במפגש שנערך במקיף יג’ על שם יצחק נבון, ניסו תלמידים, הורים, סבים וסבתות לראות עד כמה הפרטיות שלנו השתנתה בעקבות הכניסה של הרשתות החברתיות לחיינו, ומי הכי יודע להגן על עצמו. המסקנות היו מפתיעות
אם אתם שייכים לדור ההורים או הסבים סביר להניח שלא פעם תהיתם מה קורה לדור הצעיר בכל הקשור לפרטיות ברשת. בוודאי שאלתם עצמכם לא אחת עד כמה הילדים היום מוכנים לוותר על פרטיותם ברשת על מנת להפוך להיות אושית רשת, ואם בדקתם את הנושא בתשומת לב, הרי שלא יכולתם שלא לשים לב כי גם ההורים אינם טומנים ידם ברשת, וכי ישנם כאלו שחושפים מידע רב על ילדיהם בקבוצות השונות בפייסבוק או באינסטגרם, תוך פגיעה בפרטיותם – גם אם הם עדיין פעוטות.
על מנת להבין מה קורה בפועל, ומה ניתן לעשות, התכנסו יחד ילדים, הורים, סבים וסבתות לאירוע “שולחן עגול”, שנערך ב-21.2 מקיף יג’ ע”ש יצחק נבון בראשון לציון, מטעם איגוד האינטרנט הישראלי ובשיתוף והנחיית נירית צוק, מנכ”לית פורטל “עשר פלוס”. במסגרת האירוע התקיים מפגש מונחה תחת הכותרת “תפיסת הפרטיות בגילאים שונים”, שביקש לענות על שאלות כמו מה היא בכלל פרטיות? איך היא נתפסת בצד המציאות של נצחיות הרשת? האם הצעירים ויתרו על הפרטיות של עצמם? האם הוריהם מסרבים להרפות ומתקשים לקבל את העולם החדש? וכיצד חשים בני הגיל השלישי בעולם בו יודעים עלינו (כמעט) הכל?
האם יש לנו בכלל פרטיות?
מי-טל גרייבר שורץ, סמנכ”לית קשרי קהילה ורגולציה של איגוד האינטרנט הישראלי, טוענת כי פרטיות היא מושג חמקמק: “אני לא בטוחה שאנשים, קטנים כגדולים, מבינים בכלל מה המשמעות של פרטיות או של היעדר פרטיות. הם יהיו מודעים לכך כשהיא תופר, אבל לא בטוח שידעו להגדיר אותה מראש”.
כיצד באה לידי ביטוי הפרת הפרטיות?
“כפי שעלה גם בדיון, יש שני היבטים של אובדן הפרטיות ברשת – האחד: פרטיות שלי מול הפלטפורמות. מה הן יודעות עלי? מה הן יודעות שאני עושה? איך קורה שהן מציעות לי בדיוק את הדברים שאני צריך עוד לפני שחיפשתי בכלל? מה המשמעות של הצעות אלה והאם הן באמת האטרקטיביות ביותר?. ההיבט השני: פרטיות שלי מול הציבור/מול החברים שלי. שם לבני הנוער הכללים ברורים והם מצטטים אותם, אבל בפועל לא בטוח שהם פועלים ככה. גם ההורים יודעים לומר ואפילו יודעים לבקר אחרים שלא מתנהלים “לפי הכללים”, אבל פחות יודעים ליישם את זה על עצמם. הסבים/סבתות ברשתות החברתיות בעיקר שם כדי להישאר מעודכנים.
האם יש קשר בין פרטיות לבין זמן השימוש במסכים?
“בדיון עצמו לא דובר על קשר ישיר בין הדברים, אבל הנושא עלה וניתן לראות כי יש לא מעט ילדים שמגבילים את זמן השימוש של עצמם. הם מבינים שיותר מדי זה פוגע בהם. צריך גם לזכור שבית הספר בו נערך האירוע אוסר על שימוש בסלולרי במהלך יום הלימודים. כל הילדים שלומדים בו בחרו ללמוד דווקא בבית הספר הזה ולא בבית הספר המקביל, בו מותר להשתמש בסלולרי במהלך יום הלימודים. זה אומר משהו. כמו כן, ניתן לראות כי גם לסבא/סבתא יכולת להשפיע בנושא זמן השימוש, בעיקר בזמן המשפחתי. האחים הגדולים חשים אחריות על האחים הקטנים שלהם.
שרון שמואל, מנהלת מקיף יג’ ע”ש יצחק נבון, טוענת כי מדובר במושג מורכב: “המשותף לתלמידים, להורים ולסבים הוא שנושא הפרטיות ברשת מורכב ובעייתי אצל כולם. בני נוער רבים לא מודעים להשלכות הרבות שיש לחשיפה של עצמם. לכן אין פלא שכולם הסכימו שחשוב לדבר על הנושא ולדעת עליו עוד, כדי לעשות שימוש נכון ברשת”.
לטענת סיגל גבאי, רכזת יועצות במקיף יג’ ישנו פער שנובע בעיקר מההיכרות והשליטה של בני הנוער בטכנולוגיות הללו. הדור המבוגר עושה שימוש נקודתי, כמו חיפוש דברים, או קשר עם קרובי משפחה וחברים רחוקים (לרבות חו״ל), ולא מכיר או לא משתמש ברשתות החברתיות. בנוסף, הסבים שיתפו בקושי לתקשר עם הנכדים בשיח רגיל ואישי וציינו את העובדה שהנכדים מגיעים לבקר עם הטלפונים ומשתמשים בהם במשך זמן רב – לעתים אפילו האחד עם השני כשהם ישובים על הספה בבית הסבתא”.
דימוי עצמי ואחריות אישית
סוגיות מעניינות שעלו במהלך הדיון היו הדימוי העצמי של הילדים הנבנה דרך הרשת, כאשר אמא למתבגרת אמרה “זה נורא שילד בונה את הדימוי העצמי שלו מטיק טוק”, ואחד התלמידים ענה: ”ילד שבונה את הדימוי העצמי שלו בטיק טוק, הבעיה אצלו היא יותר עמוקה”. בעוד הורה אחר דיבר דווקא על הנושא של אחריות אישית וטען ש”אנחנו טובים במתן ביקורת לילדים שלנו או אנשים אחרים ושוכחים לשמור על עצמנו בדיוק מאותם דברים. דוגמה אישית היא כלל ראשוני”. מעניין היה לשמוע נערה שסיפרה כי היא רואה את עצמה כ”מכורה” לרשת, והוסיפה “אני מבינה שאני עושה הרבה שטויות. מצד שני, גם הכרתי הרבה אנשים דרך הרשת. אני אוהבת את הריגוש”. סבתא שנכחה באירוע סיכמה: “צריך לזכור שיש את החיים ברשת ויש את החיים במציאות הפיזית”.
בניסיון להסביר את התובנות השונות אמרה אורנה היילינגר, מנהלת נטיקה, כי “ניתן לראות שהגיל השלישי יודע לדבר על פרטיות, אבל לא ממש מבין את המשמעות שלה ברשת, כמו גם באיזו קלות, מבלי שיבינו, הם מאבדים אותה. הצעירים, לעומת זאת, נמצאים בתהליך של הגדרה מחדש של המושג פרטיות”.
לטענה זו מצטרפת גם נירית צוק, מנכ”לית פורטל עשר פלוס, שטוענת כי “ניתן לראות שמושג פרטיות השתנה לאורך השנים, וכי מה שנתפס כפרטיות בעיני דור הסבים וההורים, אינו נחשב הפרטיות בעיני הצעירים. היה מעניין לגלות, במהלך הדיון, כי דווקא הילדים הרבה יותר מודעים ליכולת לשמור על הפרטיות בדרכים שונות, בעוד הדור המבוגר יותר נוקט בשיטת המניעה, אם בכלל”. וגרייבר שורץ מסכמת: “אני מאמינה כי בכל הקשור לרשתות חברתיות בכלל ולנושא הפרטיות בפרט, הילדים הם סוכני השינוי בחברה, וכי השפעתם רבה”.
איך אפשר להילחם בתופעה של הפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשת?
הרשתות החברתיות פגעו לנו בדימוי העצמי, אבל עדיין לא מאוחר לתקן את הנזק
