הורים לילדים קטנים שמתגרשים יכולים להחליט ביניהם (ובעזרת בית המשפט אם יש צורך) אצל מי יגורו ילדיהם. אבל מסתבר שכשהילדים מתבגרים, זה כבר לא כל כך פשוט
כידוע, זוג שהחליט להיפרד חותם על הסכם גירושים, ובמסגרתו מגיע להסכמות בעניין הסדרי השהות, המזונות, החגים, מקום המגורים וכל הקשור להחלטות וסוגיות הנוגעות לילדים הקטינים. מרבית הזוגות אשר בוחרים לפרק את החבילה ולהתגרש, עושים זאת כאשר ילדיהם המשותפים עוד קטנים יחסית, ואינם בוגרים דיים לקבל החלטות מהותיות בחייהם. אלא שפעמים רבות, כאשר הילדים מתבגרים וחשים כי הם יכולים לקבל את החלטותיהם בעצמם, אותם הסכמים שנחתמו לפני שנים – כבר לא בהכרח רלוונטיים להם.
עקרון מהותי ביותר בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות במקרים כאלה הוא רצון הילד. החל מגיל עשר ומחצה, מבינים השופטים שלא ניתן להכריח את המתבגר לשהות אצל הורה עמו הוא אינו מסתדר. במקרים כאלו, אם אורז המתבגר את חפציו ועובר להתגורר עם ההורה האחר, אין לבית המשפט יכולת ממשית לשנות החלטה זו ולכפות על המתבגר לחזור להתגורר עם ההורה שאצלו גר עד כה. בתי המשפט ישתדלו לערב במשפחה גורמים טיפוליים שונים לצורך הטבת הקשר בין המתבגר להורה עמו התגורר לפי הסכם הגירושין, אבל התוצאה בפועל תישאר שהמתבגר יתגורר עם ההורה בו בחר.
מבלי לנתק את הקשר
כאשר מתחיל להיווצר נתק בין המתבגר להורה, חשוב לפנות לבית המשפט בדחיפות לצורך עירוב גורם טיפולי מתאים ויצירת מצב בו ההורה האחר הנו תחת עינו הפקוחה של ביהמ”ש והגורמים הטיפוליים מטעמו. זאת שכן ככל שחולף הזמן הנתק נוטה להחריף, עד שקשה וכמעט בלתי אפשרי לפעול להחזרת הדברים לסדרם.
מקרים כאלה קשים במיוחד, שכן ההורה עמו עבר להתגורר נוטע במקרים רבים אצל הילד את התחושה שההורה האחר מעוניין בחזרתו רק לצורכי גביית המזונות, דבר שמחריף אף יותר את המתח בין ההורה החלש יותר כלכלית, שתלוי בסכומי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין, לילדו המתבגר. ההורה “הנעזב” מוצא עצמו במקרים כאלו בין הפטיש לסדן: אם הוא מנסה להציב גבולות לילד ולהתעמת איתו, נטען נגדו בביהמ”ש שהסיבה לבעיות בקשר אינה ההורה האחר אלא חוסר יכולות הוריות שלו עצמו. אם הוא אינו מתנגד, הילד מסרב להימצא עמו בקשר.
גם בית המשפט מוצא עצמו אובד עצות, מאחר והוא אינו יכול להכריח את המתבגר להתגורר עם הורה בניגוד לרצונו. יתרה מזו, ניסיון לכפות זאת מביא במקרים רבים רק להחרפה נוספת ביחסי המתבגר וההורה הננטש, שכן המתבגר משוכנע שההורה מעוניין בו רק משיקולים כספים של גביית דמי המזונות. התוצאה הרווחת, אם כן, היא שהמתבגר עובר להתגורר בבית ההורה האחר, תוך שינוי דה פקטו של ההסדרים שנקבעו בהסכם הגירושין. שינוי זה במתכונת הסדרי השהות גם מביא לשינוי בדמי המזונות שמשולמים להורה האחר, עד כדי ביטולם.
להורה שילדו עבר להתגורר עמו, תוך שינוי בפועל של הסכם גירושין, מומלץ לפנות ללא דיחוי לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לשינוי זמני השהות ולביטול חיוב המזונות עבור אותו קטין. במסגרת אותה תביעה יכול לעתור לכך שלא יינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל עד להכרעה בתביעה, ולהבטיח שלא ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים בתקופת הביניים.
שינוי הסכם גירושין עלול להשפיע גם על הקשר בין האחים במשפחה. במקרים רבים, ישנה מחלוקת בין האחים במשפחה, כאשר אחד מהם תומך באמא ורוצה להמשיך להתגורר עמה, ואחר תומך באבא ועובר להתגורר אצלו. חשוב לשים לב למחלוקות כאלה שמתעוררות במשפחה כדי למנוע פגיעה במרקם היחסים בין האחים עצמם ולפנות לטיפול משפחתי מתאים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שבמהלך הזמן דעות ומחשבות המתבגר יכולות להשתנות, ובהמשך הוא יכול לשנות את דעתו ולהחליט כי הוא רוצה לחזור להתגורר עם ההורה עמו התגורר בטרם שינוי הסכם הגירושין.
הכותב הינו מומחה לדיני משפחה ותיקי גירושים מורכבים
