יש לא מעט נשים בולטות בעונה הנוכחית של “הישרדות VIP”, אך האם המסר שהבנות שלנו מקבלות מהן הוא בהכרח חיובי?
“בואו נדבר רגע על הישרדות” כתב מישהו בפייסבוק. “מה בדיוק רואים הילדים ובני הנוער בכל מדד כזה ומה זה מלמד אותם? החזק שורד? הנחמד לא פופולרי? החלש תמיד יהיה בסוף המדד? ומה זה למעשה אומר להם? שזה מותר? שזה הגיוני, שזה ראוי?”.
הפוסט הזה עורר בי קודם כל הזדהות. הרי הוא לגמרי צודק – מה התוכנית מלמדת אותם? אילו מסרים אנחנו מעבירים לילדים שלנו? כשהעליתי את השאלה בפני חברות שלי, התשובה שלהן היתה שמדובר בתוכנית ריאליטי שנועדה לשעשוע ולבידור ואנחנו לא אמורים ללמוד מהתוכנית משהו או ללמד את הילדים שלנו. אבל הילדים שלנו צופים בתוכנית ולוקחים מסרים לעצמם. הם חשופים למה שמועבר להם ברשת, בין אם נרצה או לא, בין אם יש לנו שליטה או לא. מסרים על מגדר, דימוי גוף, יחסי כוחות, ביטחון עצמי, מודל יופי ועוד. אז לא כדאי שלפחות נתווך להם את המסרים?
הנשים בהישרדות הן דמות לחיקוי
הדמויות בתוכניות הריאליטי הופכות לסלבריטאיות מהר מאוד. הן מתפרסמות בעקבות התוכנית והופכות לדמויות לחיקוי לנערות צעירות. בתוכנית הנוכחית מדובר בדמויות שהיו מפורסמות לפני כן, כל אחת עם האג’נדה שלה והסטיגמות שיש עליה, וכאן הן נחשפות מחדש מול הנערות שלנו. ומה הנערות שלנו רואות? נשים חזקות או נשים חלשות? נשים שיכולות ומוכיחות לעצמן? או מוכיחות לאחרות ולאחרים?
הדמויות החזקות בתוכנית, לפי בדיקה שערכתי בין הצופות, אימהות ונערות, הן אלינה לוי וירדן ג’רבי. ירדן מגיעה עם המדליה, עם החוזק הנפשי והפיזי שלה. לא מוותרת לעצמה בעיקר, מוכיחה לעצמה שוב ושוב שהיא יכולה ולא מנסה לעשות רושם על אף אחד או אף אחת אחרת. היא נותנת מעצמה את ה-200% ושמעתי בעיקר מאימהות שאם הן היו צריכות לבחור דמות אחת שילדות יעריצו מהסיבות הנכונות – זו היתה היא. אלינה גם היא דמות חזקה שלא מוותרת ומראה לעצמה שהיא יכולה. אם ב”אח הגדול” היא נחשבה לילדה תמימה ומתוקה, הרי שפה אנחנו צופים באישה חזקה, שמחזיקה את עצמה ומעצמה ובצדק. “אני לא רק בלונדינית יפה עם עיניים כחולות”, היא אמרה בראיון לפני כמה זמן, ונראה כי יש הוכחה לכך על המסך. היא לא משחקת משחקים, לא מקדישה את מירב תשומת הלב לביקיני שלה אלא נלחמת, מתאמצת, משקיעה ולא מוותרת – התכונות הנשיות החזקות שלה בולטות בכל משימה והן בהחלט תכונות שחשוב להעביר לקהל הצופות הצעירות.
“האישה המושלמת” גרסת הישרדות
ירדן ואלינה אמנם מראות שאת יכולה להיות גם אישה נשית, גם יפה, גם רגישה וגם חזקה פיזית ונפשית ולהצליח, ושאף אחת מהתכונות לא סותרת זו את זו, אבל יש עוד נשים בסיפור. נשים שהרוב מגדיר אותן כ”יפה ושטחית”, וככל שהפרקים נבנים, נראה שגם עולה המתח בין נשים שהן חזקות ועצמאיות יותר, לבין אלו שמוצגות כשטחיות יותר – אך אהודות יותר על הגברים. הבחירה לקטלג את הנשים כך, מסייעת להנציח את תבנית “האישה המושלמת” ותורמת להרס בתהליך גיבוש זהות של נערות.
נכון, אחת המטרות של התוכנית היא להראות שנשים יכולות להצליח במשימות פיזיות לא פחות ואולי אפילו טוב יותר מגברים, ושגם במשחקי מוח הן לא נופלות – להיפך, אבל הרוב של הנשים נופל לסטיגמה של “תהיי יפה ועדיף היה אם גם היית שותקת”. לא ברור אם זה תוצאה של עריכה מגמתית, או שאולי כך בדיוק זה היה, אך נראה שנוצרה מעין אווירת תחרות בין נשים, שרק מחזקת את הסטיגמות הידועות, כמו “נשים נשים שק של נחשים”. איפה היכולת לפרגן לאחרות ועדיין להישאר יציבה בעצמי? איפה האסרטיביות? כאשר מישהו מנסה להוכיח את עצמו שוב ושוב בדיבור במקום בעשייה – מדובר לרוב בביטחון עצמי נמוך וממניע לפעולה לא חיובי, וחבל, יש פה הזדמנות נהדרת ללמד את הדור הבא מהי כוחה של תקשורת.
אז מה התוכנית באה ללמד אותנו? מסתבר שלא מעט. אבל אם נתמקד בעניין הנשים, אז המסר העיקרי שעובר הוא לצערי זה שלרוב עובר בתוכניות מהסוג הזה: מרבית הנשים מנסות להוכיח לאחרים מאשר לעצמן, וכשיש סוף סוף מישהי שכן מצליחה ושמראה שהיא גם יכולה – היא חוטפת ביקורת.
ביום שתהיה תוכנית ריאליטי שתעביר את המסר שנשים צריכות להוכיח את עצמן אך ורק לעצמן, שתעביר מסרים על כוחה של תקשורת חיובית, של פירגון, של אסרטיביות – אשב לראות אותה בשמחה עם הילדים שלי. עד אז, אעדיף להעביר את המסרים הרצויים בעצמי ולא דרך תוכנית ריאליטי כזו או אחרת.
הכותבת היא עובדת סוציאלית, יועצת זוגית ומשפחתית ויועצת בתחום המיניות עם בני נוער.