לכאורה הלימודים המקוונים היו יכולים להעניק לתלמידים איזושהי מסגרת שכל כך חסרה עכשיו, וקשר עם החברים והמורים הרחוקים, אלא שכרגיל ישנו פער עמוק מדי בין הרעיון לביצוע
מזה יומיים שהבקרים שלי הפכו למורכבים למדי. הלימודים המקוונים החלו, ובין נסיון לעבוד אני מוצאת את עצמי מנסה להסביר לילד תרגיל בחשבון, מילה לא ברורה בעברית או אפילו לנסות להבין שיר ומטלה באנגלית. ועזבו את זה שיש לנו רק שני מחשבים בבית, ובסופו של דבר הילדים מוצאים עצמם שעות ארוכות מול הסמארטפונים, זו לא הבעיה האמיתית. הבעיה האמיתית היא שאיכשהו כל הסיפור הזה שוב נופל על כתפי ההורים, והלחץ רק הולך וגדל. לכל זה התווספו בימים האחרונים המלחמות בין הסתדרות המורים לשר פרץ, כשההורים נמצאים בעל כורחם בין שני המחנות, מה שלא מוסיף לתחושת הביטחון שלהם – בעצמם ובמערכת.
אנחנו, ההורים, פשוט מותשים. אנחנו יושבים בבית מעל לחודש עם הילדים. רובנו לא עובדים, לחלקנו לא ברור אם יהיו בכלל משרות לחזור אליהם בקרוב. אלו שעובדים מהבית מנסים ללהטט בין דרישות העבודה, הבית, הטיפול בילדים, ריצות להורים המבוגרים לאספקה זו או אחרת, ועוד. ועכשיו תוסיפו לכך את האחריות שנפלה על כתפנו בהבנה שהלימודים שהילדים לומדים עכשיו הם חלק ממערך הלימודים והציונים שלהם, אם לתעודה וגרוע מכך- לבגרויות.
אני חייבת לציין כי על פניו הרעיון של משרד החינוך ללימודים מקוונים היה יכול להיות נהדר. הלימודים מקנים לילדים מסגרת, מנסים בדרך כלשהי לגשר על הפערים הלימודיים שהילדים הפסידו, וכמובן שיש פה אפילו איזה נסיון לתת לילד מענה חברתי רגשי – לפגוש את המורה והכיתה לאחר כחודש וחצי בהם הוא ישב בבית בבידוד חברתי. הבעיה היא שבפועל קשה לילדים להתרכז מול שיחות הזום, השיחות מתנתקות מדי פעם, כשהמורה שואלת שאלה כל הילדים מנסים לענות בבת אחת. לצד זאת ישנם שיעורים שבהם הילדים בוהים פשוט משועממים. ולכן, לצפות שהילדים ישבו מול המסך, מדי יום, למשך 5-6 שעות, זה פשוט לא ריאלי.
יכול להיות שבמהלך הזמן עניין הלימודים המקוונים ילך ויתפוס תאוצה, והכל ישתפר. אבל עד שזה יקרה, התיקווה היחידה שיכולה להיות לנו, ההורים, היא לדעת שהלימודים המקוונים יהיו רק חלק ממערך הלימודים, כזה שלא יחשב בציון בתעודה, וכי בקרוב הלימודים יחזרו, במתכונת שונה. אולי מתכונת שבה ילדים ילמדו בקבוצות קטנות. לצורך העניין אפשר היה להיעזר גם לגייס חיילים משוחררים, צעירים או מחפשי עבודה אחרת שכעת השוק מלא בהם על מנת שילמדו את הילדים.
הכותבת היא מנכ”לית פורטל “עשר פלוס”, מרצה בבתי ספר ובארגונים ומומחית למחקר תרבות הילד והנוער.
