fbpx

גם בתוך החושך אפשר למצוא נקודות של אור

מהרגע שביבי נתניהו הכריז שאין מסגרות, שירה פלום לקחה את זה כהזדמנות להתנסות בחינוך ביתי

אז זה המצב עכשיו.

לפני שבועיים כמעט, ישבו ארבעה ילדים מרותקים מול הטלוויזיה והמתינו לנאום ראש הממשלה שעדכן על הפסקת הלימודים בבתי הספר. הם התבוננו זה בזה ושתקו. כולנו שתקנו. היה ברור שקורה כאן משהו שעוד לא התרחש עד כה, עליית מדרגה. הצעירים מתבוננים בנו, מנסים לקרוא את תווי פנינו. “הכול בסדר”, אנחנו אומרים להם. “יהיה בסדר. גם זה יעבור”.

אבל בית הספר נסגר ואמא עובדת מהבית. שגרת חיים שוקקת של משפחה נעצרת בבלימה. לשנות כיוון, לשנות מהירות, לעצור. לנשום. להתכוונן מחדש. לעמוד במקום, להביט ימינה ושמאלה.

ואז החלטתי שניצור לנו בית ספר משלנו.

השאלה הזו, שמדי פעם עלתה לי בראש, תאורטית כמובן, האם הייתי יכולה לתפעל כאן מסגרת חנ”ב (חינוך ביתי), לו הייתי רוצה, עלתה שוב. הייתי עומדת בזה? זה היה עובד? ואיך זה היה מתקיים בפועל? אז כנראה שאין זמן כמו ההווה כדי לנסות.  

האיש הטכני בן ה –11 הכין לנו לוח צלצולים אמיתי, כזה שמתחיל לפי זמנים ומזכיר לנו מתי ההפסקה ומתי מתחיל השיעור. הכנתי מערכת ליום הראשון ויאללה – בואו נלך על זה, נעוף על זה, נראה לעצמנו לאן נוכל להגיע. מה אתם אומרים?

הצעירים זרמו, הבוגרים דוגמים כשמתחשק להם. יצאנו לדרך.

שגרה זמנית

בכל ערב אני יושבת ומתכננת מערכת בת 5-6 שעות, מחפשת משימות מתאימות באתרים, רעיונות למשחקים משותפים בגינה, מערכי שיעור באתר בריינפופ, מכון דוידסון, כאן חינוכית, הסכתים, מדיטציות, מנדלות, זמן קריאה משותף, משימות עם פרסים שכולם נהנים מהם – רואים סרט יחד, מביאים הביתה גלידה, בוחרים ספר קריאה און ליין. ככל שאני נכנסת לזה, כך זה הולך והופך מורכב יותר. אני יודעת לדייק מה מתאים לנו, מה מתאים להם. מה יעבוד ומה פחות. חורשת את הרשת והיא משיבה לי באהבה שפע בלתי נתפס של רעיונות.

וזה עובד. יש ימים שיותר, יש ימים שפחות. אבל עובד. יצרנו לנו שגרה חלופית שצבעה את התקופה הלא פשוטה הזו בצבעים אחרים. מפתיעים. גם בתוך החושך אפשר למצוא נקודות של אור ולחבר אותן יחד. זה לא קל, לפעמים זה אפילו קשה. אבל קשה שמחזק אותך ומראה לך מאילו חומרים אתה ארוג.

הם יזכרו את התקופה הזו, הילדים שלנו. הם ייקחו ממנה את הבליל הזה המוזר שנוצר כאן. רחובות ריקים, איסורים ההולכים ומתרבים מיום ליום, געגוע לחברים, הבנה שאפשר וצריך להסתדר גם במצבים שלא חלמנו שנעמוד בהם. ויחד, הם ייקחו איתם המון יחד. יחד מזוקק. בלי חברים, בלי בני דודים. ארבעה אחים, ארבעה לבבות. מתערבבים ומתרחקים, מתמודדים יחד ובנפרד ומבלי להיות ערים לכך, יוצרים זיכרונות שיקבלו מקום של כבוד בתוך הלב לעד.

אז זה המצב עכשיו.

הכותבת היא אימא לארבעה, עורכת דין, כותבת, משוררת ושותפה בפרויקט וספר ההשראה FLY

אירית מנשה בכר התרגשה משיחת הוועידה עם ארבעת נכדיה

שעות המסך של הילדים הן לא הבעיה העיקרית

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.