מה הפרסומות מוכרות לנו

המיניות הפכה לפריט הכרחי בפרסומות גם כשאין לה שום קשר למוצר שמנסים למכור לנו או לילדים שלנו. מור קדר, יועצת בתחום מיניות בני נוער, מביאה לנו עצות שיעזרו להסתכל על פרסומות בראייה יותר ביקורתית

פרסומות נועדו בשביל למכור לנו מוצרים או שירותים – אין כאן סוד או הסתרה. ומאחורי כל פרסומת שעולה, בין אם במדיה או בשלטי חוצות ואפילו בעיתונות המודפסת, עומלים מיטב המוחות של חברת הפרסום במטרה למצוא את הדרך הכי נכונה להעביר לנו מסרים ברורים, במישרין או בעקיפים. כן, ברוב הפרסומות ישנם מסרים עקיפים של פריטים שאולי לנו, הצופים התמימים, יראו כאילו הם הונחו שם כדרך אגב, אבל כאמור- הפרסומאים מאחורי כל פרסומת ופרסומת לא משאירים דבר למקריות והכל מחושב ומתוכנן היטב.

אולי זו הסיבה שהפרסומות שאני נתקלת בהן לאחרונה, בעיקר כאלה שמיועדות לנערות ולנשים צעירות, מלאות במסרים מיניים כל כך בוטים, שלא ברור לי איך מישהו, או יותר נכון מישהי, שעובדים בחברת הפרסום או במותג שאותו מפרסמים, אישרו כזו פרסומת. הרי כבר מזמן אסור להשתמש במוטיבים מסוימים בפרסומות על פי חוק, כמו שימוש ציני בילדים, פרסום סיגריות ועוד, אז למה כשזה נוגע לסקס הכל עוד מותר? פשוט מאוד – כי סקס מוכר.

זה לא דבר חדש שסקס מוכר, והשימוש בסקס בפרסומות היה מאז שקמה תעשיית הפרסום, עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת, כשהיו מוכרים קולה קרה או מכוניות בעזרת בחורה יפה בביקיני. אבל בעידן הנוכחי אין לו מקום. כלומר יש לו – אבל לא כדרך למכור מוצר או שירות שכלל לא קשור לנושא.

איפור, הלבשה תחתונה, אפילו גלידה – כל אלה משודרים לנו ולילדות (ולילדים) שלנו עם מסרים מיניים בוטים יותר ובוטים פחות (תלוי בפרסומת), ומעבר לכך שהם מקשרים ישירות, שלא לצורך, בין מין לבין המוצר שלהם, הם משדרים שמותר למכור מוצרים ושירותים בעזרת סקס, שזה לגיטימי ואין צורך בכלל להעביר ביקורת – אלא פשוט לקנות את המוצר.

זה הרגע לעצור. להתחיל להבין שמאחורי כל פרסומת עוברים מסרים שלא תמיד פועלים לטובתנו האישית או החברתית. ובשביל זה יש לנו יכולת נפלאה שנקראת חשיבה ביקורתית- שריר נהדר במוח ששווה להפעיל יותר, במיוחד בצפייה בפרסומות.

איך עושים את זה?

ברגע שאתם נתקלים בפרסומת, פשוט תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1.      האם בכלל יש קשר בין האנשים בפרסומת לבין המוצר? בין התפאורה למוצר? בין הסיטואציה כולה למוצר?

2.      מה הפרסומת גורמת לנו להרגיש?

3.      כשאנחנו חושבים על מה הפרסומת משדרת לנו, איזו מילה עולה לנו ראשונה בראש?

4.      איך הפרסומת מציגה נשים? גברים?

5.      עד כמה הפרסומת אמינה? עד כמה המוצר שמוכרים לנו באמת יעניק לנו את מה שמשדרים לנו שהוא יעניק?

6.      כשאנחנו מביטים בפרסומת – האם אנחנו חשים אי נוחות? והאם אנחנו יכולים להגדיר במדויק מה גורם לנו להרגשת אי הנוחות – זה גלוי או נסתר?

השאלות האלה הן כביכול מובנות מאליהן וברורות, אבל מתי באמת עצרתם ושאלתם אותן אחרי שצפיתם בפרסומת? האם קרה שלמרות חוסר הנוחות בי המוצר לאופן מכירתו בכל זאת קניתם אותו? או בדיוק להיפך?

הרעיון הוא לא להחרים חברות או להפסיק לקנות, אבל בתקופה ובעולם בו יש כל כך הרבה היצע והתחרות גדולה ביותר, אין צורך לרכוש מוצר אשר מוכרים לנו בכוח ובמסרים מיניים בוטים או מוסתרים – שבהחלט מיותרים. תעצרו, תשאלו את עצמכם את השאלות, ורק אז תחליטו אם אתם רוכשים את המוצר או לא. ואם יצא לכם לצפות עם הילדים שלכם – תשאלו אותם את השאלות. תגרמו להם לחדד את החשיבה הביקורתית שלהם כלפי עולם הפרסום ולא לקבל כל פרסומת כמובן מאליו, בטח שלא פרסומות מיניות.

הכותבת היא עובדת סוציאלית, יועצת זוגית ומשפחתית ויועצת בתחום המיניות עם בני נוער.

שיעורים בנשיות על פי הישרדות VIP

לא רק קיילי ג’נר: כשההורים הם גם המנהלים