לבני הנעורים. הבינו מה שתבינו, מה שלא – יבוא אחר כך”.
שבוע הספר: השלישייה המנצחת למתבגרים
אלונה פרנקל היא סופרת ומאיירת. כתבה ואיירה למעלה מ-35 ספרי ילדים שתורגמו לשפות רבות, ואיירה כ-40 ספרי ילדים של מחברים אחרים. בין ספריה המפורסמים: “סיר הסירים” לילדים וספריה האוטוביוגרפיים למבוגרים: “ילדה” ו-“נערה”.

חיים באר על “החיים כמשל” (מאת: פנחס שדה, הוצאת ששת)

על הספר: “כנער בשנות החמישים בירושלים, הספר הזה השפיע עלי במיוחד. רומן זה הוא מרכזי מאוד ביצירה של שדה, ובראי הזמן מרכזיותו מסבירה את הסערה שהוא חולל בי כנער. הספר, שנכתב כספר אוטוביוגרפי, מביא את ההתלבטויות של הסופר לגבי אמונתו באלוהים ואף מערער עליהן במחשבות על הנצרות הקדומה – דרך תיאור דמותו של ישו.
מה הכי אהבת בו? בספר הזה מצאתי בעצם את כל מה שאסור. הכתיבה של פנחס שדה על ישו ועל הנצרות ברוח חיובית חייבה אותי לבדיקת אמיתות עם עצמי. ובנוסף לדיון הפילוסופי-דתי המתקיים בספר, יש בו  גם אהבה – כזו שהתיאור שלה עבור נער מתבגר הוא מסעיר למדי. זכורה לי סצנה שהסעירה אותי במיוחד, ובספר מתרחשת כ-150 מטר מביתי האמיתי בשכונת אחווה בירושלים: הסצנה מתארת משולש אהבה בין פנחס שדה לבין שתי נערות שבאות לבקרו. בתקופה ההיא זה היה מאוד נועז, ואני זוכר בבירור את ההתרגשות וההתפעמות בתוכי בעת הקריאה ואף לאחר מכן.
הספר במבחן הזמן: “למרות שאני יודע שיש גם היום מתבגרים שקוראים את הספר הזה, איני יודע לענות על מהות החיבור שלהם איתו. בזמני, הקריאה בו הייתה בגדר ‘מים גנובים ימתקו’. זה היה ספר שצריך ‘לגנוב’ כדי לגלות אותו – ספר אסור כמו פרי אסור, ומכאן נובע חלק גדול מקסמו. היום לצערי שום דבר כבר כמעט אינו אסור, וכך גם אובד הקסם של דברים רבים. אני מקווה עבור בני הנוער של היום, כי ידעו לטעום את טעמם של מים גנובים”.
שבוע הספר: השלישייה המנצחת למתבגרים
 
 
חיים באר הוא סופר ופרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון, שזכה בפרסים רבים על יצירתו ותרומתו בהנחלת היצירה העברית. בין ספריו: “שעשועים יום יום” (שירה), “נוצות” (רומן), “עת הזמיר” (רומן). בשנה שעברה יצא לאור ספרו האחרון “אל המקום שהרוח הולך”, בהוצאת עם עובד.
בהמשך השבוע: מדריכת ההורים אירית מנשה בכר,בעבר מנהלת המדרשה למקצועות ההנחיה במכון אדלר, עם המלצתה על שלושה ספרי הורות טובים במיוחד
מי אמר שלימודים צריכים להתקיים רק באמצעות ספרים ומחברות? על מגמה חדשה בחינוך
איך שומרים על איזון בין בטלה לעשייה בקרב המתבגרים בחופש הגדול?
רוצים לדבר על זה? פורום הורים למתבגרים בתפוז / פורום הורים לילדים ביסודי בתפוז

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

2 תגובות

  1. אני ממליצה לקרוא יחד עם הנערים בשלב ההתבגרות הצעירה (כן, עדיין אפשר גם יחד) את הספר “פוליאנה” מאת אלינור ה. פורטר. קראתי אותו בהתבגרותי ועם ילדיי בשנות התבגרותם. זו הייתה חוויה מכוננת ומעצימה, עינת גבע, מכון אדלר.

  2. נזכרתי בדבר, ספר שנגע לליבי כנערה:”אורה הכפולה” מאת קסטנר. קריאה מהנה

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.