ילדים הסובלים מחרדה חברתית דווקא מצאו שלווה במהלך משבר הקורונה, כשכולם היו ספונים בבתים, ואילו כעת, עם החזרה לשגרה, החרדות והקשיים מציפים אותם שוב. גלית ימין, מומחית בטיפול בחרדות, מביאה את הטיפים שיעזרו לנו לעזור להם
חלק מהילדים מיצו את השהות בבית והם מתרגשים לחזור לבית הספר, אולם לעומתם – ילדים המתמודדים עם חרדה חברתית מצאו שלווה ורוגע דווקא בתקופת הקורונה, ועתה הם בחרדה לקראת החזרה לביה”ס ולשגרה. באופן פרדוקסלי תקופת הקורונה והסגר שרתו אותם. זו הייתה תקופה טובה ורגועה עבורם, בה לא נדרשו להתמודדות החברתית היומיומית שהם חווים בשגרה. בנוסף, שלא כמו בחופש הגדול בו ילדים יכולים נפגשים ונהנים יחד, בסגר כולם היו מבודדים, לא רק הם. זו הפעם הראשונה בה הם היו חלק מהכלל והרגישו “שייכים” ושווים בין שווים בכל הנוגע להתנהלות ולהתבודדות. ניתן להבין אם כך את החשש שלהם מחזרה לבית הספר ולשגרה.
כיצד נזהה את סימני החרדה
ילדים הסובלים מחרדה חברתית סובלים ממש. הם לא סתם מחזיקים את הבטן שכואבת ועצבניים ללא סיבה. הם דואגים ומתקשים להירדם. הם עלולים לחוות תסמיני חרדה פיזיים לא נעימים כגון: פעימות לב מוגברות, כיווצי שרירים, סחרחורות, יובש בפה, קוצר נשימה ואפילו בחילה. יש לסובלים נטייה חזקה להימנע מסיטואציות חברתיות שבהן הרגישו תופעות אלו בעבר – מה שיגרום להם לעצבנות, דאגה וקושי בהירדמות. לעתים הם יעלו בקול רם או יוצפו בשאלות ומחשבות טורדניות, כמו האם יהיה לי ליד מי לשבת? עם מי אהיה בהפסקה? האם אנשים רואים את החרדה שלי? האם הם חושבים שאני מוזר/ה? האם המורה תשאל אותי שאלה? ואם לא אדע?
המשימה הראשונה שלנו ההורים היא לזהות את החרדה. כאשר הילדים מרגישים שהם לא מקובלים או לא חלק מהחברה בבית הספר, הם עלולים להרגיש את הכאב והקושי הללו פיזית. אין להתעלם מסממנים פיזיים וכאבים, וחשוב ללכת להיבדק אצל הרופא על מנת לשלול בעיה בריאותית. כשאין סיבה רפואית להופעת הכאב, יש להיות קשובים לילד ולהתעניין בחוויה הרגשית שהוא עובר. מה שיקל עליהם הוא אם ירגישו שייכים ורצויים בבית ושהרגשות שלהם מתקבלים בהבנה ובחום.
כלים לחזרה רגועה לשגרה
לא פעם ההתמודדות של ההורים מול הרגשות הללו מורכבת ומאתגרת, מחוסר ידע על החרדה או על הכלים להתמודדות עמה. הטיפים הבאים יוכלו לסייע לכם, ההורים, להיות שם עבור הילדים ולעזור להם להתגבר על החרדה ולחזור לשגרה:
להיות קשובים תוך שאנו נותנים לגיטימציה לרגשות שהילדים מעלים
ככל האפשר, ובהתאמה לגיל הילד, מומלץ לפתוח את השיח מול הילדים. ככל שהם ירגישו שהרגשות שלהם לגיטימיים – כך יהיה להם קל יותר להיפתח ולקבל עזרה. הם ירגישו מקובלים יותר – אם לא בחוץ, אז לפחות בבית. לא פעם ההורים בעצמם חוששים מה יעלה בשיח ותוהים האם נכון לאפשר מקום לחרדה. לאפשר מקום משמעותו להיות קשובים ולא לנסות לתת פתרונות או לבטל את הרגש תוך אמירות כמו “יהיה בסדר”, “אל תדאג”, “זה שום דבר”. כמו כן, חשוב שלא להעלות את החרדה ולכן לא לשאול את הילד האם הוא מודאג (פאסיבי ושלילי), אלא להתעניין מה הוא מתכנן לעשות כשיחזור לבית הספר (אקטיבי), לבדוק האם הוא מתרגש (חיובי). מומלץ לדבר על הנושא כדרך אגב, אפילו תוך כדי נסיעה ברכב בדרך לקניות.
להפריד בין הלחץ של ההורים לזה של הילדים
לא פעם ההורים בעצמם דואגים ואפילו חרדים ומבלי להתכוון מעבירים את הלחץ והחרדה לילדים. זה אולי המקום לציין כי ילדים רבים המתמודדים עם חרדה חברתית וחרדה בכלל, גדלים להורים המתמודדים באופן דומה – או שונה – עם חרדות דומות. החזרה לשגרה לאחר תקופה ארוכה כרוכה בלחצים רבים ובהתמודדויות לא פשוטות. יש להפריד בין החרדה של הילדים לבין זו של ההורים ולנסות להימנע מהעלאת הלחץ מצד ההורים, במקום הרגעה – לה הילדים באמת זקוקים. בשיחה עם הילדים, נסו להתרכז בהם וברגשותיהם, להביע התעניינות אמיתית בהם ולא להוסיף על הקושי את זה של ההורים.
הכוונה להתנהגות רצויה דרך הנחייה לפעולה מסייעת
ישנם כלים אפקטיביים להרגעה, הפגת מתח והתמודדות עם סטרס שיכולים בהחלט לסייע אם מתרגלים אותם ומשתמשים בהם בעת הצורך. את הכלים יש להכיר ולתרגל שלא בשעת לחץ וחרדה כמובן. ברגע האמת המתמודד עם חרדה לא תמיד זוכר או בשליטה מספיק על מנת לשלוף ולהשתמש בכלים הנכונים והיעילים עבורו. כאן ההורים יכולים מאד לסייע – הם יכולים לכוון את הילדים להתנהגות הרצויה, להזכיר ולעודד לשימוש על ידי הגדרתה והנחייה נכונה. למשל, להציע לילד לנשום עמוק ולקחת נשימות מהבטן, לספור, לשים לב לאובייקטים מסביב ופעולות רבות נוספות שיוכלו להקל ברגע שהחרדה מתחילה לעלות. להורים לילדים חרדים מומלץ ללמוד את הנושא ובמידת הצורך לקבל ייעוץ או עזרה על מנת שיוכלו לסייע לילדיהם בזמן אמת.
שינה מספקת
חשוב מאד שהילדים ישנו מספיק. חוסר שינה או שינה לא טובה עלולים להחמיר מצבי חרדה לסובלים ממנה. יש להוציא את המסכים מחדר השינה, להימנע משימוש בהם לפחות שעה לפני השינה ולהקדים את שעת השינה. ילדים רבים שינו את סדר היום בתקופה בה הם שהו בבית ועתה הגיע הזמן לחזור לשגרה ולהרגלים המיטיבים גם בתוך הבית.
אימון השרירים החברתיים
מצד אחד חשוב לקבל את החרדה של הילדים ולא לבטלה. התחושות שהילדים חווים הן אמיתיות ומטרידות – והילדים זקוקים מאיתנו ללגיטימציה והכרה בתחושותיהם. מצד שני הקשיים הם לא מצב נתון לכל החיים, יש בהחלט דרכים להתמודד עמם טוב יותר ולשפר בצורה ניכרת את איכות חייהם של הילדים, וכמובן גם – למנוע החמרה. לא פעם ההורים בעצמם חשים קושי אל מול הילדים והחוויות שמציפות אותם, מה שמקשה עליהם להעניק את העזרה הנחוצה. חשוב להצליח לשים את הילדים במרכז ולתת להם את הכלים המתאימים לעזרה. גם ההורים וגם הילדים יכולים לקבל עזרה ו”לאמן את השרירים החברתיים”. מפגשים פרטניים וקבוצות חברתיות נמצאו כיעילות ומסייעות במיוחד לילדים עם חרדות. במפגשים הילדים מקבלים כלים לשיפור הכישורים החברתיים, נחשפים לסיטואציות חברתיות שמאתגרות אותם ביומיום – ולומדים להתמודד עמן טוב יותר, ובסביבה בטוחה ומונחית הילדים וגם הוריהם מקבלים כלים אפקטיביים לשפר את חייהם.
הכותבת היא מטפלת התנהגותית קוגנטיבית, מומחית בטיפול בחרדות ובוויסות ריגשי, מנחת קבוצות מתבגרים בארגון “רקפת”, הבית למתבגרים ולבוגרים המתמודדים עם חרדה חברתית
